מאת:


לא אחת נדרשים בתי המשפט לשאלת קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות הנתבע לנזק בייחוד כאשר הנזק נגרם בשל גורמים רבים אשר לא ניתן להעריך באופן חד משמעי את תרומתו של כל אחד מהם. על כן, בתביעות שעילתן רשלנות רפואית עולות לעיתים טענות המבוססת על דוקטרינות הנזק הראייתי המובנה והסיבתיות העמומה. בפסק דין שניתן לאחרונה נידונו דוקטרינות אלה (ת"א 10248-03-11):

בחודש פברואר 1993, הובהל התובע למרפאת מוקד לילה לאחר שנפל ונחבל במהלך משחק כדורגל בחצר ביתו. הרופאה שנכחה במקום הורתה להשכיב את התובע על מיטת הבדיקה, וללא כל מתן הסבר הרימה וסובבה את רגלו עד הישמע "קנאק" (כך לדברי הוריו). עם סיום הטיפול קבעה הרופאה כי רגלו של התובע חזרה למקומה, ומשכך הכל בסדר ויכול הוא אף ללכת לבית הספר למחרת, זאת ללא כל צילום רנטגן או מכתב שחרור. לאחר לילה של בכי וכאבים, הובא התובע ע"י הוריו לרופאת משפחה שהפנתה אותו למרפאה מקצועית, שם בוצע לו צילום רנטגן, אשר ממנו עלה כי קיים שבר עם תזוזה בירך.

בעקבות האמור הועבר התובע לטיפול בבית החולים בנהריה, שם הוחלט כי יש לנתחו ולאחר מכן קובע בגבס. אלא שבכך לא תמו ייסוריו של התובע - לאחר כשלושה חודשים החל התובע להתהלך, אלא שהדבר התאפשר רק  בעזרת קביים ובמהלך אחד הימים מעד התובע בחצר בית הספר, זאת בשל הסתבכות הקביים ברגליו. בתאונה זו סבל התובע משבר בלוחית הצמיחה, דבר שהצריך ניתוח מסובך נוסף ולאחר טיפולים רבים, נותר התובע כשהוא סובל מנכות אורתופדית משמעותית.

18 שנים מאוחר יותר הוגשה ע"י התובע והוריו תביעה בה טענו כי נכותו של התובע, על כל השתלשלות העניינים שתוארה, נובעת מטיפול רשלני שניתן לו ע"י הרופאה הראשונה שטיפלה בו במרפאת מוקד הלילה, כאשר החליטה לסובב את רגלו ונמנעה מצילום והפנייתו לחדר מיון. הנתבעת מנגד הכחישה את טענות התובעים בנוגע לאירועים במוקד הלילה, וטענה כי ממילא דין תביעת ההורים להידחות בשל התיישנות וכי דין התביעה בכללותה להידחות מחמת שיהוי אשר גרם לטענתה לפגיעה באפשרותה לאתר את התיעוד הרפואי להתגונן בפני התביעה.ביהמ"ש קיבל את טענת ההתיישנות ובכך דחה את תביעת ההורים, אך המשיך ודן בתביעת הבן עצמו.

לעניין טענת הנתבעת בתביעת הבן בדבר השיהוי שגרם לנזק הראייתי לכאורה, קבע ביהמ"ש כי במקרה זה אין לקבל את טענתה וזאת בשל העובדה כי על הנתבעת היה לשמור על גיליון סיכום המחלה למשך 100 שנה וממילא התברר כי מלכתחילה כלל לא נכתב מכתב סיכום בעת השחרור ממרפאת מוקד הלילה, ועל כן אין לנתבעת להלין אלא על עצמה בעניין הנזק הראייתי שנגרם לה.

בהתאם להלכה לפיה מקום בו נגרם נזק ראייתי הנובע מהיעדר תיעוד רפואי, יועבר נטל הראייה להוכחת העובדות אל כתפי הנתבעת, קבע ביהמ"ש כי אכן היתה פעולה של הרמה וסיבוב רגלו של התובע, זאת גם בהתבסס על רשומות רופאים אחרים שתיעדו את דברי אימו של התובע ימים ספורים לאחר קרות המקרה במרפאת מוקד הלילה. כן קיבל ביהמ"ש את חוות הדעת מטעם התובע כי היה על הרופאה במרפאת מוקד הלילה לשלוח אותו לצילום רנטגן בחדר מיון בחשד לשבר ולא לנסות להחזיר את הרגל למקומה. על כן קבע בית המשפט כי הרופאה במוקד הלילה התרשלה בתפקידה וחרגה מסטנדרט הזהירות הסביר הנדרש מרופא שמטרתו לספק שירותי רפואה דחופה בשעות הלילה. כן קבע ביהמ"ש כי עצם התרשלותה של הרופאה במוקד הלילה הביאה לידי נזק ראייתי מובנה, שכן אי הפניית התובע לרנטגן - שמהווה התרשלות בפני עצמה - הביאה גם לאי יכולתו של התובע להוכיח העובדות המבססות את עילת התביעה, ועל כן עובר נטל השכנוע בעניין העובדות שלא ניתן להוכיחן, לפתחה של הנתבעת.

יחד עם זאת, על סמך חוות דעת מומחים, קבע ביהמ"ש כי לא סביר שהשבר נגרם כתוצאה מפעולת סיבוב הרגל במרפאת הלילה, אלא שהיתה החמרה בלבד במצב השבר בשל התרשלותה של הרופאה במוקד. בנוסף, דחה ביהמ"ש את טענת התובע כי ההחמרה במצב השבר הובילה לצורך בניתוח שכן ממילא היה התובע זקוק לניתוח, זאת בהסתמך על חוות דעתו הנגדית המרחיבה של המומחה מטעם הנתבעת לעומת חוות דעתו החלקית של המומחה מטעם התובע. באשר לקשר הסיבתי בין התרשלותה של הרופאה במוקד הלילה לבין התאונה השנייה קבע ביהמ"ש כי בשל העובדה שהתובע היה נזקק בכל מקרה לניתוח ובעקבות כך לקביים, מה שהוביל למעידתו וכל השתלשלות האירועים שהביאו לנכותו, מביאה לידי המסקנה כי לא הוכח על בסיס מאזן הסתברויות הקשר הסיבתי בין הגורם העוולתי לבין הנכות שנגרמה לתובע.

לבסוף ציין ביהמ"ש כי החלת הדוקטרינה של נזק ראייתי מובנה (אי ביצוע צילום הרנטגן), שבעטייה לטענת התובע אין נדרש הוא להוכיח מה היה מצבו טרם בדיקתו ע"י הרופאה במוקד, מעוררת קשיים לא מעטים מחשש מפני ריקון דרישת הוכחת הקשר הסיבתי מתוכן, ועל כן ההלכה היא כי פסיקת פיצוי בהתאם להסתברות לקרות הנזק בעקבות ההתרשלות תיעשה בהתאם לארבעת מבחנים מצטברים אשר ממילא עניינו של התובע אינו בא בגדר המקרים החריגים בהם יסטה ביהמ"ש מדרישת יסוד הקשר הסיבתי על בסיס מאזן ההסתברויות שהתקבל בפסיקה.

לסיכומם של דברים, ביהמ"ש קיבל את התביעה באופן חלקי, וזאת בגין כאב וסבל בלבד שנגרמו לתובע בגין ההתרשלות בטיפול הרפואי שקיבל במוקד, זאת נוכח מסקנתו של ביהמ"ש כי לא הוכח קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי הרשלני שהתובע קיבל במוקד הלילה לבין מצבו ונכותו. בשל כך פסק ביהמ"ש לטובת התובע פיצוי בסך של 150,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט. 
בית המשפט המחוזי: קופת החולים התרשלה הן בטיפול והן בתיעוד הרפואי, אך לא הוכח הקשר הסיבתי בינם לבין מרבית הנזק

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

נזקים על רקע לאומני / מלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

משרדנו פתח מיד עם פרוץ האירועים האחרונים מוקד חירום לסיוע משפטי לעסקים ופרטיים אשר רכושם נפגע (נזק ישיר) ו/או אבדו רווחים עקב פעולות האיבה (נזק עקיף). משרדנו המורכב מעורכי דין ורואי חשבון אשר ייצגו שנים רבות את מנהל מס רכוש/רשות המיסים טיפל ומטפל במאות תביעות מס רכוש משני צדי המתרס.

תאונות עבודה - תביעת מעביד

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מורכב מעו"ד המתמחים בתאונות עבודה וכן בכלכלנים ורואי חשבון יוצאי משרד המשפטים ורשויות המס, כך שלנו הכלים לבנות את התביעה האופטימאלית ולהביא לתוצאה הטובה ביותר עבורך.

תביעת דיני נזיקין

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו יודע לנתח המקרה, לסייע באיתור ראיות ולגבש אסטרטגיה משפטית אמיתית לטובת הגשת תביעת נזיקין ולפעול בכל המרץ לטובת אכיפת זכויתו של הנפגע - לחצו כאן לפרטים.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים