מאת:


מהו הסדר טיעון וכיצד יש לפעול להשיגו בהליך מיסוי?

רבות אנו שומעים כי תיקי חקירה גדולים ומסועפים נסגרים בהסדרי טיעון - במרבית המקרים אנו מרימים גבה ותוהים, הכיצד אותו אדם קיבל עונש קל יחסית, לעיתים אף מתחמק לחלוטין מלרצות מאסר מאחורי סורג ובריח. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שכ-70% מהתיקים בהם מוגש כתב אישום נסגרים בהסדר טיעון.

 

הסדר טיעון הינו הסכם בין המדינה לנאשם, בו המדינה מסכימה להקל באופן מסוים עם הנאשם, בין אם בדרך של מחיקת חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם, בין אם בדרך של המרת אישום חמור באישום קל ובין אם בדרך של הקלה בעונש שיוטל על הנאשם, זאת כנגד הודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו. הטעמים להגעה להסדר טיעון הנם מגוונים: לעיתים מגיעה המדינה להסדר טיעון בשל קושי ראייתי להוכיח את האישומים, לעיתים בשל רצון להתחשב בנפגע עבירה (כגון נפגעת תקיפה מינית שלא תידרש להעיד על דוכן העדים) ולעיתים מתוך רצון לחסוך זמן רב ובעיקר משאבים עצומים לקופת המדינה. במסגרת הסדר טיעון קיימת ודאות והסכמה מלאה לגבי העובדות והאישומים בהם יורשע הנאשם, אך אין הכרח כי הצדדים יסכמו מהו העונש שיוטל על הנאשם וייתכנו מספר אפשרויות:
 

א. הסדר טיעון "פתוח" במסגרתו המדינה והנאשם משאירים את הדיון על העונש "לקרב משפטי" בו כל אחד רשאי להעלות טיעונים כפי שימצא לנכון.

ב. הסדר טיעון "סגור" במסגרתו ישנה הסכמה רחבה לעניין העונש: כמה חודשי מאסר יוטלו על הנאשם, כיצד ירוצה המאסר, מה יהיה גובה הקנס ועוד פרטים העוטפים את ההסדר. מדובר בהסדר שמונע הפתעות.

ג. הסדר טיעון "טווח ענישה" במסגרתו אין הסכמה לגבי רכיבי הענישה, אולם הצדדים מסכימים על גבולות הענישה. למשל: סיכום כי התביעה תדרוש עונש מאסר שלא יעלה על שנתיים, לצד רכיבי ענישה אחרים ואילו הנאשם יטען כי העונש שיוטל עליו צריך להיות 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. במקרה כזה, בית המשפט יתבקש לגזור עונש בטווח שבין עמדת התביעה לעמדת הנאשם, אך יכול גם להכריע כעמדת התביעה או כעמדת הנאשם בדיוק.


חשוב להבהיר, כי בית המשפט אינו כפוף להסדר העונשי שסוכם בין הצדדים במסגרת הסדר הטיעון והוא רשאי להטיל עונש אחר מזה שסוכם בין הצדדים. אמנם בדרך כלל בתי המשפט נוטים לכבד הסדרים, אך עדיין נותר שיקול דעת רחב, כך שאם לטעמו ההסדר הנו בלתי סביר מן ההיגיון והחוק, רשאי הוא שלא לכבד את ההסדר ולהטיל עונש אחר. בבואו של נאשם להגיע להסדר טיעון ולקבל החלטה איזה מבין ההסדרים הוא הטוב ביותר עבורו, על מייצגיו ללמוד את מלוא חומר החקירה, לאתר את הכשלים במסכת הראיות ולנסות לשכנע את המדינה כי חלק מהאישומים המיוחסים קשים להוכחה ומשכך נכון יהיה גם מצד המדינה, לטובת ייעול ההליך, חסכון בזמן שיפוטי ועוד, להסכים על צמצום כתב האישום והבאתו לרמה בה יוכל הנאשם להודות ולהביא הפרשה לידי סיום.

 

הסדרי טיעון בתיקי מיסוי

בתיקי מיסוי פליליים הסדרי הטיעון הם מעט בעיתיים יותר, שכן בניגוד לתיק "עונשין" רגיל, תיק מיסוי כולל "חלק אזרחי" - חברות במס, והלכה למעשה יש בנמצא קושי ממשי להגיע לעסקת טיעון מבלי שהנאשם מסיר את המחדל האזרחי ומשלם את המס שלדעת המדינה נגזל מקופתה. אשר על כן, בכל הליך שכזה, בו נפתחת חקירה פלילית, יש חשיבות בניהול ההליך האזרחי,  כלומר ערעורי מס, במקביל להליך הפלילי. לפיכך, בהליכי מס, רצוי ועדיף להביא לידי הסדר/עסקת טיעון אשר במסגרתה מגיעים להסכמה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי לעניין גובה החוב האזרחי. הזנחת ההליך האזרחי עלולה לייצר שומות סופיות בסכומים גדולים, אותם הנאשם לא יוכל לשלם ובכך יקשה עליו להגיע להסדר טיעון בהליך הפלילי. יתרה מכך, בדיני המס ישנה אפשרות לבקש ולהמיר את ההליכים הפליליים בתשלום כופר כסף, אלא שככלל, אישור המרת ההליך הפלילי בכופר מותנה בתשלום המחדל האזרחי.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.25 ע"י 4 גולשים

עשוי לעניין אתכם

עורך דין עבירות מכס

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); פרבר גולן, רו"ח ומשפטן

נתפסם במכס נתב"ג? - כך תפעלו: מידי שנה ישראלים ורבים נתפסים על ידי רשויות המכס בגין זאת שלא הצהירו על טובין שרכשו בחו"ל החייבים בדיווח ובתשלום מכס בכניסה לישראל...

קנס בגין אי ניהול ספרים כחוק

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון קבע: על מנהל מע"מ הנכבד להפעיל שיקול דעת בקביעת סכום הקנס בגין אי ניהול ספרים כחוק

ניכוי מס תשומות בגין חשבוניות פיקטיביות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בחלקו ערעור מס שהוגש על שומת תשומות שהוצאה לחברה קבלנית בגין שימוש בחשבוניות פיקטיביות. פסק הדין מדגיש, כי לא ניתן לנכות מס תשומות בגין חשבונית שהוצאה שלא כדין, בין אם משום שהיא הוצאה בגין עסקה פיקטיבית ובין אם משום שהיא הוצאה בגין עסקה אמיתית אך באמצעות גורם שלא סיפק את השירות ו/או המוצר.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.