19/7/2012
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב על ידי כב' השופטת נטע רות, נקבע כי הפגיעה הנפשית שנגרמה לעובד כתוצאה מפיטוריו מעבודתו, הינה תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי
המערער באותו עניין עבד שנים רבות עבור עיריות פתח תקווה ואריאל כקבלן החלפת מדי מים, עבודה אותה קיבל באמצעות מכרזים שהוצאו על ידי העיריות כאמור. בשנת 2005 המערער לא זכה במכרז כי אם חברה אחרת זכתה בו, אך זו הסכימה להעסיק את המערער כקבלן משנה מטעמה.
על אף שהמערער ביצע עבודתו בנאמנות ולשביעות רצונה של החברה, מעסיקתו, הרי שמספר חודשים לאחר תחילת ההתקשרות עם החברה, הודיעה החברה למערער על הפסקת עבודתו לאלתר ללא שנתנה לו כל זכות תגובה. במכתב נוסף שנשלח למערער בסמוך לאחר מכתב הפיטורין, הועלו כנגדו טענות בנוגע לאי סדרים כביכול במסגרת עבודתו.
קבלת המכתבים כאמור האחד בסמוך לשני ופיטוריו של המערער מעבודתו בה עבד משך שנים רבות, גרמה לו לפגיעה נפשית קשה בגינה נאלץ לקבל טיפול רפואי, ואשר ממנה הוא סובל עד עצם היום הזה.
המערער פנה למוסד לביטוח לאומי בכדי שזה יכיר בפגיעה הנפשית כתאונת עבודה, שכן זו נגרמה ללא כל ספק בקשר ישיר עם פיטוריו מעבודתו. דא עקא, שתביעתו של המערער נדחתה בטענה כי לא עלה בידו להוכיח קיומו של אירוע חריג במהלך עבודתו שגרם לפגיעתו.
על החלטה זו לא נותר למערער אלא להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. עוה"ד גיל מור ומעין פלד ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי מחיפה, אשר ייצגו את המערער בהליך שהתקיים בבית הדין, טענו, כי קבלת המכתבים ממעסיקתו של המערער גרמה לפגיעה במצבו הנפשי, פגיעה אשר הגיעה לשיאה עת פסק בפועל מעבודתו, וכי זהו המועד בו אירע האירוע החריג.
לאחר שהמערער נחקר על תצהירו, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי עלה בידיו להוכיח התקיימותו של אירוע חריג בעבודתו, דהיינו, פיטוריו, ולפיכך, מונה מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה בכדי שזה יקבע באם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה הנפשית לבין האירוע החריג כאמור.
לאחר שהמומחה הרפואי קבע קיומו של קשר סיבתי חד משמעי בין קבלת המכתבים ופיטורי המערער לבין הפגיעה הנפשית ממנה הוא סובל, חזר בו המוסד לביטוח לאומי מסירובו להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, ובית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה.