מאת:


ככלל, תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות, יסווג כהכנסה פירותית

בתחום המס נהוג לעשות אבחנה בין הכנסה פירותית שמשולה להכנסה שמופקת ממכירת פירות העץ, ובין הכנסה הונית שמשולה להכנסה ממכירת מקור הפירות, העץ עצמו.
לאבחנה הנ"ל חשיבות, בין היתר, בשל העובדה שככלל מיסוי הכנסה פירותית נעשה לפי שיעורי המס השוליים של מקבל ההכנסה שיכולים להגיע לשיעור של 48% ואף יותר במקרה של הכנסות גבוהות במיוחד, בעוד שמיסוי הכנסה הונית הינו בשיעור שאינו עולה על 25% (או 30% לבעל מניות מהותי). בהתאם לכך, כאשר מדובר בהכנסה בסכום משמעותי, יעדיף מקבל ההכנסה לסווגה כהכנסה הונית ובכך להפחית את שיעורי המס המוטלים עליה.
 
סיווג הכנסה בגין תניית אי-תחרות
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בע"מ 28006-01-14 פלדמן נ' פקיד שומה פתח-תקווה, נדונה השאלה כיצד יש לסווג הכנסה בגין תניית אי תחרות - האם כהכנסה פירותית או כהכנסה הונית. המערער, מר טוביה פלדמן, מהנדס בהכשרתו, החל את עבודתו בחברת טכם בשנת 1977, שלימים נרכשה על ידי חברת נס א.ט. בע"מ (להלן: "נס"), המהווה חלק מקבוצת נס טכנולגיה אינק (להלן: "קבוצת נס העולמית") העוסקת בתחום ה-IT. במהלך השנים, התקדם המערער בעבודתו בתפקידי ניהול שונים ומשנת 2001 ועד לסיום העסקתו בשנת 2007 שימש בתפקיד משנה למנכ"ל קבוצת נס העולמית. בהסכמי העסקתו של המערער, תחילה עם חברת "טכם" ובהמשך עם "נס" נכללה הוראה המגבילה את זכותו של המערער להתחרות בחברה במשך שנה אחת. לקראת סיום העסקתו בנס, העלה המערער שורת תביעות ובסיומן, ובעקבות הליך גישור, נחתם ביום 11.2.2008 הסכם סיום העסקה לפיו יקבל המערער מחברת "נס" סך כולל של 935,000 דולר, כאשר סך של 550,000 דולר מתוכו הינו בגין תניית אי-תחרות. הסך של 550,000 דולר יצר מחלוקת בין המערער לבין פקיד השומה, מקום בו לטענת המערער מדובר בהכנסה שבהון, ואילו לטענת פקיד השומה מדובר בהכנסה שבפירות.
 
"עניין ברנע"
במסגרת פסק דינו, התייחס בית המשפט לפסק דינו של בית המשפט העליון בערעורים המאוחדים ע"א 5083/13, 7060/13, 3051/14 פקיד שומה ואח' נ' ברנע ואח' (להלן: "עניין ברנע"), בו נקבעה הלכה עקרונית בסוגיית מיסוי תקבול בגין תניית אי תחרות אשר צמצמה מאוד את האפשרות לסווג תקבול שכזה כהכנסה הונית כדלקמן:
"... בהעדר הוראה אחרת בחוק, קיימת חזקה הניתנת לסתירה כי תשלום הניתן לעובד על ידי מעבידו הוא הכנסה פירותית הנכנסת בגדרו של סעיף 2(2) לפקודה. הנטל הכבד לסתור חזקה "חזקה" זו מוטל על כתפי העובד-הנישום. 
... הליך בחינת תשלומי אי תחרות לצרכי מס הוא דו-שלבי: בשלב הראשון יש לבחון האמנם מדובר בתניית אי תחרות אמיתית, או שמא במדובר בכסות לתשלומים אחרים (כגון שכר עבודה או מענק פרישה); אם צלח הנישום את השלב הראשון, יש לבחון אם בנסיבות המקרה עלה בידו לסתור את חזקת הכנסת העבודה ולהראות כי מדובר בתקבול הוני.
... ככלל, מנקודת מבטו של העובד, תשלום אי תחרות נועד במהותו לפצות את העובד בגין הירידה הצפויה בהכנסתו, לנוכח העובדה שנחסמה בפניו האפשרות למצות עד תום את כושר השתכרותו בשל ההגבלה המוטלת עליו מכוח תניית אי התחרות. במילים אחרות, "הפירצה" היא שכר העבודה שהעובד לא יזכה לו, בבחינת "תחליף שכר" הנכנס בגדרו של סעיף 2(2) לפקודה.
... לאור הוראת סעיף 89(ג) לפקודה, אם שני הסיווגים – ההוני והפירותי – אפשריים, תגבר ידו של הסיווג הפירותי. לפיכך, גם אם עלה בידי הנישום לסתור את "חזקה הכנסת העבודה" ולהראות כי תשלומי אי התחרות שקיבל הם בעלי מאפיינים הוניים, לא די בכך כדי להכריע את הכף לטובת הסיווג ההוני. על מנת לסווג את התקבול כהוני, על הנישום לשכנע כי אין מדובר בתקבול בעל מאפיינים מעורבים, דהיינו שבנסיבות העניין לא ניתן לסווגו כהכנסה פירותית."
 
יישום פסק הדין
יישום פסק הדין בעניין ברנע על המקרה שנדון בפניו, הביא את בית המשפט למסקנה לפיה תניית אי התחרות לא אסרה עליו לעסוק בכל תפקיד ניהולי באשר הוא. כישורי המערער בוודאי שאינם מצומצמים לתחום צר, וגם אם נמנע ממנו לעסוק בתקופת הגבלת התחרות, תקופה שאינה ארוכה במיוחד, בתחום ה-IT שבו פעולת קבוצת נס העולמית, אין מדובר ב"השמדת" יכולתו לעסוק בתחומים משמעותיים אחרים, תוך ניצול כישוריו הגבוהים. יתר על כן, לאחר שעזב את "נס", הקים המערער חברה הנותנת שירותי ייעוץ. לא נטען ואף לא הוכח כי שירותי ייעוץ אלה ניתנו ללא זיקה לכישוריו כמנהל או כמהנדס שנצברו בעת שנות עבודתו הרבות בנס. די בכך שהעובד יכול למצוא "עיסוק חלופי מקביל או קרוב מבחינת כישורים, ניסיון, וותק, השכלה, וכיו"ב" על מנת שהדבר לא ייחשב  כ-"השמדת" יכולתו להפיק הכנסה.
 
מכל האמור, הסיק בית המשפט כי גם אם המערער עובר את המשוכה הראשונה וניתן לראות בהתחייבותו לאי תחרות כהתחייבות אותנטית, ואת התקבול שקיבל כתקבול שאינו כסות לשכר עבודה או מסווה למענק פרישה מוגדל, משוכה שבית המשפט הביע ספק ביכולת המערער לעבור אותה, הרי שהתקבול אינו עובר את המשוכה השנייה, דהיינו בנסיבות המקרה לא עלה בידו לסתור את חזקת הכנסת העבודה ולהראות כי מדובר בתקבול הוני, שהינה משוכה גבוהה ביותר, וקשה מאוד לעברה - רק מקרים חריגים ביותר יעברו מעליה. המערער אינו אחד ממקרים אלה ולפיכך הערעור נדחה.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הפרשי הון בלתי מוסברים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); גולן פרבר, מתמחה

תושב ישראל אשר בתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים וכל נישום נוסף המופיע בסעיף 131 לפקודת מס הכנסה נוסח חדש (להלן: הפקודה), אשר נצמחה לו בשנת המס הכנסה חייבת בארץ או בחו"ל, מחויב להגיש דוח על ההכנסות ולשלם את המס המגיע ממנו...

עורך דין מע"מ

מאת: צוות האתר

אנו כעורכי דין מנוסים מאוד בתחומי המיסים ומע"מ השונים משוכנעים כי לנו הידע והניסיון הספציפי בטיפול בתיקי מס מורכבים כאלו ואחרים ומשכך לנו היכולת להתנהל בשמך אל מול רשויות המס בתחכום, במקצועיות ובהצלחה רבה.

הטבות מס למפעל מועדף

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

החוק לעידוד השקעות הון מעניק הטבות מס מפליגות העשויות להביא לחסכון מס בהיקף נרחב עבור מפעלים יצרניים העונים על תנאיו. עם זאת, העמידה בתנאי הזכאות מחייבת הכרה של כ-"מפעל מועדף", וזו כרוכה בעמידה בתנאים מורכבים המחייבים תכנון קפדני של הפעילות. במאמר זה נסקור את הטבות המס המוענקות למפעל מועדף וכן את התנאים שבהם נדרש לעמוד המפעל על מנת לזכות בהטבות אלה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.