מאת:
22/8/2022

פנייה קלה ומהירה

אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
 
לשאלות ותשובות בנושא המאמר – מעבר מהיר ↓

חקירות ביטוח לאומי

כל מבוטח אשר הגיש לביטוח לאומי בקשה לקבלת תשלום או קצבה כל שהיא חשוף לבדיקת זכאות ובמקרים קיצוניים אף לחקירה בביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי אמון על קופת הכספים הגדולה בישראל, ואחראי על עשרות מיליארדי שקלים אותם הוא משלם לאזרחי ישראל בהגיעם לגיל זקנה, בשעת מחלתם, פציעתם או בתקופות אבטלה בין עבודות. למימון פעילות זו גובה הביטוח הלאומי על פי חוק מכל המבוטחים מידי חודש מיליארדי שקלים, מכלל המעסיקים ובעלי ההכנסות במדינת ישראל, כאחוז מהכנסות המבוטח ומעמדו, ומחלק כספים אלו בהתאם להוראות החוק, ובכך למעשה משרת את מדיניות הרווחה.
לפי נתונים שפורסמו, הכנסות ביטוח לאומי בשנת 2020 הסתכמו ל 161 מיליארד שקל ואילו ההוצאות על קצבאות, ביטוח בריאות ומנהלה, מעט גבוהות יותר בהשוואה להכנסות ולכן חשיבות רבה לשלם כספים רק למי שבאמת זכאי.
כדי לצמצם ככל הניתן את תופעת ההונאות בביטוח לאומי וליצור הרתעה ציבורית כנגד הגשת תביעות כוזבות על ידי מי שאינו זכאי לתשלום או קצבה, ובכך למנוע ניצול לרעה של כספי המוסד לביטוח לאומי, פועל אגף חקירות מקצועי בביטוח לאומי (חוקרים)  אשר פועל מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995  (החוק). החוק מאפשר לחוקרים לאסוף מודיעין ולקיים כל חקירה בקשר לתביעה ואף לבצע חיפוש בביתם של  מקבלי קצבאות ביטוח לאומי, כאשר מתעורר חשד לביצוע עבירת הונאה, זיוף או קבלת דבר במרמה. הסעיפים הרלוונטיים הן סעיפים 146(ב) וכן סעיף 383(א) לחוק:
סעיף 146 (ב) לחוק קובע כך:
"מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי פרק זה, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה".
 וסעיף 383 (א) לחוק קובע:
מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס , בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
 
ברגע שעולה חשד כי אותו מבוטח מנסה להונות את ביטוח לאומי ולהוציא כספים שלא מגיעים לו, יפתח נגד אותו מבוטח תיק חקירה והוא יזומן לחקירה ובירור בביטוח לאומי.
 
חקירה בביטוח לאומי - חקירה פלילית
חקירה בביטוח לאומי היא חקירה פלילית כמו במשטרה, בה המבוטח חשוד בקבלת דבר במרמה מאת הביטוח לאומי, תוך זיוף או שימוש במסמך מזויף, בניסיון לקבל קצבאות שאינו מגיעות למבוטח או במטרה להתחמק מתשלומים המגיעים לביטוח לאומי.
הונאת ביטוח לאומי במרבית המקרים הינה הונאה בנסיבות מחמירות, ומתבטאת בכתבי אישום חמורים ובענישה המגיעה עד מאסר לעיתים. אם יוכח שהייתה הונאה אשר בוצעה באמצעות זיוף מסמכים מדובר על עבירה שהעונש עליה יכול להגיע למאסר עד שלוש שנים, ואם באמצעות קבלת דבר במרמה העונש יכול להגיע למאסר של עד חמש שנים. עבירות אלו מוגדרות פליליות אך במקרים פחות חמורים ולא פליליים של עבירות ביטוח לאומי הנ"ל יכול להיגמר בשלילת קצבאות או דרישה להשיב קצבאות שהתקבלו שלא כדין.
לכל החלטה של הביטוח לאומי השלכות מרחיקות לכת גם במישור המיסויי. ככל שיוחלט על ידי ביטוח לאומי לדוגמא, שלא הוכח שתלושי המשכורת אשר הוצאו על ידי המעסיק משקפות קשרי עובד מעביד על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, הרי שיבוטלו כל הוצאות השכר שהוציא המעסיק לרבות הזכויות המוקנות מכך, וגם מס הכנסה רשאי לתקן את הדוחות בהתאם, תוך תיאום הוצאות השכר שלא הוכרו על ידי ביטוח לאומי למעסיק, זאת בנוסף לכל סנקציה נוספת אחרת.
 
זימון לחקירה בביטוח לאומי
ככל שהוזמנתם לחקירה בביטוח לאומי אין להקל בכך ראש, מדובר על מעמד מלחיץ ומרתיע אשר עשוי להפוך לאישום וניהול הליך פלילי יקר אשר מסכן אף את חירותו של המבוטח. עם תחילת החקירה מחויב החוקר להזהיר את הנחקר שהוא נחקר תחת אזהרה בחשד לעבירה פלילית שיכולה להיות זיוף, הונאה, הגשת מסמך מזויף, מסירת פרטים לא נכונים וכו'. על החוקר לציין את הזכות להיוועץ עם עורך דין וכי אין חובה לומר דבר וניתן לשמור על זכות השתיקה. בשלב זה מומלץ להיוועץ עם עורך דין כי כל מה שיאמר בחקירה עלול לעמוד בפני בית משפט בהמשך, ולכן קיימת חשיבות עליונה להגיד את הדברים הנכונים, ולהימנע מאמירות אשר עלולות להשתמע ליותר מפרשנות אחת ועלולים אף לסבך בפלילים.
 
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חקירות מס והעלמת הכנסות: הגנה משפטית לפי סעיף 220

מאת: אלי דורון, עו"ד

מתי טעות בדיווח מס הופכת לחשד פלילי? המאמר החדש חושף כיצד מתנהלות חקירות מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, אילו טעויות עלולות להוביל ל־כתב אישום פלילי, ואיך ניתן לצמצם חשיפה למאסר, קנסות ורישום פלילי כבר בשלבי החקירה הראשונים. מה ההבדל בין טעות בתום לב לבין העלמת מס? מתי כדאי לשתוק בחקירה? איך פועלת ועדת הכופר? והאם תשלום המס יכול למנוע כתב אישום? המאמר מספק ניתוח עומק של מהלכי החקירה, טענות ההגנה, הליך השימוע והאסטרטגיות המשפטיות הקריטיות להתמודדות מול רשות המסים.

רשות המסים נגד משכירי דירות: מה השתנה ב־2026?

מאת: אלי דורון, עו"ד

רשות המסים כבר לא מחכה שתדווחו. מערכות AI, הצלבות מידע בינלאומיות ונתוני בנקים מחו"ל משנות לחלוטין את כללי המשחק עבור בעלי דירות, משכירי נכסים ומשקיעים. האם הכנסות משכירות שלא דווחו עלולות להוביל לחשיפה פלילית? מתי מסלול ה־10% הופך למלכודת מס? ואיך נוהל הגילוי מרצון של 2026 עשוי להיות ההזדמנות האחרונה להסדיר הכול לפני פתיחת חקירה?

אי הגשת דוחות למס הכנסה

מאת: אלי דורון, עו"ד

לא הגשת דוח למס הכנסה או למע״מ? בטוח שמדובר רק בטעות טכנית - או שכבר התחלת להיחשף להליך פלילי בלי לדעת? מתי איחור בדיווח הופך לכתב אישום? האם אפשר לעצור את זה בזמן - או שכבר מאוחר מדי? ומה באמת קובע אם תסיימי בקנס… או תעמדי מול סיכון של מאסר? במאמר הבא תגלי איך רשויות המס פועלות בשנת 2026, מהן הטעויות הקריטיות שרוב הנישומים עושים — ואיך פעולה נכונה ברגע הנכון יכולה לשנות את כל התמונה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.