מאת: ;
27/7/2025

מתווה הפיצויים המלא לעסקים לפי תיקון 34 לחוק מס רכוש - עם כלביא

האם העסק שלכם נפגע כלכלית בעקבות מבצע "עם כלביא"?
האם אתם עומדים בתנאי הזכאות לפיצוי או אולי מגיע לכם מענק של עשרות אלפי שקלים?
זה הזמן להבין מה באמת מגיע לכם ואיך לא לפספס את מה שמגיע לכם מהמדינה.
ביום 21.7.25, אושרה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) התשפ"ה – 2025 (להלן: "חוק ההתייעלות הכלכלית"). הצעת חוק זו מאגדת למעשה מספר תיקונים למספר הוראות חוק קיימות, אשר בכללותם מגבשים את מתווה הפיצויים למשק בגין נזקי מבצע "עם כלביא".
במאמר זה נסקור את חלקו הארי של חוק ההתייעלות הכלכלית שהינו תיקון מספר 34 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א – 1961 (להלן: "חוק מס רכוש") במסגרתו התווסף (כהוראת שעה) פרק פיצויים נוסף (פרק שמיני (2)) לחוק מס רכוש ואשר מהווה את מתווה הפיצוי לעסקים בגין נזקי מבצע "עם כלביא". להלן פרטי המתווה:
 מענק "הוצאות מזכות" – מיועד לעסקים בעלי מחזור עסקאות של מעל 12 אלף שקלים ועד 400 מיליון שקלים
מענק זה מכונה גם "המשכיות עסקית", שכן תכלית המענק לאפשר את שרידות העסקים, בהתאם לכך, הוא מיועד לבעלי עסקים קטנים ובינונים (עד מחזור של 400 מיליון בשנה) אשר כושר שרידותם נמוך (כדברי הצעת החוק) כאשר עסקים גדולים בעלי מחזור עסקאות של מעל 400 מיליון שקלים בשנה מוצאים מתחולת החוק ואינם יפוצו במסגרת מענק זה.
מסלול לבעלי מחזור עסקאות של מעל 12 אלף שקלים ועד 300 אלף שקלים
עסקים בעלי מחזור שנתי של מעל 12 אלך שקלים ועד 300 אלף שקלים יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית, כאשר עסקים בעלי מחזור של עד 120,000 ₪ יהיו זכאים למענק בסכום קבוע ללא תלות בשיעור ירידת המחזר. מנגד עסקים בעלי מחזור עסקאות גבוה מ-120,000 ₪ (ועד 300,000 ₪) יהיו זכאים גם כן למענק קבוע בהתאם לגובה המחזור, אולם מקדם הנזק בו המענק יוכפל יגדל ככל ששיעור ירידת המחזורים גדול יותר.
סכום הפיצוי
 
מחזור עסקאות
סכום הפיצוי
עד 50,000 ₪
1,833 ₪
עולה על 50,000 ₪ ועד 90,000 ₪
3,300 ₪
עולה על 90,000 ₪ ועד 120,000 ₪
4,400 ₪
עולה על 120,000 ₪ ועד 150,000 ₪
2,776 ₪ מוכפל במקדם הנזק
עולה על 150,000 ועד 200,000 ₪
3,273 ₪ מוכפל במקדם הנזק
עולה על 200,000 ₪ ועד 250,000 ₪
4,190 ₪ מוכפל במקדם הנזק
עולה על 250,000 ₪ ועד 300,000 ₪
4,897 ₪ מוכפל במקדם הנזק
 
מקדם הנזק:
 

שיעור הירידה במחזורים

מקדם הנזק

בדו חודשי:40%-25%

בחד חודשי: 20%-12.5%

1

בדו חודשי:60%-40%

בחד חודשי: 30%-20%

1.5

בדו חודשי: 80%-60%

בחד חודשי: 40%-30%

2.4

בדו חודשי: מעל 80%

בחד חודשי: מעל 40%

3
 

 

להלן פירוט סכומי המענקים הסופיים:


 

 

  • מסלול לבעלי מחזור עסקאות של מעל 300 אלף שקלים ועד 400 מיליון שקלים
קבלת פיצוי זה טעון שני תנאי סף, האחד מחזור עסקאות נמוך מ-400 מיליון שקלים בשנה כאמור, השני, ירידת מחזורים של 25% לפחות למדווחים למע"מ בדיווח חד חודשי ובהתאמה 12.5% למדווחים למע"מ בדיווח דו חודשי, כאשר היות וחודש יוני 2024 הינו חודש שבו התנהלה לחימה, חודש הבסיס להשוואת המחזורים הינו חודש יוני 2023 (טרם מלחמת חרבות ברזל).
בהתקיים שני התנאים לעיל, קמה לניזוק זכאות לפיצוי בגובה ההוצאות המזכות. בהתאם להגדרת המונח בחוק, הוצאות מזכות הינן ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה. כלומר גובה הפיצוי נקבע לפי שתי מרכיבים – הוצאות קבועות וחלק השכר המזכה, אולם כפי שיפורט להלן, מרכיבים אלו כוללים בתוכם מספר רכיבים הדרושים חישוב נפרד.

"הוצאות קבועות"

סך כל "התשומות השוטפות" בשנה הקודמת מחולק ב-12 ומוכפל במקדם "ההוצאות הקבועות".

"שנה קודמת": לגבי מי שפתח את עסקו לפני 1.1.23: 1.9.22-31.8.23, לגבי מי שפתח לאחר 1.1.23 ועד 31.5.25: התקופה שמהמועד החל לפעול לראשונה, או מיום 1.5.25 לפי המאוחר.

"תשומות שוטפות": סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מע"מ לרבות אלו בשיעור מע"מ אפס.

"תשומות שוטפות בשנה הקודמת":  סך התשומות השוטפות בשנה הקודמת כפי שדווחה לרשות המיסים, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-12.

"מקדם הוצאות קבועות": אחוז המשתנה לפי שיעור הירידה במחזורים, ושיטת הדיווח – ככל ששיעור הירידה גדול יותר כך אחוז המקדם גדול יותר, כאשר אחוז הירידה הנדרש לאחוז מקדם מסוים בדיווח דוח חודשי הינו מחצית משיעור הירידה הנדרש בדיווח חד חודשי.

  

"חלק השכר המזכה"

סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות

"הוצאות שכר בתקופת הזכאות": אחד משתי החלופות לפי הנמוך בהפחתת תגמולי מילואים מביטוח לאומי ששולמו למעסיק.

  1. מכפלה של 1.25 ב75% משכר העבודה ששולם בחודש יוני 2025 "לעובדים מזכים".
  2. מכפלה של מספר "העובדים המזכים" ששולם להם שכר ביוני 2025 בשכר הממוצע לחודש כמשמעו בסעיף 2(ב) לחוק ביטוח לאומי כשהתוצאה מוכפלת ב1.25.
  •     "עובד מזכה": עובד שלא הופסקה העסקתו בחודש יוני 2025 ולא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת.

יודגש לעניין זה, כי הוסכם בדיון בהצעת החוק בועדת הכספים של הכנסת כי יראו עובד מזכה גם במי שניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת ומעסיקו השיב לו רטרואקטיבית את יום החופש.

 

 
יוער כי סכום הפיצוי במסלול זה מוגבלים באופן הבא: 
  • עסק שמחזור העסקאות בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים – 600 אלף ₪.
  • עסק שמחזור העסקאות בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים – 600 אלף ₪  ו-0.3% מחלק העולה על 100 מיליון ₪.
  • עסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים – 1.2 מיליון ₪ .
סעיפים 38לד-38לג: פיצוי בגין נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר
בהתאם לחוק מס רכוש ערב התיקון, פיצוי בשל נזק עקיף לנכסים אשר נפגעו בנזק ישיר, היתה אפשרית רק לגבי נכסים המצויים ביישובי ספר. ואולם הנזק הרב שהסבו פגיעות הטילים מאיראן לנכסים רבים במרכז הארץ ובכלל, ידרוש זמן שיקום ארוך בטרם יוכלו בעליהם לעשות בהם שימוש ומכאן שזהו אחד הנדבכים העיקריים והחשובים במתווה פיצויים זה.
תיקון מספר 34 לחוק מס רכוש קובע למעשה שני סוגי פיצוי בגין נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר, האחד קבוע בסעיף 38לג והשני בסעיף 38לד, וזאת למשך שלוש תקופות זכאות – יולי – אוגוסט 2025, ספטמבר אוקטובר 2025 ונובמבר דצמבר  2025.
בעוד אופן הפיצוי הקבוע בסעיף 38לד נקבע בחוק, אופן הפיצוי הקבוע בסעיף 38 לג' טרם נקבע (פרט לכך שכחלק מהתיאומים, תובא בחשבון מכפלה של שיעור הירידה במחזור העסקאות במקדם ההוצאות הקבועות) והוא יקבע בתקנות שיפורסמו על ידי שר האוצר. אולם כאמור הזכאות לפיצוי כן נקבעה ובעניין זה יש לשים לב למספר דברים.
ראשית, הזכאות לפיצוי בכל אחת מתקופות הזכאות טעונה באי אפשרות להשתמש במקום העסק לפחות 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, כל אחת נבחנת עצמאית – כלומר על מנת להיות זכאי לפיצוי בגין יולי אוגוסט 2025 על הניזוק להראות שלא ניתן היה להשתמש במקום העסק לפחות עד ה-15 ליולי, וכן בהתאמה בתקופת הזכאות ספטמבר אוקטובר על ל-15 לספטמבר, ובנובמבר דצמבר עד ל-15 בנובמבר.
שנית יש לשים לב להגדרת המונח נזק ישיר אשר נקבעה בתיקון זה, בעוד ערב התיקון המונח "נזק ישיר" אינו היה קבוע בחוק אלא שימש כמילה נרדפת למונח "נזק מלחמה" הקבוע בסעיף 35 לחוק מס רכוש שהינו " נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל". תיקון מס 34 קובע  הגדרה עצמאית למונח נזק ישיר: "נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממקום עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת". וזאת לצידו של המונח נזק מלחמה הנותר כהגדרתו בסעיף 35 לחוק מס רכוש. כמו כן, המונח ניזוק מוגדר בפרק פיצויים זה – "עוסק" (למעט חריגים הקבועים בחוק).
לפיכך, הזכאות לפיצוי מכוח סעיפים 38לג ו-38לד קובעים פיצוי בגין נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר הינה לניזוקים עסקיים בלבד, כאשר בעוד לפיצוי הקבוע בסעיף 38לג' זכאים כלל הניזוקים העסקיים  (יחידים, חברות, שותפויות), הזכאות לפיצוי הקבוע בסעיף 38לד' שמור ליחידים בלבד, בשים לב לנוסח סעיף 38 לד' – "ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת". להבדיל מסעיף 38לג - "ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת".
הטעם לכך נעוץ ברציונל, מדיוני ועדת הכספים של הכנסת בהצעת החוק עולה כי מטרת הפיצוי הקבוע בסעיף 38לד הינה להוות חלף שכר לעוסק, שבשונה מבעלי מניות בחברה המוציאים לעצמם תלוש משכורת והדבר בא לידי ביטוי בהוצאותיהם המזכות לפיצוי לפי 38לג, עוסקים אינם משלמים לעצמם שכר - סעיף 38לד בא לאזן פער זה, אולם הפיצוי בסעיף זה מוגבל ל-30,000 ₪ לתקופת זכאות, קרי 15,000 ₪ לחודש.
אופן חישוב הפיצוי בסעיף 38לד' הינו, מכפלה של התוצאה המתקבלת מחילוק ההכנסה החייבת בשנת הבסיס ב-6 (התוצאה עד לגובה 30,000) בשיעור הירידה במחזור העסקאות, כאשר לעניין זה הכנסה חייבת בשנת הבסיס הינה הכנסה חייבת לפי ס' 2(1) או 2(6) לפקודת מס הכנסה, כלומר הכנסה מעסק או הכנסה משכירות. כמו כן גם תגמולי מילואים ודמי לידה מביטוח לאומי יחושבו כהכנסות חייבות בשנת הבסיס.
כלומר בהינתן, והתוצאה המתקבלת מחילוק ההכנסה החייבת בשנת הבסיס ב-6 הינה 30,000 ₪ או יותר, ובהינתן ולא ניתן היה להפעיל את העסק בכל התקופה הנוספת (יולי אוגוסט, ספטמבר אוקטובר או נובמבר דצמבר) ושיעור הירידה במחזור העסקאות הינה 100% הרי שהסכום הפיצוי המקסימלי הניתן בסעיף זה הינו 30,000 ₪ לתקופת זכאות.

לסיכום חלק זה להלן טבלה:
 
סעיף 38לג – פיצוי בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר
סעיף 38לד – פיצוי נוסף לניזוק שנפגע בנזק ישיר.
תקופת הזכאות
בעבור כל אחת מהתקופות הנוספות – יולי אוגוסט 25, ספטמבר אוקטובר 25 ונובמבר דצמבר 25
בעבור כל אחת מהתקופות הנוספות – יולי אוגוסט 25, ספטמבר אוקטובר 25 ונובמבר דצמבר 25
הזכאים
3 תנאי זכאות:
  • ניזוקים עסקיים – עוסק, חברה, שותפות וכו'.
  • נגרם נזק ישיר בתקופה לנכס בו ממוקם העסק בתקופה הקובעת (13.6.25-24.6.25)
  • עקב הנזק הישיר לא ניתן היה להפעיל את העסק לפחות 15 ימים בתקופה הנוספת.
3 תנאי זכאות:
  • ניזוק עסקי שהוא יחיד -עוסק.
  • נגרם נזק ישיר בתקופה לנכס בו ממוקם העסק בתקופה הקובעת (13.6.25-24.6.25)
  • עקב הנזק הישיר לא ניתן היה להפעיל את העסק לפחות 15 ימים בתקופה הנוספת.
אופן החישוב
יקבע בתקנות על ידי שר האוצר
מכפלה של שיעור הירידה במחזור העסקאות בתוצאה המתקבלת מחילוק סך ההכנסה החייבת בשנת הבסיס  (עד 30,000 ₪.)
 
סעיף 38לה - פיצוי בגין אבדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת
בנוסף לפיצוי בגין נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר, פיצוי ייחודי נוסף במתווה זה הינו פיצוי בגין אבדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת, שבדומה לפיצוי בגין נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר, אשר ערב התיקון הניזוקים היחידים שהיו זכאים לו היו אלו אשר נכסיהם ממוקמים ביישובי ספר. כך גם הזכאים היחידים לפיצוי בין אבדן שכר דירה עקב נזק מלחמה היו בעלי נכסים הממוקמים ביישובי הספר.
סעיף 38לה(א) לחוק מס רכוש קובע לניזוק יחיד שאינו עוסק, אשר נגרם לדירה (כהגדרתה בחוק המכר (דירות) תש"לג – 1973) בבעלותו נזק מלחמה בתקופה הקובעת, פיצוי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם וזאת למשך כל התקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה, זאת בהתקיים התנאים הבאים:
  1. הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו לו.
  2. בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה לתקופה של חודש לפחות.
  3. הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בתקופת השיקום.
ראשית, יש לשים לב כי הניזוקים הזכאים לפיצוי בסעיף 38לה לחוק הם יחידים שאינם עוסקים, היינו אלו שאינם מדווחים על דמי השכירות כהכנסות מעסק, שכאמור הניזוקים העסקיים שנכסם נפגע בנזק ישיר זכאים לפיצוי בגין דמי השכירות מכוח סעיפים 38לג-38לד, בשים לב לכך שהכנסות חייבות מעסק לעניין סעיפים אלו כוללות בין היתר הכנסות לפי ס' 2(6) – הכנסות משכירות.
בעניין זה יוער במאמר מוסגר – כי סוגיית אבדן דמי השכירות עלתה בהקשרם של משכירי הדירות ביישובים מפונים  בבג"ץ 28190-08-24 אלעד וייסטוך נ מנהל מס רכוש וקרן פיצויים ושם נקבע כי חוק מס רכוש אינו מפצה בגין אבדן דמי שכירות אשר לא דווחו על ידי המשכיר כהכנסה מעסק, למעט במקום בו אי אבדן דמי השכירות נגרם עקב נזק מלחמה ביישוב ספר וזאת מן הטעם –" כי בעניין נזק מחמת אי אפשרות לנצל נכס, השר מצא להגביל את הזכאות לפיצוי לאותם ענפים המנויים בתקנה בלבד. זאת, בשונה מסוגי נזק אחרים. "נזק עקיף" כתוצאה מנזק מלחמה למשל, אינו מוגבל באופן זה..." מכאן, שסעיף 38לה מעניק למעשה את אותה זכאות לפיצוי בגין אבדן דמי שכירות כפי שזו ניתנת במסלול האדום מכוח התקנות העיקריות – תקנות מס רכוש (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג – 1973.
בנוסף, יש לשים לב להגדרת המונח דירה הקבוע בסעיף זה, שכאמור לעיל דירה מוגדרת לעניין סעיף זה כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג – 1973, וזאת באופן הבא – "חדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר".
מכאן, שהפיצוי בגין אבדן דמי שכירות הקבוע בסעיף 38לה אינו חל רק על השכרת דירות מגורים כפי שנדמה, אלא תחולתו רחבה יותר והיא חלה גם על השכרת נכס המשמש לעסק, מחסן או כל צורך אחר.
 

לסיכום

פרק הפיצויים בגין נזקי מבצע עם בלביא אשר התווסף לחוק מס רכוש במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית קובע מספר סוגי פיצויים:
  • מענק המשכיות עסקית לעסקים בעלי מחזור של מעל 12 אלף שקלים ועד  300 אלף שקלים – בסכום קבוע לבעלי מחזור של עד 120 אלף שקלים, ולבעלי מחזור של מעל 120,000 שקלים ועד 300,000  בהתאם למידת הפגיעה בעסק באמצעות מכפלה של הסכום הקבוע במקדם הנזק (שנקבע לפי שיעור הירידה במחזור העסקאות).
  • מענק המשכיות עסקית בגובה הוצאות מזכות לעסקים בעלי מחזור של מעל 300 אלף שקלים ועד 400 מיליון שקלים.
  • פיצוי לניזוקים עסקיים בגין נזק עקיף לנכס שניזוק בנזק ישיר
  • פיצוי נוסף לניזוק עסקי שהוא יחיד בגין נזק עקיף לנכס שניזוק בנזק ישיר.
  • פיצוי בגין אבדן דמי שכירות לניזוקים יחידים שאינם עסקיים.
נדמה כי תכלית מתווה הפיצויים לתת מענה לכלל הנזקים שנגרמו לעורף עקב מבצע "עם כלביא". כך, שלא כמו במתווי פיצוי קודמים, בנוסף למענק ההמשכיות העסקית שינתן לכלל הזכאים במשק, פרק הפיצויים קובע סוגי פיצוי נוספים לניזוקים אשר נכסם נפגע בנזק ישיר/מלחמה וזאת לאור ייחודיותו של המבצע והנזקים הרחבים והכבדים שנגרמו בעקבותיו.
מן הראוי כי כל  ניזוק ישקול את השיקולים הרלוונטיים למקרה הספציפי שלו ויגיש את כלל ההסברים והמסמכים הרלוונטיים.

משרדנו מתמחה בליווי עסקים במימוש זכויותיהם מול רשות המיסים, עם ניסיון רב בהגשת תביעות פיצויים לפי חוק מס רכוש ומיצוי מענקי סיוע. אנחנו כאן כדי לדאוג שתקבלו את מלוא הפיצוי שמגיע לכם – ביעילות, מקצועיות ובזמן. על מנת שיתקבל פיצוי הולם.
 
 
 
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

שאלות ותשובות בנושא מתווה הפיצויים לעסקים לפי תיקון 34 לחוק מס רכוש 

מהו מענק המשכיות עסקית לעסקים שנפגעו במבצע עם כלביא?

Plus Mins

מענק שנועד לסייע לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כלכלית, בהתאם לירידת מחזורים, מחושב לפי מקדם נזק וסכום קבוע.

 

מי זכאי לפיצוי בגין ירידת מחזורים לפי חוק מס רכוש?

Plus Mins

עסקים עם מחזור שנתי של מעל 12,000 ₪ ועד 400 מיליון ₪, שנפגעו ונרשמה אצלם ירידה של לפחות 12.5%-25% במחזור.

 

מהו הפיצוי על נזק עקיף לעסק שנפגע בנזק ישיר בתקופת המבצע?

Plus Mins

פיצוי נוסף עבור עסקים או עוסקים יחידים שלא יכלו להשתמש בעסקם לפחות 15 ימים לאחר פגיעה ישירה בנכס.

 

האם ניתן לקבל פיצוי על אובדן שכר דירה בעקבות נזק מלחמה?

Plus Mins

כן, יחידים שאינם עוסקים יכולים לקבל פיצוי מלא על אובדן שכר דירה, אם הנכס ניזוק ולא ניתן היה להשתמש בו במשך חודש לפחות.

 

איך עורך דין יכול לעזור בקבלת פיצוי בגין נזקי מבצע עם כלביא?

Plus Mins

עורך דין מנוסה ידע לזהות את המסלול המתאים לעסק, להגיש בקשות מסודרות עם כלל המסמכים, ולוודא שתממשו את מלוא זכויותיכם בלי להסתבך מול רשות המיסים.
משרד דורון, טיקוצקי ושות' מתמחה בליווי עסקים במימוש זכויותיהם מול רשות המיסים, עם ניסיון רב בהגשת תביעות פיצויים לפי חוק מס רכוש ומיצוי מענקי סיוע. אנחנו כאן כדי לדאוג שתקבלו את מלוא הפיצוי שמגיע לכם – ביעילות, מקצועיות ובזמן. על מנת שיתקבל פיצוי הולם

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פיצוי עד 1.2 מיליון ש"ח לעסקים שנפגעו כלכלית בעם כלביא

מאת: אלי דורון, עו"ד

העסק שלכם נפגע כלכלית ממבצע "עם כלביא"? - זו ההזדמנות שלכם לקבל פיצוי – ואנחנו כאן כדי שתממשו אותו במלואו.

22/7/2025
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מלחמה כאירוע מעכב במסירת דירה

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)

האם יזם יכול לאחר במסירת דירה בגלל מצב חירום ביטחוני? מה ההבדל בין רוכש דירה לבין בעל דירה בפרויקט התחדשות עירונית? פסק דין חדש מספק תשובות מפתיעות וממחיש את חשיבות הייעוץ המשפטי – במיוחד כשמדובר בזכויות הבסיסיות שלכם.

21/7/2025
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.