האם ניתן עדיין לנקוט בהליך של גילוי מרצון?

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; רימון זינאתי, עו"ד

11/1/2017

מזה שנים רבות, מאפשרת רשות המסים לנישומים לחשוף מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל שלא דווחו על ידם במועד החוקי, לרבות נכסים ו/או כספים שנמצאים מחוץ לישראל וכל זאת בתמורה לקבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי.

מידי תקופה, בחרה רשות המסים אף לפרסם נוהל גילוי מרצון מסודר בעניין זה שאף הוארך מידי פעם. כך למשל, פרסמה רשות המסים ביום 15.11.2011 נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל אשר אמור היה להסתיים תחילה ביום 30.6.12 אך תוקפו הוארך עד ליום 27.9.12. באופן דומה, פרסמה רשות המסים נוהל גילוי מרצון ביום 7.9.14 אשר הוארך ביום 21.9.15 עד ליום 30.6.16 ושוב הוארך ביום 30.6.16 עד ליום 31.12.16.

יחד עם הנוהל, פרסמה רשות המסים ביום 7.9.14 הוראת שעה (להלן: "הוראת השעה") שנועדה להקל על יישום הנוהל ולעודד את הנישומים לדווח על "הון שחור" שברשותם בכך שאיפשרה שני מסלולי גילוי נוספים: גילוי מרצון באופן אנונימי עד לבירור חבות המס הצפויה ומסלול גילוי מקוצר כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת אינה עולה על חצי מיליון ₪.

תמונת המצב כיום

כאמור, את נוהל הגילוי מרצון והוראת השעה לא מצאה רשות המסים לנכון להאריך מעבר ליום 31.12.16. בנסיבות אלו, אין ספק כי להוראת השעה אשר איפשרה הגשת בקשות אנונימיות ובקשות במסלול מקוצר, כבר אין תוקף יותר.

אולם, נשאלת השאלה מה דינו של נישום שמגלה כי פעל בניגוד לחוק בכך שנמנע מלשלם מס כמתחייב למדינה ועתה מבקש בתום לב ובאופן כן, לפנות אל רשות המסים על מנת לדווח על הכנסותיו ולשלם את המס המתחייב מהן. האם יידחה נישום כזה על ידי רשות המסים שתסרב לגבות ממנו את המס המתחייב מפעילותו? האם תסכים רשות המסים לגבות את המס המתחייב מפעילות אותו נישום אך זאת במקביל לנקיטת אמצעים פליליים נגד אותו נישום?

דעתנו המקצועית בנושא

לדעתנו, חזקת התקינות המנהלית אשר אמורה להשפיע על אופן התנהלות רשויות המדינה, בשילוב עם חובת תום הלב המוגברת המוטלת על רשויות המדינה, מובילות למסקנה לפיה בנסיבות כאלו, יהיה על רשויות המדינה לאפשר לנישום לתקן את דרכו, לגבות ממנו את המס המתחייב מפעילותו וכל זאת תוך הימנעות מנקיטת אמצעים פליליים נגד אותו הנישום.

ברור כי האמור כרוך בכך שהנישום הרלוונטי יעמוד בכל התנאים שנקבעו בעבר על ידי רשות המסים על מנת להיכנס לגדרי הליך הגילוי מרצון כדלקמן:

1. הפנייה לרשות המסים חייבת להיות כנה, מלאה ונאותה ולא בעקבות חקירה שמתקיימת נגד הנישום;
2. לרשות המסים ו/או לכל רשות שלטונית אחרת לא היה מידע קודם הקשור למידע שנמסר במהלך הגילוי, לרבות מידע אודות חברות קשורות או שותף;
3. הרשות לא החלה בבחינה גם במישור האזרחי בעניין תיקים שקשורים לנישום;
4. המידע שנמסר לא כלול באף הליך, תביעה או כתב אישום המתנהל בבית המשפט;
5. תשלום המס יהיה תוך פרק זמן קצוב מראש ע"י הרשות.

לגישתנו, פרסום של נוהל חדש לגילוי מרצון מדי תקופה על-ידי רשות המסים, נועד הן לצורך יצירת מודעות גדולה יותר אצל ציבור הנישומים בדבר קיומו של נוהל הגילוי מרצון והן לצורך יצירת רושם לפיו מדובר בנוהל מוגבל מבחינת הזמן, דבר שיש בו כדי לדרבן את הנישומים לנצל את הנוהל לפני תום פרק הזמן הרלוונטי.

אולם, יחד עם זאת, אין לדעתנו להסיק מן האמור כי רשות המסים תדחה כל פנייה של נישום שמבקש לתקן את דרכו ולשלם את המס המתחייב מההכנסות שלא דווחו כדין ו/או תבחר לנקוט באמצעים פליליים נגדו. אשר על כן, לגישתנו עדיין ניתן ואף מומלץ לנקוט בהליך גילוי מרצון, זאת נוכח שינויים חשובים ביותר שמתחוללים בישראל ובעולם בחודשים האחרונים ואשר יש בהם כדי לדרבן את הנישומים לדווח על "הון שחור" שברשותם.

ההשפעה העולמית

מבין אותם שינויים שמתחוללים בעולם, ניתן לציין את סוגיית פריצת החיסיון הבנקאי העולמי באופן שבו גם מדינות זרות שנחשבו עד לאחרונה לבטוחות לצורך החזקת חשבונות בנק סודיים בהן, כבר אינן באמת בטוחות מקום בו רשות המסים בישראל הצליחה לקבל לידיה רשימות עם שמות ישראלים בעלי חשבונות בנק לא מדווחים במדינות זרות. כאן המקום להזכיר כי החוק בישראל מחייב את תושבי ישראל לדווח על דבר קיומו של חשבון בנק בחו"ל ולשלם מס בגין פירותיו. לכן, בהימנעותם מלעשות כן, מדעת או שלא מדעת, ביצעו בעלי החשבונות הנ"ל עבירות פליליות.

אם לא די באמור, הרי שבנוסף למאמצי רשות המסים לשים את ידה על נתונים אודות ישראלים בעלי "הון שחור", פעלה זו על מנת להחמיר את הענישה ביחס לעבירות מס וכתוצאה מכך במהלך שנת 2016 אושרה בכנסת חקיקה שמכוחה נחשבות עבירות מס חמורות לעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. חקיקה זו חושפת למעשה את בעלי ההון הבלתי מדווח לסנקציות החמורות הקבועות בחוק איסור הלבנת הון, ולכן גם בה יש כדי לדרבן את האזרחים לדווח על "הון שחור" שמוחזק על ידם בדרך של גילוי מרצון, הליך אשר מספק חסינות גם מפני העמדה לדין בעבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות מס.

לסיכום...

סיכומו של דבר, אנו בדעה כי פנייה כנה לרשות המסים אמורה להיענות בחיוב מצדה תוך מתן אפשרות לנישום לדווח על הון שחור שברשותו ולשלם את המס המתחייב מפעילותו.

משרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי רשויות המס, מתמחה בתחום הגילוי מרצון - בהקשר זה ידע משרדנו לייצג כל נישום אל מול רשות המסים על מנת ליצור עבורו הסכם מס אופטימלי שיפחית את חבות המס ככל שניתן וינטרל מאותו נישום חשיפה פלילית.