24/9/2014
נוכח יוקר המחייה והמצב הכלכלי המורכב בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת ומשמעותית בכמות הבקשות לפושטי רגל המוגשות למשרדי הכונס הרשמי ברחבי הארץ, מאנשים אשר נקלעו לחובות ומחפשים הגנה מפני נושיהם.
חשוב לציין כי הבקשות להכרזת פשיטת רגל מוגשות על ידי כלל קשת האוכלוסייה - אנשים מן השורה וכן אנשי עסקים. רק באחרונה פרסם הכונס נכסים הרשמי על זינוק של 142% במספר צווי פשיטות הרגל. עם כוונתה של שרת המשפטים בעבר, ציפי לבני, להקל על חייבים, מונחת הצעת חוק שתמנע מאסרים של חייבים בתיקי הוצאה לפועל מלבד מאסרים שיוטלו על חייבים במזונות. תיקון בפקודות פש"ר ובהנחיות כונס הנכסים הרשמי חותרים לתוצאה לפיה חייבים יופטרו מרוב חובותיהם ובזמן קצר יחסית ממה שהיה נהוג, כאשר הם סבורים שמדובר במקרה של חייב שנקלע לסיטואציה בתום לב. אור האמור, עו"ד יאיר מסלם ממשרדנו, אשר מתמחה בין היתר בתחום ההוצאה לפועל והסדרי חובות, עונה למספר שאלות בתחום.
מיהו היוזם של הליך פשיטת הרגל?
הליך פשיטת הרגל הינו הליך המתנהל לגבי אדם אשר אינו מסוגל לפרוע את חובותיו. פשיטת רגל הינו הליך אשר טומן בחובו יתרונות שונים, הן עבור החייב והן עבור הנושה. מבחינת החייב, מדובר בהזדמנות לזכות בהפטר מחובות אשר אין הוא יכול לשאת בפרעונם. הנושה, לעומת זאת, זוכה לקבל חלק מסויים מהחוב. את ההליך ניתן ליזום בשתי דרכים שונות: האחת הינה על ידי החייב עצמו. ההליך מאפשר לחייב שאינו מסוגל לשלם את חובתיו, לפתוח דף חדש בחייו וכן אפשרות לקבל בסופו של הליך הפטר מחובותיו; השנייה הינה הגשת בקשה על ידי הנושים, כאשר אלה מבינים כי הליכי ההוצאה לפועל אינם יעילים עוד. במצב זה יכולים הנושים להגיש בקשה להכרזה על החייב כפושט רגל על מנת שכל נכסיו ייתפסו ויימכרו לשם פריעת החובות, וכי ענייניו הכספיים של החייב ינוהלו על ידי הנאמן. כיום פשיטות רגל היא לא אחת דרך יחידה של חייב להגיע להסדר חובות ולפתוח דף חדש בחברה.
מהם התנאים להכרזה על חייב כפושט רגל?
התנאי הראשון והעיקרי, אותו יש להציג בפני בית המשפט במסגרת בקשה להכרה בחייב כפושט רגל, הינו תום לב. תנאי זה נבדק, בין השאר, באמצעות התצהיר אותו מצרף החייב לבקשה, המתאר את הנסיבות שהביאו אותו להליך זה. בית המשפט יבחן איך נוצרו החובות: האם מדובר בהתנהלות עסקית "רגילה וכשרה", או שמא יש במעשיו חשש לפעילות לא כשרה ואולי אף פלילית. היבט שני של תום הלב, אשר ייבחן לעומק על ידי בית המשפט, הכונס הרשמי והנאמן, יתייחס להתנהלותו של החייב בכלל, ומול נושיו בפרט, לאחר שכבר נודע לו כי הוא חדל פירעון וכי אין ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו. דגש מיוחד יינתן לבדיקה האם החייב הבריח או עדיין מבריח נכסים, והאם הוא מסתיר פרטים מבית המשפט, כונס הנכסים והנאמן. כמו כן ייבדק האם הוא מגיש את דיווחיו במועדם, וכמובן האם משתף פעולה באופן מלא וגלוי מול כל הגורמים המפורטים.
לאחר הגשת הבקשה, מחליט בית המשפט על כינוס נכסי החייב ולאחריו נקבע הדיון בבקשת פשיטת הרגל עצמה אשר מתקיים רק כשנה וחצי מאוחר יותר. הליך זה מעניק אופציה לחייב להמשיך ולקיים אורח חיים סביר תחת הגנת עיכוב ההליכים שמקנה צו כינוס הנכסים. בפרק זמן זה ממנה בית המשפט לחייב מנהל מיוחד אשר חוקר את החייב ואת נסיבות קריסתו הכלכלית. בסופה של החקירה יעברו מסקנותיו לכונס הנכסים הרשמי ולבית המשפט באמצעות תסקיר, יחד עם המלצה באם להכריז על החייב כפושט רגל, או לאו. בנוסף, גם הכונס הרשמי מעביר לבית המשפט את המלצותיו. חשוב לציין כי למרות שבית המשפט אינו מחויב למסקנות אלה, ככלל, הוא נוטה לאמצן.
מיהו הנאמן בהליך פשיטת הרגל?
בהליך פשיטת רגל ממונה נאמן על נכסיו של פושט הרגל ומרגע הכרזת החייב כפושט רגל, יהיו נכסי פושט הרגל מוקנים לנאמן. במסגרת תפקידו מוטלת על הנאמן חובת נאמנות במסגרתה הוא נדרש לפעול לטובת הנושים תוך כינוס נכסי פושט הרגל, בדיקת תביעות החוב, וחלוקת הרכוש באופן מוסדר לפי סדרי הנשייה הקבועים בחוק. עם הכרזת החייב כפושט רגל, ממנה בית המשפט על פי המלצותיהם של הנושים או של כונס הנכסים הרשמי, נאמן על נכסי פושט הרגל. על הכונס הרשמי להודיע לבית המשפט על בחירת הנאמן לתפקיד. במידה ולא הציעו הנושים נאמן מצידם או שכונס הנכסים מתנגד להצעתם, ימנה בית המשפט נאמן על פי ראות עיניו כחודש לאחר ההכרזה. הנאמן שואב את סמכויותיו לניהול נכסי פושט הרגל מפקודת פשיטת הרגל. הפקודה מעניקה לנאמן סמכות למכור את נכסיו של פושט הרגל, לרבות מכירת מוניטין העסק וחובותיו, בדרך הטובה ביותר לדעתו, במכירה פומבית או בדרכים אחרות. במסגרת סמכויותיו רשאי הנאמן לדרוש קבלת חובות המגיעים לפושט הרגל, לאשר קבלת כספים שקיבל, וכן לתת ייפוי כח ומסמכים אחרים לשם ביצוע הוראות הפקודה.
במסגרת הפקודה מוענקות לנאמן, בהסכמת ועדת הביקורת הממונה על ידי נושיו של פושט הרגל, ובאין ועדת ביקורת בהסכמת הכונס הרשמי, סמכויות נוספות, ביניהן בין היתר, הסמכות לנהל את עסקו של פושט הרגל, לפתוח בכל הליך משפטי הנוגע לנכסי פושט הרגל, לקבל בתמורה כספים עתידים שישולמו במכירת נכס של פושט הרגל, למשכן נכסי פושט הרגל או חלקים מנכסיו, לגבש פשרה באשר לחובות אל מול נושיו של פושט הרגל אשר הוגשו על ידי הנאמן או נגדו, לבצע חלוקה בעין בין נושיו של פושט הרגל לגבי נכס אשר לא ניתן למכרו ועוד.
מהם היתרונות בהליך פשיטת רגל?
ראשית, עם מתן צו הכינוס, מעוכבים כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב, כך שלא ניתן לבצע עיקולים על נכסיו של החייב בהימצאו בהליך של פשיטת רגל. שנית, החייב יכול להמשיך לעבוד כרגיל, מבלי לחשוש לביתו. בכל שלב פתוחה בפני החייב האפשרות להציע הסדר פשרה עם נושיו. במקרה זה, ההסדר מוגש לבית המשפט ובמידה ובית המשפט מאשר את הסדר זה, הרי שתהליך פשיטת הרגל מסתיים. במידה ולא מתקיים הסדר פשרה, מתבקש בית המשפט לתת לפושט הרגל "צו הפטר". כאשר יקבל את "צו ההפטר" יימחקו כל חובות העבר שלו, למעט חוב מזונות וחוב בגין קנסות למדינה, ואיתם המגבלות של הקמת עסק ופתיחת חשבונות בנק.
מהם החסמים וההגבלות העומדים בפני חייב המבקש הכרה כפושט רגל?
ככלל בית המשפט יטה שלא להכיר בהליך כאשר החייב צבר חובות שלא בתום לב כגון: הימורים, נסיעות לחו''ל, רכישת נכסי פאר, מכוניות, פיזור צ'קים בידיעה שהם ללא כיסוי, ועוד. חייבים רבים מבצעים "הברחת נכסים" ובעת הליכה להליך של פשיטת רגל, תבוצע חקירה מקיפה כנגדם וכנגד בני משפחתם וחבריהם וכל מי שיימצא לנכון. במידה ויימצא כי החייב העביר נכסים שלא בתום לב יצטרך להחזיר כל מה שהעניק. החוק קובע שכל מה שהוענק שנתיים לפני הפניה בבקשה לצו כינוס נכסים, יוחזר לכונס הנכסים אשר הופך להיות נאמן על נכסי החייב והבעלים שלהם שמוכרז צו פשיטת רגל, ובהמשך יחליט איך לחלקן בהתאם לנושים הקיימים, מובטחים וכדומה. אם החייב ביצע העדפת נושים, הרי שיגיעו אל אלה והם יצטרכו להחזיר כל מה שקיבלו. כל זאת ועוד, החייב לא יכול לקבל כרטיס אשראי, לפתוח חשבונות בנק או לטוס לחו''ל.
מהו הפטר?
צו הפטר מהווה למעשה את סיומם של הליכי פשיטת הרגל. צו זה ניתן לפושט רגל כאשר הוכח בפני בית המשפט שהוא שילם לנושיו כל שביכולתו ואין עוד טעם לנהל כנגדו הליכי פשיטת רגל. למעשה ההפטר קובע כי יתרת חובותיו של החייב נמחקים ועימם ההגבלות שהוטלו על החייב בגינם. בית המשפט, בבואו לדון בבקשת הפטר, מביא בחשבון שורה של שיקולים ומתייחס לתסקיר הנאמן וכונס הנכסים הרשמי בנוגע לנכסיו של החייב, עסקיו והתנהגותו החל מצבירת החובות ובמסגרת הליכי פשיטת הרגל. בית המשפט רשאי, בסופו של הדיון, להורות על מתן צו הפטר, לדחות את הבקשה, או להתנות את צו ההפטר בהוספת כספים נוספים לנושים מעבר למצוי בקופת הכינוס לפי שיקול דעתו. כונס הנכסים הרשמי רשאי אף הוא להגיש בקשה להפטר החייב וזאת כאשר הוא סבור שלא תצמח כל תועלת לנושים מהמשך היות החייב פושט רגל.
לצו ההפטר יש שלושה סוגים: הראשון, והנחשק ביותר עבור חייבים, הינו צו הפטר חלוט במסגרתו בית המשפט פוטר את החייב מכל חובותיו כך שהחייב יכול לפתוח דף חדש בחייו; סוג אחר הינו צו הפטר מותנה במסגרתו החייב יזכה לקבל הפטר חלוט רק כאשר יסתיים תהליך מסויים; הסוג האחרון הינו הפטר חלקי במסגרתו חלק מחובותיו של החייב נצברו בתום לב, והחייב זכאי לקבל הפטר לגביהם, ואילו חובות אחרים אינם "תמי לב" והחייב אינו זכאי לקבל הפטר לגביהם.
חיפוש 
סגור 
