ישנה חשיבות רבה להגדרתו של אדם כתושב ישראל או כתושב חוץ מבחינת חבויות המס בהם הוא חב. בעבר, פקודת מס הכנסה הגדירה אדם כ-"תושב חוץ" ככל "מי שאינו תושב ישראל". החל מיום 1.1.07 הורחבה ההגדרה של "תושב חוץ" מתוך מטרה לאפשר וודאות לנישומים, זאת באמצעות הכנסת מבחן טכני, כמותי, אשר נישום העומד בתנאיו מהווה תושב חוץ.
תושב חוץ מוגדר בסעיף 1 לפקודה:
"תושב-חוץ" - מי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:
(א) הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה;
(ב) מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב", בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א);
כאמור, התיקון נועד על מנת ליצור וודאות ולאפשר לנישומים לתכנן את מעשיהם מראש. בהתאם לתיקון, כ"תושב חוץ" ייחשב גם מי ששהה בחו"ל 183 ימים לפחות בשנה, הן בשנת המס הנבחנת והן בשנה העוקבת, ומרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר שנתיים אלו. יוצא אפוא, כי ייתכנו מקרים של ניתוק תושבות באופן חד, כבר החל ב-day one ואף קודם לכן. זאת בניגוד לפרקטיקה הנהוגה על ידי רשות המסים לפיה ניתוק התושבות הנו בדרך כלל תהליך הדרגתי. בהתאם לחזקה דנן ניתוק התושבות הנו מיידי. באשר לתושבי חוץ, שומרת ישראל על זכות המיסוי בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, היינו, תושב חוץ יחויב במס על הכנסתו הפירותית ו/או ההונית, אשר הופקה או נצמחה בישראל, זאת בכפוף לקיומה של אמנה למניעת כפל מס. לצורך קביעת מקום הפקת ההכנסה, אם בישראל ואם מחוצה לה, נזקקים אנו ל-"כללי המקור", הקבועים בסעיפים 4א ו- 89(ב)(3) לפקודה.
סעיף 4א(א) - כללי המקור של הכנסה פירותית: "המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה, השתכרות או רווח מכל אחד מהמקורות המפורטים להלן יהיה:
1. לגבי הכנסה מעסק – המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה;
2. לגבי הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי – המקום שבו מתבצעים העסקה או העסק;
3. לגבי הכנסה ממשלח יד – מקום ביצוע השירות;
4. לגבי הכנסה מעבודה – מקום ביצוע העבודה;
5. לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה – מקום מושבו של המשלם;
6. לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס – מקום השימוש בנכס;
7. לגבי השתכרות או רווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי – מקום מושבו של המשלם;
8. לגבי קצבה, מלוג ואנונה – מקום מושבו של המשלם;
9. לגבי הכנסה מחקלאות – מקום הנכס מניב ההכנסה;
10. לגבי דיבידנד – מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד.
11. לגבי השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, כאמור בסעיף 2א – מקום מושבו של משלם ההשתכרות או הרווח כאמור";
סעיף 89(ב)(3) - כללי המקור של הכנסה הונית:
"מקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון יהיה בישראל באחד מאלה:
1. הנכס הנמכר נמצא בישראל;
2. הנכס הנמכר נמצא מחוץ לישראל והוא בעיקרו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס, או למלאי או שהוא זכות בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל (בסעיף זה – הרכוש), לעניין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל;
3. מניה או זכות למניה בחבר בני אדם תושב ישראל;
4. זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, שהוא בעיקרו בעל זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש הנמצא בישראל – לעניין חלק מהתמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל".
כאמור, תושב חוץ יחויב במס בישראל רק אם הפיק הכנסות פרותיות או הוניות בישראל בהתאם לכללי המקור כאמור, הכל בכפוף לקיומה של אמנה למניעת כפל מס בין ישראל למדינתו של הנישום.
* אין לראות באמור לעיל כייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית, ויש לראות באמור לעיל כהעברת מידע בלבד באופן בלתי מחייב.
>> מידע נוסף בנושא מיסוי בין-לאומי, תוכלו למצוא כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
זוג ישראלים שעבר לאירלנד גילה שעליהם לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסות מחו"ל, אך בית הדין פסק שעל ישראל להשיב להם את הכסף. כיצד ישפיע פסק הדין על ישראלים בתפוצות הנמצאים במצב דומה? האם הבנה טובה יותר של "מרכז החיים" משפטית תוביל לשינויים במדיניות גביית הביטוח הלאומי?
יזמים ישראלים רבים בשנים האחרונות מרחיבים את פעילותם אל מחוץ לגבולות הארץ. בין אם מדובר בהשקעות נדל”ן מעבר לים או במיזמים טכנולוגיים ועסקיים גלובליים, העולם מציע לישראלים שלל הזדמנויות. עם זאת, כל כניסה לשוק זר מביאה עמה גם אתגרי רגולציה ומיסוי. תכנון מיסוי לקוי או היעדר תכנון כלל עלולים להפוך הזדמנות עסקית מבטיחה למקור לכאב ראש פיננסי ומשפטי.
מאמר זה יסקור את הרקע לשינוי, את תפקיד הבנקים כשומרי סף, את השלכותיו על הלקוחות ואת האתגרים הכרוכים בכך.
חיפוש 
סגור 
