מאת: ; ;

טענות ההגנה אפשריות כלפי בנק שתובע חובות כספיים

לעיתים, לקוחות נקלעים בהתנהלות כספית לא מאוזנת של משק הבית, חורגים ממסגרת האשראי שהוקצתה להם מטעם הבנקים ומפסיקים בעצם לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי הבנק.
לבנקים יש את היכולת לזהות משברים כלכליים כאלה עוד בטרם שהאדם עצמו נהיה מודע להם. לכן, הבנקים מפתחים כלים לנקיטת צעדים והפעלת 'לחץ' על לקוחותיהם על מנת לגרום להם לחזור ולעמוד בהתחייבויותיהם. כך למשל, בנקים מטילים מגבלה על שימוש הלקוח בכרטיסי האשראי שברשותו, הכרזה על חשבון הבנק כ'מוגבל' ועוד.
מקום בו צעדים אלו אינם מביאים לפתרון ממשי, הבנק אף עלול לנקוט הליכים משפטיים כנגד חייבים לתשלום חובותיהם.
מכיוון שהלקוח מצוי במין 'עמדת נחיתות' עובד בתחילת ההליך המשפטי, וזאת לאור העובדה לפיה הבנק מסתייע במחלקה משפטית איתנה ומנוסה בגביית חובות, לרוב באמצעות מספר רב של עורכי דין, ומן העבר השני - החייב שברוב המקרים כלל אינו מודע לזכויותיו המשפטיות, ולכן אינו פונה לייעוץ משפטי שילווה אותו בהליך מול הבנק. המחוקק הישראלי הכיר בכך וביקש לייצר לחייבים מנגנוני הגנה להתמודדות טובה יותר בפני תביעות מצד הבנקים.
על אף הגנות אלה, במצב של אי עמידה בתשלומים החודשיים, לבנק יש את הזכות לפעול לגביית חובות. בתחילה, הבנק שולח לחייב מכתב התראה ולאחריו, מקום בו החייב אינו פורע חובותיו, הבנק ממשיך ונוקט בהליכים משפטיים בין אם במסלול הגשת תביעה בהוצאה לפועל ובין אם במסלול הגשת תביעה לבית המשפט.
הסכום הקובע בתביעות המוגשות מטעם הבנקים עומד כיום על סך של 75,000 ₪. תובענה לפירעון חוב מתחת לסך זה תוגש במסגרת מערכת הוצאה לפועל, ותובענה לפירעון חוב העולה על סך זה תוגש לבית המשפט (שלום או מחוזי, לפי סכום החוב הנתבע).
 
בשני מסלולים אלה, אשר יפורטו להלן, על החייב להיות מודע לזכויותיו וכן לשים לב לטענות חשובות להגנתו, שכן מעצם העובדה כי מדובר בתאגיד בנקאי לא שולל את האופציה לבצע טעויות וגם הוא, מצריך בקרה ופיקוח בהתנהלותו:
 
1. תביעה בהוצאה לפועל: נקראת 'תביעה על סכום קצוב' והיא תביעה שמוגשת מטעם הבנק כנגד החייב בגין חוב הנמוך מ- 75,000 ₪. בנק שמבקש להגיש תביעה זו נדרש בשלב הראשון לשלוח לחייב מכתב התראה במסגרתו מיידע הבנק את החייב על עצם קיום החוב, על סכומו ועל דרישת פירעונו, וכן על כך שאלמלא יפרע את החוב בכוונת הבנק להגיש התביעה כנגדו. לרשות החייב עומדת אפשרות להתגונן כנגד הנטען כלפיו תוך 30 ימים מיום מסירת מכתב זה, שבמהלכם אסור לבנק לנקוט בכל הליך כנגדו.
במידה והחייב לא פעל במסגרת הזמן כאמור, לבנק זכות להטיל עיקול על משכורותיו של החייב, וכן על יתרות זכות בחשבון הבנק, בקופות הפנסיה ועוד.
תביעה בהוצאה לפועל עדיפה לחייב בשל יתרון האגרה, שכן החייב אינו מחויב בכפל שכר טרחת עורך הדין של הבנק ואינו מחויב בכפל אגרות. מאידך, הפן השלילי עבור החייב בתובענה מסוג זה נובעת מהעובדה כי מדובר בהליך מהיר המקנה לבנק את הזכות לנקוט בהליכים כנגד החייב תוך 30 ימים בלבד ממועד ההתראה, ובשל כך חייבים מוצאים את עצמם 'טובעים' בחובות כספיים לבנקים במהרה אף ללא זמן סביר למצוא פתרון לחוב או לחלק ממנו. במצב כזה, חיי החייב יכולים להפוך ברגע לסיוט אחד גדול עת משכורתו תעוקל, חשבון הבנק שלו יוגבל והריבית על החוב,  תמשיך ותגדל.
בעת הגשת התנגדות לתובענה, על החייב לצרף טענות חזקות ורלוונטיות כנגד הבנק וכן תצהיר התומך את טענותיו אלו.
בשלב זה, חלה חובת פיקוח על תביעת הבנק המוגשת כנגד החייב.
 
2.  תביעה בבית משפט: בדרך כלל, מדובר בתביעות בגין חובות העולים על 75,000 ₪ והסכום הנתבע הינו סך קרן החוב. בהליך זה הבנק בעצם מעמיד את כל כרטיסי האשראי לפירעון מיידי, דהיינו - את כל חובותיו של החייב כלפי הבנק. מטבע הדברים, הריבית הנצברת הינה גבוהה מאוד.
גם במסלול זה חלה החובה על הבנק לשלוח לחייב מכתב התראה המזהיר אותו מפני נקיטת הליכים משפטיים כנגדו, כאשר לרשות החייב ישנם 60 ימים להגיש כתב הגנה מטעמו.
במקרים מסוימים צדדי ג' לוקחים על עצמם לשמש כערבים לחוב, ובמקרה של אי פירעון החוב, ערבים אלה עלולים להיתבע גם הם בכפוף להוראות הדין.
גם במקרים מסוג זה מומלץ לבדוק את תקינות התנהלותו של הבנק, וכן לבדוק את החשבון מיום פתיחתו. לאחר מכן ישקלל החייב את האפשרויות העומדות בפניו, ויחליט באם כדאי לו לנסות ולהגיע להסדר פשרה מול הבנק, או לחילופין להגיש כתב הגנה מטעמו בצירוף כלל טענותיו המשפטיות הרלוונטיות ולהמשיך את ההליך המשפטי.
 
 

טענות הגנה אפשריות מצד החייב כנגד תביעות בבית המשפט מצד הבנק:

1. המצאת האזהרה כדין: טענה ראשונה ועיקרית שכן חובה על הבנק לצרף למסמך האזהרה את תוכן כתב התביעה במלואו. בנקים נוהגים לעתים לא למסור לחייב עותק מכתב התביעה, והדבר עלול ראשית להראות כי ההמצאה בוצעה שלא כדין, ושנית עלול להטעות את החייב, בכך שהוא יחשוב כי מדובר כבר בתיק הוצאה לפועל ועל כן, הוא עלול להזניחו מתוך הרגשת חוסר אונים ואפילו לא להכיר בזכויותיו המשפטיות שיכולות לסייע ולהקנות לו הגנה מפני התביעה.

2. אישור מסגרת אשראי לא תואמת: טענה זו היא, בבסיסה, 'הכשלת' החייב על ידי הבנק. על הבנק חלה חובה לבחון את סבירות גובה סכום האשראי המוענק ללקוח ביחס ליכולתו המעשית של הלקוח לעמוד בהתחייבויותיו. החייב יכול לטעון שהבנק אישר לו מסגרת אשראי שאינה תואמת את יכולותיו הכלכליות וכך נוצר הפתח לצבירת פיגורים בתשלומים וליצירת חובות.  

3. הלוואות שלא כדין: על החייב לבדוק את סבירות הריביות הניתנות בהלוואות מטעם הבנק, באמצעות גורם מתמחה לכך, שכן החייב יכול לטעון כי ההלוואה שניתנה לו אינה הוגנת ואינה מתיישבת עם חובותיו של הבנק.
4. התניה לא כשרה: קבלת שירות תמורת שירות הינה התניה שלא כדין מטעם הבנק, כגון הגדלת מסגרת אשראי כנגד פתיחת תוכנית חיסכון. לכן, החייב יכול לטעון כי הבנק התנה לו שירות מסוים ומכך נוצר החוב שלא כדין, או באם הבנק הציק לחייב במקביל לשירות מסוים פתיחת פיקדונות של חשבון המינוס או פתיחת תוכניות החיסכון שלו.
5. הפרות מצד הבנק בחובות החלות לפי החוק: המחוקק קבע חובות על הבנק - חובת הנאמנות, השקיפות, הזהירות, חובת תום הלב, הסודיות, חובת הגילוי הנאות ומסירת מסמכים לכל הנוגע בהתנהלות הבנק מול הלקוח זאת לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981.
החייב יכול לטעון ולחשוף התנהלות לקויה מצדו של הבנק לכל הנוגע בחובות אלו מטעם נציגיו שעשויים לנהוג בצורה שאינה מתיישבת עם הוראות הדין החלות עליו.
בחינת הנסיבות שהובילו לתביעה משפטית עשויה לחשוף ראיות המצביעות על התנהגות רשלנית של הבנק אשר היוותה סיבה ישירה להידרדרות ביחסי הבנק והלקוח ואף להסתבכות כלכלית של הלקוח. לכן, חשוב לחשוף את דרך פעולתו של הבנק מול הלקוח שכן אם הינה נוגדת את הוראות החוק היא עשויה לסייע ללקוח לצמצם את חובו ובכך להקטין את נזקיו.
 

לסיכום:

קיימים שני אפיקים לתביעת חוב מצד בנק, ואלה תלויים בסכום החוב ומאפייניו. לכל אחד מן האפיקים יתרונות וחסרונות הן עבור הבנק והן עבור החייב.
גם אם החייב חש ב'אשמה' בשל צבירת חובות כלפי הבנק, וגם לאור קיומם של פערים במשאבים שיש לרשותו לעומת אלה העומדים לרשותם של הבנקים (שמתבטאים בפערים ביכולת ניהול ההליך המשפטי), עדיין קיימות לחייב טענות הגנה מבוססות כנגד עוולות משפטיות מצדו של הבנק ושמצדיקות בירור.
על החייב לבדוק את הכדאיות של ניהול ההליך - לבדוק את החשבון שלו ואת טענות הבנק לעניין החוב שנצבר. לעיתים, עדיף ואף מומלץ כי החייב יגיע לפשרה מול הבנק ולפתור את המחלוקת בדרכי שלום ולהשיג אישור לפריסת החוב בתשלומים חודשיים עם ריביות סבירות שלא ייכנס להלוואת הסדר ויסתבך עוד יותר.
לעיתים, כאשר קיימות עובדות המוכיחות את חוסר תום ליבו של הבנק במסגרת התובענה, על החייב להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי תוך כדי הגשת טענות הגנה מטעמו ולמצות עם הבנק את הדין.
חייבים הנעזרים בייעוץ משפטי בשלב מאוחר מדי, עלולים להיתקל בהיעדר יכולת לשפר את מצבם, ואז ייתכן שהפתרון היחידי שיעמוד לרשותם הינו הליכי חדלות פירעון. לכן, על החייב לפעול בחוכמה ובזריזות בניהול המשבר הכלכלי שנקלע בו והכל במטרה למזער את הנזק העלול לגרום לו מעצם הגשת התביעה.
ככל שהחייב מכיר את זכויותיו המשפטיות טוב יותר, הוא יוכל לטעון טענות הגנה שיפחיתו משמעותית את החוב אותו נדרש לשלם לבנק ולחזור לחיים מסודרים כמה שיותר מהר ובמינימום נזקים.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.