21/6/2023
זכות הערעור במשפט הפלילי
ערעור הוא הליך משפטי שבמסגרתו אחד הצדדים (ולעיתים שניהם), שאינו מסכים עם פסק הדין, הכרעת הדין, גזר הדין, או החלטה אחרת, פונה לערכאה גבוהה יותר, על-מנת שתדון פעם נוספת בעניינו, ובמטרה לשינוי ההחלטה.
זכות הערעור על הרשעה ו/או חומרת העונש
בית המשפט בערכאותיו השונות התייחס רבות לנושא הערעור וחשיבותו בהליך המשפטי, וכך השופט אליקים רובינשטיין סיכם בצורה יפה את חשיבות הערעור בהליך המשפטי, כדלקמן:
"לזכות הערעור, בדומה לזכות הגישה לערכאות, משקל מהותי, וכדברי המחבר ח' בן-נון... "מקורה של הזכות לערער נעוץ, בין היתר, בתפיסה כי החלטה אנושית עלולה להיות שגויה, וכמוה גם החלטות שיפוטיות. הערעור מהווה מעין רשת ביטחון ומערכת בקרה המקטינים – אף כי לא בהכרח מונעים – פגיעה בבעלי דין". אין חולק כי זכות זו לגבי ערעור אחד – להבדיל מגלגול ערעורי נוסף - היא זכות מהותית. ייתכן אף כי היא נעה לאיטה לעבר מעמד חוקתי אם גם טרם הגיעה ליעד זה, ומכל מקום ניתן לה כאמור משקל רב" — (בע"מ 8194/08 פלונים נ' פלוני).
ערעור על פסק דין:
כאמור, "פסק דין" נתון לערעור מכוח הוראות חוק בתי־המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (סעיפי 41 ו־ 52), וגם פסק דין פלילי ״ללא הרשעה״ נחשב כפסק דין לעניין זכות הערעור.
אין מגבלות על נושאי הערעור בהקשר זה: כל רכיבי הכרעת הדין וכל רכיבי גזר הדין נתונים לערעור הן מטעם התביעה והן מטעם הנאשם.
עם זאת, אין לתביעה זכות ערעור על הרשעה בעבירה שיוחסה על ידה לנאשם; ואין לנאשם זכות ערעור על "זיכוי". ההנמקה כשלעצמה שקובעת מדוע יש או אין להרשיע — אינה נתונה לערעור.
ערעור "בזכות" או ערעור "ברשות":
ערעור יכול להיות ב"זכות", קרי ניתן להגישו ללא מגבלה (למעט מגבלות המועדים הקבועות בדין) לאמור: ללא צורך בנטילת רשות אלא — במישרין מכוח הוראה שבחוק 52; וערעור יכול שיהיה ב"רשות", לאמור: אך ורק לאחר קבלת רשות מבית המשפט שהוסמך לכך, שדנים בבקשה להגשת ערעור עוד טרם הדיון בערעור לגופו.
כאשר יש מחלוקת לגבי הגשת ערעור בזכות או ברשות במקום "שאין זה ברור מלשון החוק אם הערעור על החלטת הרשם... מוקנה כזכות או מותנה ברשות, יש טעם להעדיף פירוש המקיים את זכות הערעור".
ערעור במשפט העברי
בתקופת המנדט הוקם בית הדין הרבני לערעורים וזאת בהוראת הבריטים. דבר זה, עורר ויכוח תורני נוקב בין תומכיו למתנגדיו, מה שהעסיק את העולם הרבני שנים רבות.
בסופו של יום, הרב ד"ר עדו רכניץ ציין שערכאת הערעור הנה חלק ממערכת המשפט התורנית, וכדוגמה לכך בפירוש רבי עובדיה ספורנו שהסביר את מערכת השרים שהציע יתרו ככזו שיש בה זכות ערעור (ספורנו שמות יח, כא):
הִנֵּה יִשְׁפּט הַקָּטָן רִאשׁונָה, וְהַצּועֵק עַל פְּסַק דִּינו יִצְעַק אֶל הַגָּדול מִמֶּנּוּ, וּמִן הַשֵּׁנִי אֶל הַשְּׁלִישִׁי וּמִן הַשְּׁלִישִׁי אֶל הָרְבִיעִי, וּבְכֵן יִהְיוּ מְעַטִּים הַבָּאִים לְפָנֶיךָ לָדִין.
ערעור על הרשעה\חומרת העונש
ערעור אין פירושו קיום משפט חוזר ודיון מחדש בהליך המשפטי שהתנהל, אלא הערעור הנו על הכרעת הדין (אשם\זכאי) או על חומרת\קלות העונש שהושת על ידי בית המשפט.
במילים אחרות, בית המשפט של הערעור דן בהנמקת הכרעת הדין והעונש שהושת על ידי בית המשפט בערכאה הראשונה, על כן מלאכת העבודה של עורך הדין המייצג בערכאת הערעור חייבת להיות סיזיפית ולבחון לפרטי פרטים את החלטת בית המשפט קמא ולהציג את הטעויות בערעור.
להזכיר: "הערעור נועד לשמיעת טענות בנושאים מפסק הדין... ואין בנמצא הליך לקיום דיון חדש... בקשר לנושאים שעלו בערעור. בקשה כזו לשמיעת טענות בנושאים משפטיים שעלו בערעור אינה אלא לאפשר מקצה שיפורים, ולא לכך נועד הליך הערעור. ודאי שלא לקיים דיון נוסף בטענות שעלו בדיון שכבר התקיים...״ (ע״פ (ת״א) ,71358/07 טל יגרמן).
כאמור, לכל אדם יש זכות להגשת ערעור אחד לערכאה העליונה שמעל לבית המשפט שגזר את דינו. בנוסף לכך, אדם יכול להגיש ערעור על החלטת פסק הדין בערכאת הערעור, אך ערעור זה לא יהיה בזכות אל ברשות בית המשפט, קרי ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט מקבל הבקשה.
לעיתים מסוימות, הליכי הערעור אורכים זמן רב, ואילו את פסק הדין יש ליישם מידית, לכן ניתן להגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין עד לקבלת החלטה בערעור שהוגש.
חיפוש
סגור
