במסגרת תיקון 147 לפקודה (שתחולתו מיום 1.1.06) התווספה לפקודה האפשרות לפנות למנהל בבקשה לקבלת החלטת מיסוי, שהנה החלטה בנוגע לחבות המס של המבקש (בכל דיני המס, ולא רק על פי מס הכנסה).
בפקודה נקבעו שני סוגי החלטות - בהסכם ושלא בהסכם. על החלטות בהסכם נקבע שלא ניתן לערער, בניגוד להחלטות שלא בהסכם עליהן ניתן להגיש בבוא העת ערערו כחלק מהערעור על השומה. לאחרונה ניתנה החלטת מיסוי מספר 2536/17, אשר מטיבה עם קבלנים, וזאת באשר למועד החיוב במע"מ בגין תשלומים ששולמו על ידי רוכשי דירות בפרויקט בנייה אשר מלווה על ידי תאגיד בנקאי.
באותה החלטה דובר על חברה קבלנית שמוכרת דירות, כאשר את הפעילות הכספית של הפרויקטים מנהלת היא בחשבון ליווי של תאגיד פיננסי המלווה את הפרויקט. בהתאם לזאת ולפי חוק המכר, הלקוחות משלמים עבור הדירות באמצעות שוברים המופקים על ידי התאגיד הבנקאי המלווה וכך יוצא כי הכספים שמועברים לחשבון הליווי נועדים אך ורק לצורך בניית הפרויקט עצמו ואין החברה רשאית להשתמש בהם לכל מטרה. יתרה מזאת, כל משיכה מחשבון הליווי הנה באישור הבנק המלווה והמפקח.
מנהל מע"מ התבקש לאשר במסגרת החלטה מקדמית, כי מועד החיוב במע"מ על פי החוק יחול במועד שחרור הכספים מחשבון הליווי עם סיום הפרויקט. הצורך בהחלטה מהמקדמית נבע בשל הוראות החוק המסדירות את העניין. סעיף 28 לחוק מע"מ קובע כי מועד תשלום המע"מ בעסקת מקרקעין הנו המוקדם מבין העמדת המקרקעין לרשות הקונה או לשימושו או רישום המקרקעין על שמו של הקונה בפנקס המתנהל על פי דין. אלא שסעיף 29(1) מוסיף וקבוע, כי אם שולמו סכומים כלשהם על חשבון התמורה, יחול החיוב לגבי כל סכום ששולם - בעת תשלומו.
אף על פי כן, נעתרה הרשות לבקשה והחליטה כי במקרה של תשלומים המשולמים על ידי לקוחות לחשבון ליווי על פי חוק המכר, כאשר החברה אינה יכולה לעשות בהם שימוש אלא רק בהתחשב בקצב התקדמות הפרויקט ובכפוף להסכמת הבנק לאחר אישור המפקח - מועד הפקדת הכספים בחשבון הליווי לא ייחשב כמועד החיוב במס על ידי החברה, אלא מועד העמדת הכספים על ידי הבנק לרשות החברה הוא המועד אותו יש לראות כמועד שבו שולמו סכומים על חשבון התמורה על פי סעיף 29(1) לחוק מע"מ.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.
במאמר זה נסקור את מהות הרמת המסך, נסיבות השימוש לרעה באישיות המשפטית, הדרישות החוקיות והפסיקתיות להוכחתה, האסטרטגיה לבניית תביעה כזו, ונסיים בדיון על דרכי פירעון החוב מבעלי המניות לאחר הרמת המסך.
מיזוג בין חברות יכול להביא למספר יתרונות משמעותיים כגון: חיסכון בעלויות, הרחבת אפיקי הכנסות, הגדלת כח הקניה, גיוס משקיעים, אופטימיזציה של המשאבים האנושיים, שיקולי מיסוי ועוד. החלטת המיסוי מספקת מודל לשילוב מיטבי בין שיקולי מס, אסטרטגיה עסקית ומימונית. היא מדגימה כיצד חשיבה משפטית וכלכלית מאפשרת תכנון תאגידי מתקדם, תוך יצירת הזדמנויות חדשות וצמיחה בשוק ההון הישראלי.
חיפוש 
סגור 
