מאת: ;

פצוי עקיף לעסקים הפועלים מחוץ ליישוב ספר אשר להם פעילות/פרוייקטים בתוך ישובי הספר

בעניין נזק עקיף לעסקים ותחולתו כבר נכתב לא מעט, במאמר זה נחדד את סוגית היעדר יכולת ניצול נכס בתחום ישוב ספר בזמן לחימה, אשר החוק מאפשר פיצוי לאותם עסקים, ומעניק פיצוי למי שנכנס לאותה קטגוריה אשר ידאג להגיש תביעה מתאימה, מלאה ובמועד.

חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (ולהלן "החוק") מגדיר נזק עקיף  ונכס כדלקמן:
נזק עקיף - "הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל".
נכס – "קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה.
בהגדרת נזק עקיף לעיל נכלל פיצוי בגין היעדר יכולת לנצל נכס בתחום ישוב ספר, ובהתאם למתווה שהוצא בעקבות מלחמת חרבות ברזל בטווח של עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה ובאשקלון (ולהלן: "ישוב ספר").
 
גם בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973 (ולהלן "התקנות") נקבע כי כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה , ישולם הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע. הנזק הממשי מוגדר בתקנות כהפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק – לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק, ובנזק עקיף  לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם.
 
הזכאות לפיצוי מתגבשת לכל אדם, עסק או חברה שיש להם נכס, מבנה או מלאי, הנמצא בתחום של ישוב הספר, ואשר נבצר מהם לבצע פעילות, עבודה או מסחר בו כתוצאה מפעילות מלחמה, אף אם מקום מושבו של אותו אדם, עסק או חברה אינו נמצא בשטח של ישוב הספר כפי שנקבע.
למעשה, כל מי שהיה לו הסכם מחייב לביצוע עבודה קבלנית או כל עבודה אחרת בישוב ספר, או כל הסכם למתן שירות אחר בישוב ספר, זכאי לפיצוי בגין נזק עקיף באופן מלא על ההפסד או מניעת הריווח כתוצאה מכך. יוער כי נזק מלחמה ישיר בעקבות פגיעת רקטה יפוצה באופן מלא בכל רחבי הארץ ללא תלות במיקום הנזק.
 
ערעור שהוגש לבית משפט העליון בעקבות מלחמת המפרץ רע"א 718/01 בית הארחה עין גדי ואח' נגד מנהל מס רכוש,  דן בסוגיית העדר אפשרות ניצול נכס בישוב ספר ולהלן סיפור המקרה. בית הארחה עין גדי ובתי הארחה נוספים תבעו את המדינה על פגיעה כלכלית שפקדה אותם כתוצאה מירי טילים על ישראל משטח עיראק. עיקר טענתם הייתה כי בתי הארחה המצויים בישוב ספר סבלו בתקופת מלחמת המפרץ הפסדים מחמת היעדר אפשרות לנצל את מתקני ההארחה ופגיעה בהכנסתם.
מנגד טענה המדינה כי עניין זה אינו נופל בגדרן של ההוראות בחוק מס רכוש מהטעם שלא נגרם לתובעים נזקי מלחמה ישירים או עקיפים כמשמעותם בחוק.
 
וועדת הערר לענייני מס רכוש קיבלה את ערעורם ופסקה כי הם זכאים לפיצוי בגין נזקיהם אולם בערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי קבע כב' הנשיא גורן כי אין מקום להענקת פיצוי לתובעים הואיל וכוונת המחוקק לא היתה לפצות אזור שאינו מותקף כלל, גם אם סבל נזק של הפחתת הכנסות עקב העובדה שהמדינה כולה עמדה במלחמה. ערעור בתי הארחה לבית משפט העליון נדחה ונקבע כי נדרש קשר סיבתי בין קיומם של נזקים עקיפים לבין היות הנכסים שניזוקו באזור ספר. רק מקום בו נגרם נזק בשל היות הנזקים העקיפים ממוקמים באזור ספר קמה זכות לפיצוי בהתקיים תנאים אחרים. במילים אחרות כדי להיות זכאי לפיצוי בגין היעדר אפשרות ניצול הנכס חובה היא שהנכס יהיה בקו של עימות לעת הרלוונטית ולאו דווקא בישוב ספר.

 
בתאריך 18.10.2010 ניתן בביהמ"ש המחוזי בתל אביב פס"ד בע"מ 1104/09 אדרי מדיה גרופ בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים. התביעה דנה בזכאותה של חברת מדיה גרופ בע"מ (ולהלן : "המערערת") זכות לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לה בשל מלחמת לבנון השנייה. המערערת העוסקת בפרסום שלטי חוצות התקשרה עם רכבת ישראל בהסכם לפרסום שלטים בתחנות הרכבת בכל רחבי הארץ. בימי מלחמת לבנון השנייה, לא פעלו תחנות הרכבת באזור הצפון והמערערת טענה לנזקים עקיפים שנגרמו לה באובדן הכנסות ורווחים. לאור האמור תבעה המערערת פיצוי לפי הוראת השעה שהייתה אותה עת לפיצוי בגין נזק שנגרם לעסקים המצויים בתוך אזור ההגבלה ולא לנכסים. בתקופת המלחמה הוגדר בתקנות אזור הצפון כ- "אזור הגבלה" והוכרז כ"ישוב ספר" ביולי אוגוסט 2006.
על מנת להיות זכאי לפיצוי בהתאם להוראת השעה דאז, חייב היה העסק להיות טריטוריאלית,  ב"אזור ההגבלה". לפיכך, ביהמ"ש בחן את השאלה מהו מקום העסק תוך בחינה האם מקום העסק הינו היכן שנעשה פרסום החוצות וכטענת המערערת כל שלט הוא בבחינת מקום העסק, ואז מתקיים התנאי של מיקום באזור ההגבלה המזכה בפיצוי, או שמא מקום העסק הינו היכן שמתקיימים יחסי הגומלין מול הלקוחות המפרסמים (המשרדים בתל אביב), ואז מקום העסק הינו מחוץ לאזור ההגבלה ואינו מזכה בפיצוי בהתאם להוראת השעה.
ביהמ"ש קבע כי מקום העסק הינו המקום בו מתבצעים עסקי החברה, המקום בו מתנהלים משרדיה, בו מתקיימים יחסי הגומלין עם הלקוחות (המפרסמים), ובלשון ביהמ"ש:
 "מדובר, כאמור, בחברה אשר מקום מושבה הוא בת"א, משרדיה מתנהלים שם, עסקיה מתבצעים שם על פי עדותה בפני הוועדה, החשבוניות מוצאות משם וההתקשרויות לשם ביצוע הפרסומים השונים מתבצעות אף הן בת"א." ובהמשך פסק הדין:"…. אין ספק כי העובדה שמקום עסקה המרכזי של המערערת אליו יש לפנות כדי לבצע התקשרות עסקית כלשהי עם המערערת, כפי שאף  אישרה המערערת בפני הועדה, יש בה כדי ללמד כי אין לראות את המערערת כמי שמקום עסקה באזור ההגבלה" 
ביהמ"ש לא ראה בתחנות הרכבת (משטחי הפרסום של החברה), סניפים של המערערת: "אינני רואה גם מקום לטענה כי יש לראות בכל מקום בו מוצב שלט פרסום, כלומר בכל תחנת רכבת בצפון, כסניף של המערערת….לסניף יש תכונות של פעילות הנגזרת מהעסק העיקרי, כגון סניף של סופרמרקט… לא כך במקרה שבפניי….כאשר מתבקש פרסום בתחנה כלשהי לגביה נטען שהיא סניף, יש לפנות למנהל התחנה שהוא אינו עובד של המערערת, אשר יפנה את הפונה למשרדיה של המערערת בת"א, שם יתנהל מו"מ ותתבצע ההתקשרות."
עוד יצוין שוועדת הערר קבעה בהחלטתה כי לעוררת הייתה זכות עקרונית לקבלת פיצוי בגין נכסיה שהיו בתחומי ישוב ספר בלבד כמפורט בחוק, אך העוררת לא הגישה תביעה שכזו וממילא איבדה זכותה לקבלת פיצוי זה.
 

לסיכום

הגדרת פיצוי לנזק עקיף בחוק מכלילה גם אנשים ועסקים אשר מקיימים עסקים עם תושבי אזור ספר ונוצר להם הפסד או מניעת רווח כתוצאה מפעולות לחימה ואי אפשרות ניצול הנכס. על אף שלמדינה יש נוסחאות קבועות לכל חישוב פיצוי, הבנת התהליך והכרת הנושא יכולות להגדיל את גובה הפיצויים במידה ניכרת.
התדיינות מול רשויות המס של המדינה בנושאים כספיים עלולה להיות מייגעת ומסובכת ורצוי להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום ולבצע את כל הליך התביעה בליווי משפטי. רשות המיסים אינה חייבת בהכרח לקבל את עמדת הנפגע אך הצגת הטענות בשילוב מידע חשוב וחיוני יכול להכריע את סיכויי התביעה להתקבל. יש להגיש התביעה במועד, לדעת באיזה מסלול פיצוי לבחור, מה הקריטריונים לבקשת פיצויים, כיצד מחושב הפיצוי ועוד נושאים שעו"ד בקיא יידע להכווין. למשרדנו ניסיון של עשרות שנים וטיפול במאות מקרים בתחום.
 
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פיצוי כלכלי לקיבוצי קו העימות בעקבות מלחמת חרבות ברזל

מאת: אלי דורון, עו"ד

הערכת נזקים כלכליים לחקלאים עקב מלחמת חרבות ברזל

מאת: אלי דורון, עו"ד

המלחמה הביאה לנזקים משמעותיים למשקים חקלאיים, כולל טראומה לבעלי חיים, אובדן הכנסות ופגיעה בפוטנציאל הפיתוח של משקים. חקלאים הנמצאים בקו העימות זכאים לפיצוי מלא וצודק.

התנודתיות במחזור העסקי אינה סיבה להפחתת הפיצוי ממס רכוש

מאת: אלי דורון, עו"ד

תנודתיות אינה מילת "קסם" להקטנת סכום הפיצוי המגיע ממס רכוש, על עוסק שסבור כי החלטת רשות המס מקפחת אותו, ראוי כי יממש את זכותו ויגיש השגה במטרה לקבל פיצוי כספי הולם בגין הנזקים שנגרמו לו עקב מלחמת חרבות ברזל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.