מאת:

סעיף 2 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על סעיפי המשנה שבו קובע את מקורות ההכנסה שתחוב במס בישראל. כך למשל, סעיף 2(1) לפקודה קובע כי ישולם מס בישראל בגין "השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי",

בעוד שסעיף 2(4) לפקודה קובע כי ישולם מס בישראל בגין "דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון".

בפסק דינו של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה בעניין חברת מגדניית הדר בע"מ (ע"א 2810/13), נדרש בית המשפט לשאלה האם שחיקת ערך הלוואה הצמודה למטבע זר, בעקבות פיחות בו, יוצרת אצל הלווה הכנסה שיש לחייבה במס? במסגרת הליך זה ובשל הסוגיה המשותפת, אוחדו שני ערעורים אותם הגישו שתי חברות שונות בשל כך שבתי המשפט המחוזיים שדנו בסוגיה חייבו את שתי החברות במס, אך נחלקו בדעותיהם באשר למקורות חיוב זה.

פקיד השומה מצדו, טען כי סעיפים 2(1), 2(4) ו- 2(10) לפקודה, יכולים להוות כל אחד בפני עצמו מקור לחיוב החברות במס בגין ייסוף השקל שהצמיח להן הכנסות מימון.בית המשפט בחן את נוסח סעיף 2(1) וסעיף 2(4)  לפקודה ופסק כי שניהם יכולים להוות מקור לחיוב החברות במס בשל ייסוף השקל.

ביחס לחיוב הפרשי הייסוף במס מכוח סעיף 2(1) לפקודה, שני הצדדים הסכימו כי פעילות החברות בקשר להכנסות שנבעו משחיקת ההלוואות אינה "עולה כדי עסק", במובנו המקובל. ואולם, בית המשפט הבהיר כי בכך לא סגי. שכן גם הכנסה שאינה נובעת מהפעילות השגרתית, הנמשכת והשיטתית של העסק עשויה להיות מסווגת כהכנסה מעסק – והדבר תלוי בשאלה האם הכנסה זו היא אינטגראלית לעסק, או שמא נוצרה במנותק ממנו.

בית המשפט ציין כי שאלת היותה של הכנסה אינטגראלית לפעילות העסקית של הנישום היא שאלה מעורבת של משפט ועובדה. לצורך מענה עליה יש לבחון האם הכספים משמשים חלק מהמנגנון העסקי של הנישום או שהם מנותקים ממנו. מעיון בחומר שבפניו, ולאור העובדה כי ההלוואות ניטלו לצורך קידום עסקיהן השוטפים של החברות, הסיק בית המשפט כי ההכנסות משחיקת ערך ההלוואות אכן אינטגראליות לפעילות החברות.

בנוסף, האינטגראליות של ההכנסות משחיקת ערך ההלוואה לעסקיהן של החברות משתקפת אף בהתנהלותן ודיווחיהן. דיווחיו של הנישום לרשות המיסים מחייבים אותו, והכתוב בהם "מצביע כמאה עדים". בענייננו, בשנות מס קודמות או מאוחרות לשומות שהוצאו להן, כאשר חלה עלייה בשער המטבע הזר – דרשו כל אחת מהחברות לנכות את הפרשי ההצמדה כהוצאה בייצור הכנסה, בהתאם לסעיף 17 לפקודה. בנוסף, כאשר נוצר לחברות הפסד כתוצאה מהוצאות הפרשי ההצמדה

שניכו, הן רשמו אותו כהפסד "עסקי" אשר קוזז בשנים לאחר מכן. זאת מכוח סעיף 28 לפקודה, הקובע כי רק הפסד מ"עסק" ניתן לקיזוז.
לפי בית המשפט, אין להלום מצב שבו אופיים של הפרשי ההצמדה משתנה כרצות החברות או כדבר הנתון ל"מזל" – פעם הוצאה מוכרת בניכוי או הפסד עסקי המותר בקיזוז, ופעם תקבול שנעדר מקור הכנסה בפקודה.

לעניין חיוב הפרשי הייסוף במס מכוח סעיף 2(4) לפקודה, דחה בית המשפט את עמדת החברות לפיה רק הפרשי הצמדה חיוביים שנוצרים למלווה בעקבות עליית השער יהיו חייבים במס וכי סעיף 2(4) אינו חל על הכנסה שצומחת ללווה כתוצאה מפיחות בשער המטבע, ופסק כי גם סעיף 2(4) מהווה מקור לחיוב החברות במס.
ביחס לעיתוי ההכרה בהכנסה, ציין בית המשפט כי ההלכה היא שהכנסות הנובעות מהפרשי הצמדה וריבית והפרשי שער תחויבנה במס בעת הצטברותן ולא במועד המימוש, הלכה שאף קיבלה את ביטויה במסגרת סעיף 8ג לפקודה שלפי בית המשפט פרשנות תכליתית מאפשרת להחילו בענייננו.

בית המשפט התייחס לטענה כי יש לבחון בשנית הלכה זו לאור השינויים במציאות הכלכלית בתקופתנו לעומת תקופת האינפלציה שבמהלכה הותוותה ההלכה, וקבע כי אין זה המקרה המתאים לבחון האם בשלה העת לשינוי הלכה זו הן לאור העובדה שגם בענייננו הדיווח היה על בסיס מצטבר כפי שהיה בפסקי הדין שהתוו את ההלכה והן לאור העובדה כי בענייננו נדרשו הפרשי ההצמדה כהוצאה ואף קוזזו כהפסד כאשר חלה עלייה בשער המטבע אליו הוצמדה ההלוואה שניטלה מבלי להמתין עד למועד המימוש – דהיינו פירעון ההלוואה או מכירת הנכס. 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

כיצד יש לפעול באם הוציא המפקח שומה 03?

מאת: אלי דורון, עו"ד

כיצד יש לפעול באם הוציא המפקח שומה 03? כל הפרטים במאמר>>

חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל עובד אשר השלים שנת עבודה במקום עבודתו זכאי לתשלום דמי הבראה. על מי חל החוק ומהו סכום ההפחתה?

חוות דעת משפטית - מנטרלת חשיפה פלילית

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל מהלך עסקי שנעשה מבלי לדווח ומבלי לשלם את המס המתחייב ומבלי להתנהל בשקיפות המתחייבת, אזי עלול הוא להימצא הן בחשיפה פלילית והן בחשיפה אזרחית, והאמור נכון גם למצב בו הוא מתנהל כעצמאי והן במצב בו הוא מתנהל כחברה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.