מאת: ;

קיפוח בעלי מניות שנמצאים במיעוט (עושק המיעוט לשעבר) בחברה

במאמר זה נעסוק בהלכות המרכזיות של בתי המשפט אשר נוגעות לסוגיית קיפוח המיעוט בחברה אשר הייתה ידועה בעבר כ-"עושק המיעוט", כמו כן אנו נפרש את מה מוגדר כקיפוח בעל מניות, מתי הוא חל ומהם הסעדים במצבים בהם מתקיים קיפוח בחברה.
יצוין כי כל חברה צריכה לשרת את טובת כלל בעלי המניות בה, כאשר הדין אשר מאגד את החובות והזכויות בעניינים הקשורים בתוך החברה הוא חוק החברות, תשנ"ט-1999, (להלן: "החוק"), ובו הוראת סעיף 191 אשר נוגעות בסוגיית הקיפוח.
 

המסגרת החוקית והגדרת הקיפוח בעיניי בית המשפט העליון:

סעיף 191 לחוק מגדיר קיפוח במילים אלו:

"(א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.
(ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית - לרשות ניירות ערך. "
יש לציין גם את סעיף 192(ב) לחוק המוסיף כי:
"בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים".
 
בית המשפט העליון כבר הגדיר בעבר את המונח "קיפוח" ב- ע"א 2699-92 ניסים בכר נ ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ , נ(1) 238 (פורסם בנבו בתאריך 02.06.96), בזו הלשון:
"קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה. נגישותם של בעלי רוב המניות לעמדות כוח, העולה על זו של המיעוט, והרצון למנוע שכוח זה יופעל בצורה פוגענית ...."
בנוסף, פסק בית המשפט העליון בפסיקה מאוחרת יותר כי עילת הקיפוח הינה לא רק עניין של חלוקת משאבים, אלא שהמדובר גם באופן הניהול הפנימי של הארגון. ניתן לראות את הדברים האמורים ב- ע"א 3051-98 ברוך דרין נ חברת השקעות דיסקונט בע"מ , פ"ד נט(1) 673 (פורסם בנבו בתאריך 09.09.04), בזו הלשון:
"עילת הקיפוח היא עילה שעניינה אופן הניהול הפנימי והארגון של החברה והשפעתו על בעלי המניות בה. עניינה ביקורת על הפעלת כוח השליטה של הרוב כלפי המיעוט"
 

מתי חל הקיפוח:

הלכה מוכרת שמובילה את בית המשפט העליון לאורך השנים הינה כי קיפוח המיעוט יתגבש במקרים של פגיעה באינטרס מבוסס או בציפייה לגיטימית של בעל מניות בחברה. ראו
ע"א 8857/21 טל גינזבורג נ' מדיפאואר אוברסיז פאבליק קו. לימטד (פורסם בנבו בתאריך 26.02.23), ובזו הלשון:

"סעיף 191 לחוק החברות מעגן בתוכו את דוקטרינת קיפוח המיעוט, אשר מקימה עילת תביעה שהתגבשותה מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב-ממדים באשר לדרכי התיקון של העוול שנגרם לבעלי מניות המיעוט בחברה.... הלכה היא עמנו כי קיפוח המיעוט מתגבש במקרים של פגיעה באינטרס מבוסס או בציפייה לגיטימית של בעל מניות בחברה"
 
באשר לפירוש המונח "ציפיות לגיטימיות" של בעל המניות בחברה, בית המשפט העליון פסק בעבר כי ציפייה לגיטימית הינה קבלת יחס שוויוני בין בעלי מניות כאשר פגיעה בשוויון יכול להוביל לכדי קיפוח. לעניין זה ראו ע"א 8712-13 אמיר אדלר נ שי לבנת (פורסם בנבו בתאריך 01.09.15) וכן ראו גם ע"א 2773-04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ מאיר עטר ו-35 אחרים , פ"ד סב(1) 456 (פורסם בנבו בתאריך 14.12.06), שם נקבע בזו הלשון:
"ציפייתם הלגיטימית של בעלי מניות זהות לקבל יחס שוויוני, שפגיעה בה עלולה לעלות לכדי קיפוח, עניינה שוויון מהותי - תוך מתן תשומת לב לנסיבות העניין, אופי החברה וצרכיה - ולא זהות פורמאלית. בענייננו, לאור נסיבות העניין, אופיה של נצבא וצרכי השעה, אין העיתוי השונה במועד מכירת המניה עולה כדי קיפוח".
 

מה נדרש בכדי להוכיח קיפוח בעלי מניות:

פסיקות בית המשפט מקלות עם הטוענים לקיפוח כאשר הדרישה מפיו בית המשפט הינה כי די בבחינה אובייקטיביות אשר מוכיחה כי פעולה מסוימת אכן מקפחת את המיעוט. ראו לעניין זה ת"א (מחוזי ת"א) 1393-05 גלית כהן נ' אברהם רובין (פורסם בנבו בתאריך 01.07.2015), וכן ראו בש"א (תל אביב-יפו) 32492-96 חברת הצלחת יחזקאל בע"מ נ עו"ד שחר הררי (פורסם בנבו בתאריך 08.12.05), שם נקבע בזו הלשון:

"אין ספק, כי המבחנים לקיפוח הורחבו, כטענת המבקשים, והפכו גמישים יותר; אין אף חולק, כי כיום לא נדרש המיעוט להוכיח פעולה העולה לכדי עושק מכוון, או כוונת זדון סובייקטיבית; די אם מבחינה אובייקטיבית מוכח, כי הפעולה אכן מקפחת את המיעוט".
 

הפתרונות המוצעים להסרת קיפוח:

לבתי המשפט קיימות מגוון אפשרויות בכדי לפתור סכסוכים בין בעלי מניות בחברה. אחד הכלים הנפוצים בהם משתמש בית המשפט הינו "רכישה כפויה". כלומר, בית המשפט מבצע מעין הפרדת כוחות בין בעלי המניות בחברה בכך שהוא כופה על צד אחד לרכוש את מניותיו של הצד השני. לעניין זה ראו 8712-13 אמיר אדלר נ שי לבנת (פורסם בנבו בתאריך 01.09.15), שם נקבע בזו הלשון:

"סעד הרכישה הכפויה שבמסגרתו יחויב אחד הצדדים לרכוש את מניותיו של הצד השני בהתאם לשוויין. על פי רוב, הערכת השווי שעל בסיסה תבוצע הרכישה הכפויה תופקד בידיו של מעריך שווי אובייקטיבי שימונה על ידי בית המשפט. סעד זה של רכישה כפויה מוזכר באופן מפורש בסעיף 191(א) לחוק החברות ".

 
בין הפתרונות הנוספים שמציע בית המשפט אנו יכולים למצוא גם פתרון של ביצוע התמחרות בין בעלי המניות בחברה. כלומר, הצד שמבקש את הפרדת הכוחות ינקוב בהצעת מחיר עבור החברה כולה ולאחר מכן, הצד השני יוכל לבחור האם למכור את מניותיו לפי המחיר שהוצע או לחילופין לרכוש את מניות המציע לפי מחיר זה.
יצוין כי מנגנון של התמחרות קיים במגוון של שיטות כאשר היתרון המרכזי בהתמחרות הוא היכולת לרכוש מניות בשווי הוגן כלפי שני הצדדים, ללא תלות במעריך שווי חיצוני של המניות וכמו כן, הגיוון בו ניתן להתאים את ההתמחרות על נסיבות העניין. ראו לעניין זה ה"פ (תל אביב-יפו) 1225-05 אפק טובה נ חיי שרה בע"מ (פורסם בנבו בתאריך 18.01.07).
פתרון נוסף, אך קיצוני הינו פירוק של החברה. מדובר בסעד קיצוני אשר רלוונטי למצבים בהם החברה נקלעת לשיתוק מוחלט שאינו ניתן לפתרון בדרך חלופית. סעד הפירוק מחייב את קיומה של בקשת הפירוק מצד גורם אשר רשאי לבקש את הבקשה. ראו לעניין זה פש"ר (תל אביב-יפו) 1816-00 גלריית גורדון בע"מ נ גולקונדה אמנות בע"מ (פורסם בתאריך 10/09.01).
 

לסיכום:

ככלל, קיימות מגוון דרכים להגיע לפתרון של סכסוך בעלי מניות אשר כוללת בתוכה קיפוח. הדרך הנכונה ביותר הינה לפנות לעורך דין אשר מתמקצע בתחומים מעין אלו על מנת לקבל את המעטפת המקצועית והמותאמת ביותר לסכסוך הקיים וזאת, בכדי לדעת אילו מבין הפתרונות הקיימים בפסיקה, יהא הפתרון היעיל והטוב ביותר עבור שני הצדדים.

 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

לשון הרע ברשת החברתית - מה ניתן לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

התנהלות מקצועית, המבוססת על החקיקה והפסיקה העדכנית, כמו גם על הליכים חקירתיים, תיעוד, איסוף ראיות ועוד, תביא את התוצאה האופטימאלית ותקנה עבורך את הייעוץ הטוב ביותר למקרה, לטובת הגשמת היעדים אשר הוגדרו.

הוצאת צו מניעה או צו עשה - סעד זמני

מאת: אלי דורון, עו"ד

באמצעות סעד זמני ניתן להגיע למצב שיחסוך כסף, זמן ואנרגיה ובנוסף, יקנה וודאות, כאן ועכשיו, תחת התנהלות ממושכת המותירה את כל המחלוקת באוויר, ומקשה על התנהלות בעלי הדין. כמובן שכל מקרה חייב להיבחן לגופו ולא תמיד ניתן לסיים את המחלוקת כבר בשלבים מוקדמים, אולם התנהלות נכונה יכולה למקסם את הסיכוי.

נפסק נגדך פסק דין כספי בסכום מהותי?​ - כך תפעל

מאת: אלי דורון, עו"ד

חלק נכבד מההליכים המשפטים מבוססים רצונו של תובע לקבל סעד כספי: ככל שישנה מחלוקת משפטית כספית מהותית נכון וראוי שלא להתנהל עצמאית, אלא להסתייע בעורך דין אזרחי על מנת שינתח את המצב ויגבש ביחד עם הנתבע אסטרטגיה משפטית.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.