מאת:

בית משפט השלום ברמלה קבע כי פגיעתה של התובעת כתוצאה מסגירת דלת תא מטען של מונית על כף ידה נופלת בגדרו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

ביום 28.6.07, עת הכניסה התובעת ציוד מחשבים לתא המטען במוניתו של הנתבע 2, סגר הנהג את דלת תא המטען על כף ידה של התובעת ואצבעה נחבלה. לטענת התובעת, סגירת דלת תא המטען הינה הכרחית לצורך התחלת הנסיעה ומשכך מדובר למעשה ב-"שימוש ברכב מנועי", כהגדרת סעיף 1 לחוק הפלת"ד. עוד נטען, כי מאחר ומדובר ברכב מונית פרטי, שאינו מסחרי, הרי שמקרה זה אינו נופל בגדר חריג הפריקה והטעינה שבחוק הפלת"ד.

הנתבעת 1, חברת הביטוח, טענה כי אין המדובר ב-"תאונת דרכים", שכן גישה לתא המטען של רכב טרם הנסיעה אינה יכולה להיכלל במסגרת פעולת "נסיעה ברכב". עוד נטען כי מאחר והציוד אשר הוכנס למטען הינו כבד במיוחד ונדרשו להעמסתו מספר אנשים, הרי שאין מדובר ב"חפץ אישי" ובנסיבות אלו מתקיים החריג של "טעינה ופריקה".

מבחני העזר שנבחנו

בית המשפט בחן תחילה האם עצם הכנסת הציוד לתא המטען נחשבת ל"שימוש ברכב". לשם כך, פנה בית המשפט ליישם את מבחני העזר שהותוו בהלכת ינטל (רע"א 9084/04 אגד בע"מ נ' ינטל):

מבחן הקרבה, הזמן והמקום: הפעולה בוצעה בסמיכות זמנים לתחילת הנסיעה, תוך שמתקיים מגע פיזי בין התובעת לבין הרכב וכאשר חלק מהנוסעים אף ישובים במונית. מיד לאחר סגירת המטען יצאה המונית לדרכה אל עבר ביתה של התובעת.

מבחן תכלית הפעולה: נקבע כי קיים קשר הדוק בין סגירת דלת תא המטען לבין מטרת הנסיעה ברכב, שהרי המונית אינה יכולה לשמש ליעודה התחבורתי כשדלת תא המטען פתוחה. כך, קיים דמיון רב בין סגירת דלת תא המטען לבין סגירת דלת הרכב במהלך הכניסה לרכב.

מבחן מתחם הסיכון התעבורתי: סגירת תא המטען לפני הנסיעה הכרחית לצורך התחלתה, ונועדה למנוע סיכון תעבורתי ולא אחר.

קביעת בית המשפט

לאור המקובץ, קבע בית המשפט כי הכנסת מטען אישי לתא המטען של הרכב לפני תחילת הנסיעה מהווה "שימוש ברכב", כמשמעותו בחוק הפלת"ד.

לעניין חריג הפריקה והטעינה, יישם בית המשפט את הלכת סבאג (ע"א 542/94 סבאג נ' דולב חברה לביטוח בע"מ), לפיה יש "לתת למונחים של 'טעינה' ו'פריקה' את הפירוש המתחייב על פי תכלית החקיקה, ההיגיון הפנימי של הדברים וניסיון החיים". לאור זאת, לא ניתן להכריע אם מדובר במטען אישי על פי משקלו או גודלו של המטען, אלא יש צורך בבחינה מהותית. בעניין דנן, כאשר "המטען" האמור הינו ציוד מחשבים שרכשה התובעת לשימושה האישי, הרי שאינו שונה מהנחת סל קניות או מזוודה. אין מדובר ב-"טעינה" במובן אליו התכוון המחוקק, היינו: במובן המקובל של עיסוק מסחרי.

סופו של דבר, בית המשפט קבע כי לתובעת נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרת תחבורה וכי אירוע הפגיעה מהווה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפלת"ד.

(ת"א 26948-02-11 שקד נ' שירביט חברה לביטוח)

>> זקוקים לייעוץ משפטי בנושאי דיני נזיקין ותאונות דרכים? לחצו כאן.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

משאית זבל דרסה אישה, האישה תפוצה בסכום תקדימי

מאת: אלי דורון, עו"ד

ההבדל בין תביעה נזיקית רגילה לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא בכך כי במקרה של תאונת דרכים קיימת הגבלה על הסכום אותו ניתן לפסוק בגין ראש נזק של כאב וסבל. כל הפרטים במאמר>>

תאונת דרכים כפעולת איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? כל הפרטים המאמר

הכרה בפגיעה נפשית בפעולות איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל אזרח או תושב ישראל אשר נפגע פיזית או נפשית מפעולה של מדינה או ארגון עוין לישראל וודאי שנפגעי מלחמת חרבות ברזל נחשבים ככאלה, זכאי לפיצויים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל 1970. כאמור גם פגועי נפש נפגעי חרדה ופוסט טראומה וכדומה נכנסים לקטגוריה זו.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.