בסוף שנת 2016 פקעה לה הוראת השעה בדבר נוהל הגילוי מרצון, גלוי ו/או אנונימי - הוראת שעה זו איפשרה לישראלים, אנשי עסקים ו/או פרטיים, לחשוף באופן אנונימי ו/או שמי את הונם הלא מדווח בפני רשויות המס ולגלות את שמם בפני הרשות רק ובכפוף לגיבושו של הסכם שומה, המגדיר את חבות המס הנדרשת לטובת הסדרת המחדל נשוא הגילוי.
כך יצא שכל ישראלי אשר החזיק הון לא מדווח בישראל ו/או מחוץ לישראל ו/או כזה שביצע עבירה פלילית בתחום המס – יכול היה, מיוזמתו, לפנות לרשות המס, לגלות את דרך ביצוע המחדל, לשלם את המס שנגרע מקופת המדינה ובכך להביא לידי נטרול כל חשיפה פלילית הנגזרת מהתנהלותו זו. הוראת שעה זו התגלתה עד מהרה כיוזמה ברוכה ביותר, שאיפשרה ל-5,940 ישראלים להגיש בקשות ולחשיפת הון לא מדווח בהיקף של 20 מיליארד ₪. הון זה, ממועד הגילוי, מדווח בישראל, מס בגין פרותיו משולם ובעליו יכולים למנף אותו לטובת פעילות יזמית ו/או אחרת בישראל ו/או מחוצה לה ולייצר הכנסות נוספות, בגינם יידרש לשלם מס בישראל.
מתום שנת 2016 ועד למועד כתיבת שורות אלה, אין בנמצא נוהל גילוי מרצון המאפשר לישראלים לחשוף את מחדלי המס שלהם מבלי להיחשף למיצוי דין פלילי. הלכה למעשה, כותבי שורות אלו פנו זה מכבר להנהלת רשות המיסים בבקשה לחדש את הנוהל ולאפשר לישראלים אשר לא הספיקו, לחשוף את מחדליהם במסגרת הליך של גילוי מרצון, על כל הכרוך והמשתמע מכך. במסגרת ישיבה מקצועית של פורום המיסים של לשכת עורכי הדין, הודיעה רו"ח איריס עומר, פקידת שומה גוש דן, כי רשות המסים מתכוונת להוציא במהלך ספטמבר 2017 נוהל גילוי מרצון חדש, תוך הבהרה כי הרשות טרם החליטה האם לאפשר נוהל אנונימי או לאו.
דעתנו המקצועית בעניין...
כותב שורות אלה משוכנע כי עסקינן ביוזמה ברוכה, אשר יש בה כדי לאפשר לישראלים רבים, פרטיים ואנשי עסקים, לפתוח דף חדש בחייהם אל מול רשויות המס – בדרך של נקיטה בהליך גילוי מרצון, ואגב כך להביא למדינה הון בהיקף מהותי, כזה אשר יש בו כדי לקדם מהלכים עסקיים נוספים, אם בשטח מדינת ישראל ואם מחוצה לה, נתון שיוביל להעשרת קופת המדינה.
לעניות דעתנו יש בנמצא חשיבות מכרעת בשמירה על אופיו האנונימי של ההליך, כך שאלה המבקשים לקיימו יהיה רשאים לעשות כן אנונימית תוך שמירה על זכותם שלא לחשוף את שמם היה ולא יגיעו הצדדים להסכם באשר לגובה המס לתשלום. הניסיון מלמד, כי האופציה להגשת בקשות גילוי מרצון באופן אנונימי, מעודדת את אותם ישראלים החוששים מההליך, להביא לידי קידומו והוצאתנו אל הפועל. שלילת אפשרות שכזו מעמידה את הנישום הפוטנציאלי בפני מצב בלתי אפשרי, המאלץ אותו לחשוף את שמו ואת מחדלו בפני מפקחי המס המטפלים בתיקו וזאת עוד בטרם התגבשה הבנה בינו לבין הרשות באשר לגובה המס לתשלום, מה שבמבחן התוצאה מביא ישראלים רבים לכלל מסקנה לפיה הסכנה שבחשיפת שמם בטרם התגבשה הבנה כספית עולה על הסכנה הגלומה בהותרת המצב על קנו.
לסיכום, יוזמת רשות המס ברוכה ויש בה כדי לאפשר לישראלים רבים לפתוח פרק חדש בחייהם - נטול עבירות מס וזאת במקביל להעשרת קופת המדינה וחוסננו הכלכלי. לעניות דעתנו מתן אפשרות לעשות כן אנונימית ימקסם את ההליך ואת התוצאות הנגזרות הימנו.
לקוחות פרטיים ועסקיים רבים בישראל נתקלים בשנים האחרונות בתופעה מטרידה: פעולות בנקאיות של העברת כספים, שבעבר היו פשוטות ושגרתיות, הפכו כיום למורכבות ועתירות דרישות. בנקים מעכבים העברות, דורשים מסמכים ואסמכתאות, ולעיתים אף מסרבים לבצען ללא צו בית משפט. מה עומד מאחורי מגמה זו? התשובה טמונה בתפקיד החדש של הבנקים כ**“שומרי סף”** במסגרת אכיפה פיננסית מוגברת נגד הלבנת הון ועבירות מס.
במאמר זה נסביר את הרקע המשפטי והתפעולי לתופעה, נתאר את חובות הבנקים והסנקציות שהם ניצבים מולן, ונבחן כיצד מומלץ ללקוחות לפעול – לרבות חשיבות הליווי המשפטי
מטבעות קריפטוגרפיים הפכו בעשור האחרון לנכס פיננסי נפוץ בעולם ובהדרגה גם בישראל. סוגי מטבעות דיגיטליים כגון ביטקוין ואתריום, לצד אלפי מטבעות נוספים, מתאפיינים בכך שאינם מונפקים או מפוקחים בידי מדינה או בנק מרכזי. מטבעות אלה נשמרים בארנקים דיגיטליים (Digital Wallets) מוגני הצפנה, המאפשרים למחזיק שליטה מלאה בנכסיו. יתרה מזו, העברת מטבע קריפטוגרפי מתבצעת באופן מידי בין משתמשים בכל רחבי העולם דרך רשת הבלוקצ’יין, ללא צורך במתווך בנקאי או פיננסי – ללא מעורבות צד שלישי. מאפיינים ייחודיים אלה מעלים אתגרים משפטיים, ובעיקר שאלות בענייני מיסוי, דיווח ואכיפ
רשות המיסים הישראלית מקבלת מידע אודות חשבונות מעבר לים של תושבי ישראל – ונדמה כי האמור מניב פרי – שכן במאי 2022 פרסמה רשות המיסים על חשיפת חשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל בהיקף של יותר מ-85 מיליון ₪.
חיפוש 
סגור 
