26/1/2017
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
לשאלות ותשובות בנושא המאמר – מעבר מהיר ↓
התובעת מפעילה מעון לפעוטות, הנתבעת פועלת בתחום ההשמה וכוח אדם ומעבירה ללקוח קורות חיים של עובדים רלוונטיים.
ביום 19.8.10 מילאה התובעת טופס הרשמה לשירותי כוח האדם אצל הנתבעת בעלות חודשית של 811 ₪. על פי טופס ההרשמה, התשלום המינימאלי הינו חודש ימים ו/או קבלת 500 קו"ח, כאשר המנוי מתחדש מדי חודש או בסיום מכסת קו"ח. בכדי להפסיק את התקשרות עם הנתבעת, יש להודיע בכתב לחברה עד 48 שעות לפני סיום תקופת המנוי. התובעת מילאה את הטפסים כמתבקש והעבירה פרופיל עובדים לפיו תמצא לה הנתבעת עובדים מתאימים.
טיעוני הצדדים
לטענת התובעת החוזה בין הצדדים בוטל כחודש לאחר ההתקשרות לאחר שעדכנה את הנתבעת הן בעל-פה והן בכתב באשר לסיום ההתקשרות. לאחר הודעת הביטול סברה התובעת כי החוזה בין השתיים הסתיים ואף הסיקה זאת מאחר והנתבעת לא סיפקה לתובעת שירותים ולא העבירה לה חשבונית. על אף הודעת הביטול, המשיכה הנתבעת לחייב את התובעת ובחודש נובמבר 2013 גילתה התובעת כי הייתה מנויה במשך 40 חודשים, כאשר כל חודש חויבה בסך של 811 ₪ באמצעות כרטיס האשראי שמסרה בעת ההרשמה.
בגין החיובים הללו, תבעה התובעת השבה של 39 החיובים שבוצעו לאחר ביטול ההסכם בסך של 34,365 ₪ (משוערך ליום הגשת התביעה), פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪, ובנוסף דרשה התובעת פיצוי בסך 10,000 ₪ בהתאם לסעיף 31א' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 לפיו במידה ונקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר בעסקה אחת מן ההוראות המפורטות בחוק, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק.
סכום התביעה הכללי הועמד אפוא על סך של 44,365 ש"ח.
לטענת הנתבעת, התובעת המשיכה לקבל מידע בנוגע לעובדים פוטנציאלים שנשלחו לכתובת הדואר האלקטרוני שלה שסיפקה בעת ההרשמה. באשר להודעת הביטול, טענה הנתבעת כי אין ראיה לכך שביקשה התובעת לבטל את המנוי. ההודעה הראשונה שהתקבלה אצל הנתבעת בדבר הביטול, התקבלה רק ביום 24.12.13 וללא כל בקשה להחזר כספי רטרואקטיבי.
קביעת בית המשפט
בית המשפט קבע כי מחומר הראיות עולה כי באשר להודעת הנתבעת על ביטול ההתקשרות, התובעת הציגה כראיה את עדותה בלבד וללא הודעת הפקס הכתובה שלטענתה שלחה על מנת להודיע על הביטול. ביהמ"ש מציין כי מאחר ומדובר בעדות יחידה של בעל דין, יש להתייחס אליה בזהירות - אי צירוף הראיה בכתב מחליש את אמינותה ואת משקלה הראייתי של הראייה.
בנוסף קבע ביהמ"ש כי מחומר הראיות עולה כי התובעת אינה מנהלת את עסקה בצורה מסודרת מבחינת טפסים וכן התנהלות שכזו מחלישה את טענתה ביחס לביטול העסקה. בית המשפט מציין כי גם בעת שפנתה התובעת ביום 24.12.13 במכתב ביטול אל הנתבעת, ביקשה לבטל את ההתקשרות ולא ציינה דבר באשר לחיוב הרטרואקטיבי. בנוסף, ביצעה התובעת שימוש בשירותי האתר כאשר ביום 4.9.11 ביצעה ניסיון התקשרות עם עובדת שפרטיה התקבלו דרך הנתבעת. התקשרות זו נודעה לנתבעת בעקבות טעות בשליחת דוא"ל שאמור היה להישלח לעובדת ונשלח בשגגה לנתבעת. אמנם שני הצדדים התבססו על עדות בעל פה, אך בנוסף לשיקולים נוספים, לא הוכח כי התובעת ביקשה לבטל את ההסכם לאחר חודש שימוש.
בית המשפט דן בסוגיית תקופת הסכם ההתקשרות - מדובר היה בעסקה לתקופה קצובה, כאשר ע"פ סע' 13א(ג)(2) לחוק הגנת הצרכן יש ליידע את הלקוח בדבר הארכת תקופת ההסכם בין 30 יום ל-60 יום לפני סיום התקופה המקורית. לכן, כאשר קבעה הנתבעת כי ההסכם יחודש מדי חודש, נראה כי תקופת חידוש זו נועדה להתגבר על חובת יידוע הלקוח. משלא עודכן הלקוח בדבר החידוש, מדובר במעשה הנוגד את ההסדר הקבוע בדין ולכן הסדר שכזה בטל ואין להניח כי העסקה חודשה באופן אוטומטי. בנוסף, לא הוכיחה הנתבעת כי שלחה לתובעת חשבונית בגין השירות החודשי.
לאור התנייה בחוזה המאפשרת חידושו מדי 30 יום שהינה בניגוד לדין, קבע ביהמ"ש כי כל חיוב הנעשה לאחר חודש ההתקשרות הראשון, הינו חיוב שנעשה ללא הרשאה. אך מאחר והוכח כי בחודש ספטמבר 2011 השתמשה התובעת בשירותיה של הנתבעת, יש בהתנהלות זו בכדי לאשר בדיעבד את ההתקשרות עד לאותו מועד.
בנסיבות הללו, קבע ביהמ"ש כי יש להורות לנתבעת להשיב לתובעת את הסכומים שנגבו מהתובעת החל מחודש נובמבר 2011 ועד לחודש דצמבר 2013 בסך 20,275 ₪ מכוח סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
(ת.א. (חי') 20007-02-15 אופירה זהבי נ' סי וי. פול מאגרי מידע בע"מ).
>> זקוקים לשירותיו של עו"ד לענייני חברות? לחצו כאן.
חיפוש 
סגור 
