מאת:

סעיף 163 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), מעניק הקלה ממס בגין דיבידנד שמקורו בהכנסתה של חברה זרה שחויבה במס ישראלי (למעט מס חברות).
 
בעמ (מרכז) 28115-02-11 אמיר ולדמן נ' פקיד שומה כפר סבא, דן בית משפט מחוזי מרכז במקרה של חברה שהתאגדה בארה"ב (להלן: "החברה הזרה") אשר בינה לבין חברה ישראלית (להלן: "החברה הישראלית") נחתם ביום 24.6.2004 הסכם רישיון בלעדי וייחודי לשימוש, בין היתר, בפטנט וידע שבבעלותה של החברה הזרה (להלן: "הזכויות"). על פי הסכם הרישיון שילמה החברה הישראלית לחברה הזרה תמלוגים עבור השימוש בזכויות כאמור.
 
בעת תשלום התמלוגים, ניכתה החברה הישראלית מס במקור בשיעור של 15% מסכום כל תמלוג, וזאת בהתאם להוראת סעיף 14 לאמנת המס שבין ישראל לארה"ב לגבי מסים על הכנסה.
 
המערער, תושב ישראל, היה, יחד עם אחרים תושבי חוץ, אחד ממקימיה של החברה הזרה, ואחזקותיו בה במועדים הרלוונטיים לשנות המס שבערעור היו בשיעור של 43.9%. בשנות המס שבערעור, קיבל המערער כספים מהחברה הזרה כפי חלקו היחסי בה. כספים אלה מסווגים כהכנסה מדיבידנד החייבת בשיעור מס של 25%.
 
על יסוד העובדות הנ"ל, התגלעה בין המערער לבין המשיב מחלוקת ביחס לשאלה האם על הכנסת המערער מדיבידנד חלות הוראות סעיף 163 לפקודה ובהתאם לכן זכאי הוא לזיכוי (כפי חלקו היחסי) בסכום המס שנוכה במקור ע"י החברה הישראלית בגין תשלום תמלוגים לחברה הזרה, כנגד סכום המס בו הוא חייב על הכנסתו מדיבידנד (כפי חלקו היחסי) מהחברה הזרה בהתאם להוראות סעיף 163 לפקודה. 
 
בית המשפט סקר את השיטה הישנה של מיסוי חברות בישראל שבה שילמה חברה הן מס חברות [שהוטל על כל הכנסה שהפיקה החברה, למעט הכנסת דיבידנד שקיבלה החברה מחברה אחרת תושבת ישראל] והן מס הכנסה [שהוטל על יתרת הריווח לאחר תשלום מס החברות]. לעניין חברה תושבת ישראל הוטל מס ההכנסה כל עוד לא חילקה החברה את הריווח כדיבידנד לבעלי מניותיה. מס ההכנסה שהוטל על חברה תושבת ישראל, היה, איפוא, בבחינת מקדמה בגין המס שיש להטיל על בעלי המניות.
 
בסקירה הנ"ל ביקש בית המשפט להבהיר כי ההבחנה שיש בשיטה הישנה של מיסוי חברות בין מס החברות ובין מס ההכנסה, היא מנשמת אפו של סעיף 163 לפקודה. מס החברות הוא המס הסופי והעיקרי המוטל על חברה ואין נותנים הקלה בגינו בין אם שולם על ידי חברה ישראלית ובין אם שולם על ידי חברה זרה. מס ההכנסה, לעומת זאת, מהווה אך מעין "מקדמה" על חשבון מס ההכנסה שחייבים בו בעלי המניות. מקום שבו שולם אותו מס על ידי החברה, אך מסתבר כי גם בעלי המניות נדרשים לשלמו, יש לפטור את החברה מהמס (כשמדובר בחברה ישראלית) או ליתן לבעל המניות זיכוי בגין המס (כשמדובר בחברה זרה).
 
עיקר הדבר הוא שניתן ללמוד מתיאור שיטת המיסוי הישנה כי הקלת המס לפי סעיף 163 לפקודה נטועה בלב שיטת המיסוי הדו-שלבי הנהוגה במיסוי חברות. היא  לא נועדה, בשום מקרה, להעניק הקלה בגין שלב המיסוי הראשון (מיסוי רווחי החברה). היא נועדה להעניק הקלת מס אך ורק בגין השלב השני (מיסוי הדיבידנד שמשולם לבעלי מניות החברה), מקום שבו המיסוי בשלב זה נעשה ביתר.
 
שיטת מיסוי החברות החדשה לא ביטלה את שיטת המיסוי הדו שלבי אלא רק את "מקדמת מס ההכנסה" ששולמה על ידי החברה בגין רווחים שלא חולקו לבעלי מניותיה, וזאת באמצעות ביטולו של סעיף 127 לפקודה.
 
עם ביטול מס ההכנסה החל על הכנסותיה של חברה לפי סעיף 127 לפקודה, הרי שמקרה שבו החברה הזרה מפיקה הכנסה מפעילותה בישראל (לא הכנסת דיבידנד), משלמת מס בישראל ומחלקת את הריווח לבעל מניות ישראלי, אינו מצדיק עוד הפעלת סעיף 163 לפקודה.
 
המערער הוסיף וטען כי אין דין הכנסה שהופקה בישראל על ידי החברה הזרה - החייבת במס חברות ולפיכך ממועטת מהגדרת "מס" לצורך סעיף 163 לפקודה - כדין תמלוגים המשולמים לחברה הזרה שמהם מנכים מס במקור בהתאם לשיעור הקבוע באמנת המס.
 
בית המשפט דחה את טענתו הנ"ל של המערער וקבע כי אין לייחס משמעות רבה לכינויו של המס המוטל על חברה, או למס המוטל על חברה זרה שמנכים מס מהכנסתה לפי השיעור האמור באמנה, כדוגמת המס שנוכה במקור מהתמלוגים ששולמו לחברה הזרה. זאת ניתן להסיק הן מההיסטוריה התחיקתית והן מפרשנותו של סעיף 163 לפקודה ממנה עולה כי הקלת המס אינה עולה בקנה אחד עם מטרתו של סעיף 163 לפקודה למנוע כפל מס ברובד השני, דהיינו המס המוטל על הכנסת הדיבידנד, תוך הותרתו בעינו של המס ששולם ברובד הראשון, דהיינו המס ששילמה החברה בגין ההכנסה שממנה שולם הדיבידנד.
 
טענה נוספת שהועלתה ע"י המערער הינה שאם המס היחיד המוטל כיום על חברה הינו "מס חברות", מה בין מס חברות המוטל על הכנסת דיבידנד ובין מס חברות המוטל על הכנסת תמלוגים, ומדוע במקרה הראשון נהנה הנישום מהקלת המס ואילו במקרה השני - דהיינו כאשר המדובר בתמלוגים המשולמים על ידי חברה ישראלית לחברה זרה המשלמת דיבידנד לבעל מניותיה הישראלי - נאחז המשיב, כמוצא שלל רב, בלשון הסעיף הממעטת את "מס החברות"?
 
ביחס לטענה זו קבע בית המשפט כי קיים הבדל יסודי בין הכנסת דיבידנד בידי חברה זרה ובין הכנסה אחרת, כדוגמת תמלוגים. ההכנסה מהסוג האחרון טרם מוסתה, ובידי החברה הזרה היא ממוסה לראשונה. חלוקת הדיבידנד לבעל מניות ישראלי אמנם תניב חבות נוספת במס, אך מיסוי זה הינו השלב השני, ובכך אין הוא שונה מבעל מניות אחר המקבל דיבידנד מחברה ישראלית. לעומת זאת, הכנסה מהסוג הראשון כבר מוסתה בידי החברה הישראלית שחילקה את הדיבידנד והיא ממוסה פעם נוספת, בדרך ניכוי מס במקור או בדרך אחרת, בידי החברה הזרה וזאת כשלב השני במיסוי הדו-שלבי, שראוי כי יהיה גם השלב האחרון. הקלת המס בנוגע לדיבידנד המשולם על ידי חברה ישראלית לחברה זרה, ומחולק לאחר מכן לבעל מניות ישראלי, נועדה, אפוא, להשוות את מצבו של אותו בעל מניות לחברו המקבל דיבידנד במישרין מחברה ישראלית.
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מסלול אדום לבוקרים, בעלי עדרי בקר בקו העימות

מאת: אלי דורון, עו"ד

את התביעות במסלול האדום יש לקדם ללא דיחוי, מועד הגשת התביעות נגזר משורה של פרמטרים, אם כי אין בנמצא צורך ב"הפסקת פעילות" שכן התקנות אינן דורשות הפסקת פעילות בענף החקלאות.

הכשרת קריפטו "שחור" - גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

התנהלות משפטית מקצועית – תביא את התוצאה לטובת כל המעורבים בהצלחה רבה.

פיצוי למפונים בגין הזנחת הבית

מאת: אלי דורון, עו"ד

נזקי רכוש שנגרמו מפעולות אויב הינם נזקים ישירים ברי פיצוי, אך האם אותם נזקי הזנחה ונטישה הינם נזקים ישירים אשר יזכו את הניזוק בפיצוי?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.