פנייה קלה ומהירה
עבירות המס ניתנות, באופן כללי, לחלוקה לשני סוגים: עבירות מהותיות קרי עבירות שנעברו במטרה להעלים מס ביודעין או לעזור לאדם אחר לעשות זאת; ועבירות טכניות, עבירות שנעברו ללא כוונה פלילית וללא מטרה להתחמק ממס, כך למשל במקרה בו נישום מאחר בהגשת דו"ח המס בו הוא חייב בהגשה.
במסגרת מבצע אכיפה בו פתחה רשות המסים כנגד מעלימי מס בתחום המוסיקה והבידור, הוגש כתב אישום כנגד הזמר משה פרץ (להלן: "הזמר") בגין עבירות מהותיות של העלמת הכנסות בהיקף של כמיליון ש"ח בין השאר תוך הוצאת חשבוניות פיקטיביות בסכומים נמוכים מאלו המוצהרים ולעיתים בלא הוצאת חשבוניות כלל.
במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין הזמר לרשות המסים הודה הזמר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן לפיו בין השנים 2007-2009 העלים הזמר הכנסות בסך מיליון ש"ח ונמנע מתשלום מע"מ בסך של כ-140,000 ₪ וניהל ספרים כוזבים. הזמר הורשע בכתב האישום המתוקן ב-14 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת לרשות המסים במטרה להשתמט מתשלום מע"מ ובשתי עבירות של השמטת הכנסות במטרה להשתמט מתשלום מס הכנסה.
לאחר החתימה על הסדר הטיעון עתרה המדינה לביטולו של ההסכם בין השאר עקב הודעתו של הזמר לפיה יעתור לביטול הרשעתו. ברם, בית המשפט השלום ברמלה דחה את עתירת המדינה בקבעו כי הזמר לא הפר את הסדר הטיעון עליו חתם, אולם בד בבד דחה בית המשפט את המלצת שירות המבחן כי יש להטיל על הזמר עונש של 500 שעות שירות לתועלת הציבור – בלבד, בנימוק כי לא הוכח בפניו כי עצם הרשעתו של הזמר תוביל לעיכוב משמעותי בקריירה המקצועית ובעתידו בתחום המוזיקה.
במסגרת הטיעונים לעונש טענה המדינה להטלתו של עונש מאסר בפועל בעוד סנגורו של הזמר טען כי יש להסתפק בעונש נטול רכיב מאסר. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין ארבעה לעשרים חודשי מאסר וכי בחר ברף התחתון בין היתר עקב הסרת המחדל מצדו של הזמר, תוך שהוא מצין כי הסרת המחדל אינה יכולה להצדיק סטייה לקולה ממתחם הענישה, באופן בו יעדר רכיב מאסר בפועל, אשר כאמור נגזר כי ירוצה בדרך של עבודות שירות.
עונשו של משה פרץ נתפס כמקל באופן יחסי, ומנוגד למגמת ההחמרה בכל הנוגע לעבירות מס, מגמה אשר באה לידי ביטוי בעונש אשר נגזר על עמיתו למקצוע, הזמר קובי פרץ, אשר נשלח במארס השנה לריצוי מאסר של שנתיים מאחורי סורג ובריח בגין עבירות של העלמת הכנסות בסך של חמישה מיליון שקלים.
עם זאת, יש גם להכיר בשוני בין המקרים: קובי פרץ סירב להצעתה של רשות המסים להגיע להסדר טיעון מקל עמו עוד בטרם הוגש כתב האישום, ניהל הליך הוכחות מלא, ואמרגנו חתם על הסכם עד מדינה והעיד כנגדו בהליך הפלילי. זאת, בניגוד לנסיבות המקרה בעניינו של משה פרץ, שם אמרגנו לקח על עצמו אחריות, דאג להסיר את המחדל ואף הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות. כמו כן העלמת ההכנסות המיוחסת למשה פרץ לא היתה בסכום הנתפס כחריג בחומרתו בכל הנוגע לעבירות מס.
>> מידע נוסף בנושא עבירות מס, טכניות ומהותיות, תמצאו כאן.
>> זקוקים לייעוץ ותכנון מס מקצועי ומסודר כנדרש? לחצו כאן.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם מותר לחוקר משטרה לשקר לחשוד ולומר שהשותף שלו כבר הפליל אותו? הפסיקה בישראל מאפשרת שימוש מסוים במצגי שווא בעל פה כחלק מ"קרב המוחות" בחקירה – אך מציבה גבולות ברורים. מתי תחבולת חקירה לגיטימית הופכת לאמצעי פסול, מה ההבדל בין שקר מילולי לבידוי ראיות, ומתי הודאה שהושגה בעקבות ההטעיה עלולה להיפסל? המאמר מנתח את הגבול הדק שבין תחבולות חקירה מותרות, הודאות שווא וזכויות החשוד.
רשות המסים השלימה מהלך משמעותי עם כניסתם לתוקף של הכללים החדשים להגשת הצהרת הון באופן מקוון. מה כוללת החובה החדשה? אילו נכסים חייבים בדיווח? כיצד מתבצע הליך ההזדהות, ומדוע גם הגשה באמצעות מייצג אינה פוטרת את הנישום מאחריות מלאה לנתונים? במאמר זה אנו מסבירים את השינויים, את הסיכונים האפשריים ואת הצעדים שכדאי לבצע כבר עכשיו לצורך היערכות נכונה.
האם העלמת מס היא עדיין רק עבירת מס? פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון מלמדות כי התשובה שלילית. בשנים האחרונות התהדק הקשר בין עבירות מס לבין חוק איסור הלבנת הון, באופן החושף בעלי עסקים, נושאי משרה ואנשי מקצוע לסיכונים פליליים משמעותיים, חילוט נכסים ועונשי מאסר. במאמר זה נסקור את ההלכות המרכזיות שעיצבו את מדיניות האכיפה החדשה ואת השלכותיהן על כל מי שפועל בעולם העסקי והפיננסי.
חיפוש 
סגור 
