להלן השינויים והתוספות המרכזיים בתזכיר החוק:
הגדרת "חברה נשלטת זרה" (תיקון סעיף 75ב(א)(1) לפקודה)
כיום תאגיד זר שעונה על תנאי הדין ורוב הכנסותיו הן פסיביות יוגדר כחנ"ז (ושלגביה מוצעים שינויים בתזכיר החוק, כפי שיובא בהמשך מאמר זה).
תזכיר החוק מוסיף שתי חלופות נוספות להגדרת חנ"ז ללא תלות בשיעור הכנסותיה הפסיביות, להלן:
-
תאגיד תושב חוץ שמאוגד במדינות שיוגדרו "משטר מס מזיק" (מדינות בהן שיעורי מס נמוכים במיוחד, שייקבעו ברשימה שתפורסם בתקנות); או
-
תאגיד שמאוגד במדינה שאינה חתומה עם ישראל על הסכם לחילופי מידע בין רשויות המס.
קביעת שיעור החזקות באמצעי שליטה עבור תאגידים המאוגדים במשטרי מס מזיקים/מדינות שאינן חתומות על הסכם לחילוף מידע (תיקון סעיף 75ב(א)(1)(ד) לפקודה:
-
תזכיר החוק מבקש להקל על סיווג כחנ"ז של חברות זרות שמאוגדות במשטר מס מזיק או במדינות שאינן חתומות על הסכם לחילופי מידע.
-
לצורך כך, מוצע להקטין את שיעור האחזקה באמצעי שליטה במישרין או בעקיפין בידי "תושב ישראל" מ-50% (שחל עבור חברה זרה 'רגילה') ל-30% שיחול על חברות המאוגדות במשטר מס מזיק/מדינות ללא הסכם לחילופי מידע.
-
בנוסף, מוצע להפחית את שיעור האחזקה של "תושב ישראל" יחד עם "קרוב" מ-40% (שחל עבור חברה זרה 'רגילה') ל-25% שיחול על חברות המאוגדות במשטר מס מזיק/מדינות ללא הסכם לחילופי מידע.
הורדת רף ההכנסות והרווחים ממקור הכנסה ניידת (תיקון סעיף 75ב(א)(1)(ב) לפקודה)
הורדת רף ההכנסות והרווחים של תאגיד לצורך הגדרתו כחנ"ז מ-"רוב" (51%) ל-30%.
שינוי הגדרת סוג ההכנסה מ"הכנסה פסיבית" ל- "הכנסה ניידת" (תיקון סעיף 75ב(א)(5) לפקודה), והוספת סוגי הכנסות שיסווגו כ"ניידים" ויביאו לסיווג כחנ"ז:
- סוגי ההכנסה להלן יביאו לסיווג כחנ"ז כל עוד אילו היו מופקות בישראל לא היו מסווגות כהכנסה מעסק/משלח יד:
- ריבית/הצמדה;
- דיבידנד;
- תמלוגים;
- דמי שכירות;
- הכנסה הונית שלא ממכירת נכס עסקי או ני"ע.
- תזכיר החוק מוסיף הכנסה ממכשירים פיננסיים.
- הכנסה ממכירת ני"ע שהוחזק מעל לשנה ולא הוכח ששימש לפעילות עסקית.
סוגי הכנסות שהתווספו במסגרת תזכיר החוק ויסווגו כ"הכנסה ניידת" (טרם התיקון - הכנסה פסיבית):
- הכנסה ממכירת נכס בלתי מוחשי בפעילות עסקית, אלא אם הנכס הוחזק פחות משנה ולא שימש לפעילות עסקית.
- הכנסה מתגמולי ביטוח/פרמיות ביטוח שהתקבלו מצד קשור לפי חוזה ביטוח.
- תמלוגים עסקיים שמקורם בנכס בלתי מוחשי מצד קשור ואינם:
- מחברה שאינה נושאת בסיכונים ובזכויות בקשר להפקת ההכנסה (FAR); וכן
- התמלוגים משולמים בגין נכס בלתי מוחשי שפותח ע"י החברה עצמה או שנרכש על ידיה מידי צד ג'.
- הכנסה מריבית/הצמדה במסגרת עסקית שהתקבלה מצד קשור (במישרין או בעקיפין) תסווג כ"הכנסה ניידת" באחד המקרים הבאים:
- משלם הריבית הוא חנ"ז, או שהיה מסווג כחנ"ז אלמלא תשלומי הריבית;
- תשלומי הריבית יקטינו את חבות המס בישראל של משלם הריבית;
- חברת חוץ מהווה "צינור" וניתן היה להפיק את הכנסת הריבית בישראל, ואז יופחת החלק היחסי של הכנסות הריבית וההצמדה לפי היחס בין ההון שהועבר מתאגיד ישראלי שהוא צד קשור ביחס לסך ההון של החברה הזרה המפיקה את הכנסות הריבית.
שינוי הגדרת "רווחים שלא שולמו" (תיקון סעיף 75ב(א)(12) לפקודה):
-
טרם התיקון "רווחים שלא שולמו" מוגדרים כרווחים שמקורם בהכנסה פסיבית (ניידת) של חנ"ז, שלא שולמו לבעלי מניותיה בשנה זו, ומסווגים כדיבידנד החייב במס בישראל עבור בעל השליטה.
-
התיקון מבקש להעניק סמכות לפקיד השומה להפחית את סכום הרווחים שלא שולמו, ובכך להקטין את חבות המס בישראל של בעל השליטה במסגרת אחד משני מקרים:
-
במסגרת שינוי מבנה בו נדחה אירוע המס למועד מאוחר, אז עלולה ההכנסה להתווסף לרווחים שלא חולקו במועד אליו נדחה אירוע המס; או
-
רווח שנובע ממכירת נכס בלתי מוחשי מוטב לפי חוק עידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 לידי חברה תושבת ישראל.
תיקון המנגנון הנוגע לתושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים
-
טרם התיקון תושבים חוזרים ותיקים (שהיו תושבי חוץ למעלה מ-10 שנים רצופות) ועולים חדשים שהחזיקו במניות חברה זרה לא נחשבו כ"תושב ישראל" במהלך תקופת ההטבות (10 שנים ממועד חזרתם לישראל/עלייתם לישראל) לעניין שיעור האחזקה הנדרש בחברה זרה לסיווגה כחנ"ז (50% או יותר מאמצעי השליטה).
- מנגנון זה יצר בעייתיות והביא לתכנוני מס בהם צורפו תושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים כבעלי מניות בחברות על מנת להימנע מסיווגן כחנ"ז.
-
התיקון קובע כי תושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים שרכשו מניות בחברה זרה לאחר מועד חזרתם לישראל ייחשבו כ"תושב ישראל" לצורך קביעת שיעור האחזקות של תושבי ישראל במניות החברה הזרה, שאם שיעור אחזקות זה גבוה מ-50%, יתקיים אחד התנאים לסיווג החברה כחנ"ז.
-
בתיקון מצוין ששינוי זה אינו פוגע מהותית בהטבות המס של תושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים (פטור ממס על הכנסות מחוץ לישראל במהלך תקופה בת 10 שנים).
חברת משלח יד זרה
כיום, תושב ישראל המפיק הכנסה מחברת משלח יד זרה ("חמי"ז") שהוא בעל שליטה בה – יהיה חייב על הכנסה זו בישראל.
תיקון המנגנון הנוגע לתושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים (תיקון ס' 75ב1(א)(2) לפקודה: אחד התנאים לסיווג חברה זרה כחמי"ז הוא החזקה של 75% מהון מניותיה בידי "תושבי ישראל".
-
טרם התיקון תושבים חוזרים ותיקים (שהיו תושבי חוץ למעלה מ-10 שנים רצופות) ועולים חדשים שהחזיקו במניות חברה זרה לא נחשבו כ"תושב ישראל" במהלך תקופת ההטבות (10 שנים ממועד חזרתם לישראל/עלייתם לישראל) לעניין שיעור האחזקה הנדרש בחברה זרה לסיווגה כחמי"ז (מעל 75%).
-
לאחר התיקון תושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים שרכשו מניות בחברה זרה לאחר מועד חזרתם לישראל ייחשבו כ"תושב ישראל" לצורך קביעת שיעור האחזקות של תושבי ישראל במניות החברה הזרה.
סיכום
תזכיר החוק משנה את הכללים הקיימים לגבי חנ"ז וחמי"ז.
-
חברה זרה שמאוגדת ב"משטר מס מזיק" או במדינה ללא הסכם לחילופי מידע עם ישראל תסווג כחנ"ז גם ללא תלות בשיעור הכנסותיה הפסיביות, וכן ייקטן שיעור האחזקה בחברות אלו לצורך סיווגן כך.
-
שינוי הגדרת הכנסה פסיבית ל-"הכנסה ניידת" והוספת סוגי הכנסות שיביאו לסיווג כחנ"ז.
-
רף ההכנסות הניידות לצורך סיווג כחנ"ז ייקטן מ"רוב" ל-30%;
-
לגבי חנ"ז ולגבי חמי"ז – קביעה שיראו בתושבים ותיקים חוזרים/עולים חדשים שרכשו מניות בחברה כ"תושב ישראל" לצורך סיווג כחנ"ז/חמי"ז.
-
מתן סמכות לפקיד השומה להפחית סכום רווחים שלא שולמו לצורך מיסוי בעל מניות בחנ"ז.
ניתן לראות שנדבך מרכזי נוסף ברפורמת המיסוי הבינ"ל מוצא את דרכו לספר החוקים, ולאחר שינוי כללי המשחק לגבי תושבות, מסתמן גם שינוי משמעותי לגבי הכנסות חנ"ז ו-חמי"ז. בכך מקווה רשות המסים לסגור פרצות רבות ולמנוע תכנוני מס, ולהגדיל את הכנסותיה ממסים. יש להכיר היטב את דרישות הדין החדשות, ולהיערך בהתאם, שכן לאחר כניסתם לתוקף עלולה להיווצר חבות מס משמעותית נוספת עבור ישראלים המחזיקים בחברות זרות אשר טרם השינוי היו פטורות ממס בישראל.
חיפוש 
סגור 
