פנייה קלה ומהירה
בית המשפט לענייני עבודה, קיבל את הטענה כי התביעה השתהתה בהגשת כתב האישום וביטל את כתב האישום. הנאשמים טענו, האירוע המדובר הינו פיטורו של עובד החברה בתאריך 18.9.11 ואילו בכתב האישום, העבירה המיוחסת להם נעברה בחודש דצמבר 2014.
לטענתם, מכיוון שעברו יותר מ-3 שנים מיום פיטורי העובד ועד למועד הגשת התביעה, יש לדחות את התביעה בשל העובדה כי המאשימה נקטה בשיהוי ניכר מביצוע העבירה לכאורה. עוד טענה הנאשמת כי הגיע לפשרה עם העובד המפוטר ושולמו לעובד זכויותיו ולכן משסולק המחדל, אין צורך בהליך פלילי נוסף.
המאשימה טענה כי בהתאם לחומר החקירה, הפיטורים קרו ביום ה-18.12.2011 ובתוספת חישוב ימי פידיון החופש, מועד העסקתו של העובד הינו עד ה-18.12.2011, לכן לא חלפו 3 שנים מיום הפיטורין וטענת השיהוי אינה מוצדקת במקרה זה.
במשפט האזרחי, הלכה היא כי גם אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, לביהמ"ש הסמכות לדחות תובענה מחמת שיהוי. באשר למשפט הפלילי, ע"פ סעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי, תקופת ההתיישנות נקבעת ע"פ דרגות העבירה.
הרציונל הוא כי ניהול הליך פלילי לאחר זמן רב עלול להיות מנוגד לעקרונות הצדק וההגינות ויכולה אף לפגוע ביכולת הנאשם להתגונן כראוי. רשויות האכיפה הכירו בנזק העלול להיגרם משיהוי רב מדי בהגשת כתב אישום בשל הקושי להביא ראיות אמינות והקושי על התביעה להוכיח את עמדתה לאחר שחלף זמן ארוך מדי.
על כן קמה לנאשם טענת "הגנה מן הצדק" לפיה בית המשפט יכול לבטל כתב אישום שהוגש בשיהוי, גם אם עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות על פי החוק. בית המשפט קבע כי לא נמצא כל צידוק לסיבה שבגינה המאשימה השתהתה בהגשת כתב האישום בעוד שחומר החקירה היה מצוי בידה מכבר. התנהלות שכזו פוגעת בהליך המשפטי וביכולת הנאשמת להגן על עצמה כראוי בנסיבות הזמן שעבר.
בית משפט עוד קבע בנוגע לטענת הנאשמת כי הסירה את המחדל, כי הסרת מחדל בהליך האזרחי היא חסרת השפעה על ההליך הפלילי ותילקח בחשבון אם בכלל רק בעת הטיעונים לעונש. לאור השיהוי הרב בהגשת כתב האישום, קבע בית המשפט על ביטולו של כתב האישום.
> מידע נוסף בנושא דיני עבודה, תוכלו למצוא כאן.
> זקוקים לייעוץ בסוגיית דין פלילי? לחצו כאן.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם מותר לחוקר משטרה לשקר לחשוד ולומר שהשותף שלו כבר הפליל אותו? הפסיקה בישראל מאפשרת שימוש מסוים במצגי שווא בעל פה כחלק מ"קרב המוחות" בחקירה – אך מציבה גבולות ברורים. מתי תחבולת חקירה לגיטימית הופכת לאמצעי פסול, מה ההבדל בין שקר מילולי לבידוי ראיות, ומתי הודאה שהושגה בעקבות ההטעיה עלולה להיפסל? המאמר מנתח את הגבול הדק שבין תחבולות חקירה מותרות, הודאות שווא וזכויות החשוד.
רשות המסים השלימה מהלך משמעותי עם כניסתם לתוקף של הכללים החדשים להגשת הצהרת הון באופן מקוון. מה כוללת החובה החדשה? אילו נכסים חייבים בדיווח? כיצד מתבצע הליך ההזדהות, ומדוע גם הגשה באמצעות מייצג אינה פוטרת את הנישום מאחריות מלאה לנתונים? במאמר זה אנו מסבירים את השינויים, את הסיכונים האפשריים ואת הצעדים שכדאי לבצע כבר עכשיו לצורך היערכות נכונה.
האם העלמת מס היא עדיין רק עבירת מס? פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון מלמדות כי התשובה שלילית. בשנים האחרונות התהדק הקשר בין עבירות מס לבין חוק איסור הלבנת הון, באופן החושף בעלי עסקים, נושאי משרה ואנשי מקצוע לסיכונים פליליים משמעותיים, חילוט נכסים ועונשי מאסר. במאמר זה נסקור את ההלכות המרכזיות שעיצבו את מדיניות האכיפה החדשה ואת השלכותיהן על כל מי שפועל בעולם העסקי והפיננסי.
חיפוש 
סגור 
