מיסוי תושבי חוץ

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; הדר וייצנר, משפטנית

10/8/2016

עד ליום 1.1.07 הגדירה פקודת מס הכנסה כ-"תושב חוץ" כל "מי שאינו תושב ישראל" - החל מיום 1.1.07 הורחבה ההגדרה של "תושב חוץ" מתוך מטרה לאפשר ודאות לנישומים, זאת באמצעות הכנסת מבחן טכני, כמותי, אשר נישום העומד בתנאיו מהווה תושב חוץ.

תחולתה של ההגדרה החדשה לעניין "תושב חוץ" הנה מיום 1.1.07. תושב חוץ מוגדר בסעיף 1 לפקודה כדלקמן:

"תושב חוץ" - מי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:
(א) הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה;
(ב) מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב", בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א);"

כאמור, התיקון נועד על מנת ליצור ודאות ולאפשר לנישומים לתכנן את מעשיהם מראש. בהתאם לתיקון, כ-"תושב חוץ" ייחשב גם מי ששהה בחו"ל 183 ימים לפחות בשנה, הן בשנת המס הנבחנת והן בשנה העוקבת, ומרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר שנתיים אלו. יוצא אפוא, כי ייתכנו מקרים של ניתוק תושבות באופן חד, כבר החל מ-Day one לאחר העתקת מקום המגורים ולכאורה אף קודם לכן. זאת בניגוד לפרקטיקה הנהוגה על ידי רשות המסים לפיה ניתוק התושבות הנו – לשיטתה - תהליך הדרגתי ("Fade out"). באשר לתושבי חוץ, שומרת ישראל על זכות המיסוי בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, היינו, תושב חוץ יחויב במס על הכנסתו הפירותית ו/או ההונית, אשר הופקה או נצמחה בישראל, זאת בכפוף לקיומה ולהוראותיה של אמנה למניעת כפל מס.

לצורך קביעת מקום הפקת ההכנסה, אם בישראל ואם מחוצה לה, נזקקים אנו ל"כללי המקור", הקבועים בסעיפים 4א ו- 89(ב)(3) לפקודה.

סעיף 4א(א) לפקודה - כללי המקור של הכנסה פירותית:

בהתאם לסעיף 4א(א) לפקודה, המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה, השתכרות או רווח מכל אחד מהמקורות המפורטים להלן יהיה:
1. לגבי הכנסה מעסק - המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה;
2. הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי - המקום שבו מתבצעים העסקה או העסק;
3. לגבי הכנסה ממשלח יד - מקום ביצוע השירות;
4. לגבי הכנסה מעבודה - מקום ביצוע העבודה;
5. לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה - מקום מושבו של המשלם;
6. לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס - מקום השימוש בנכס;
7. לגבי השתכרות או רווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי - מקום מושבו של המשלם;
8. לגבי קצבה, מלוג ואנונה - מקום מושבו של המשלם;
9. לגבי הכנסה מחקלאות - מקום הנכס מניב ההכנסה;
10. לגבי דיבידנד - מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד.

לגבי השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, כאמור בסעיף 2א - מקום מושבו של משלם ההשתכרות או הרווח כאמור.
 

סעיף 89(ב)(3) לפקודה - כללי המקור של הכנסה הונית:

סעיף 89(ב)(3) לפקודה קובע כי מקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון יהיה בישראל באחד מאלה:
1. הנכס הנמכר נמצא בישראל;
2. הנכס הנמכר נמצא מחוץ לישראל והוא בעיקרו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס, או למלאי או שהוא זכות בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל (בסעיף זה - הרכוש), לעניין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל;
3. מניה או זכות למניה בחבר בני אדם תושב ישראל;
4. זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, שהוא בעיקרו בעל זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש הנמצא בישראל - לעניין חלק מהתמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל.

כאמור, תושב חוץ יחויב במס בישראל רק אם הפיק הכנסות פרותיות ו/או הוניות בישראל בהתאם לכללי המקור הנ"ל, הכל בכפוף לקיומה של אמנה למניעת כפל מס בין ישראל למדינתו של הנישום.

>> עוד מידע בנושא מיסוי בינלאומי, תמצאו כאן.