19/3/2014
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), על ידי הוספת סעיפים 214א-214ד לפקודה. מזה זמן רב משתפות רשויות המס ברחבי העולם, פעולה בגילוי פרטים אודות אזרחיהם, תושביהם וכיו"ב החשודים בביצוע עבירות מס, מתוך הבנה כי עליהן להתאים עצמן למציאות הגלובאלית שנרקמה בעשור האחרון.
נכון להיום, סעיף 234 לפקודה אוסר הפצה וגילוי מידע אודות דו"חות ושומות המתייחסות להכנסתו כולה או בחלקה של אדם. עם זאת, סעיפים 196 ו197 לפקודה מחריגים הוראה זו במידה ויש אמנה בין מדינת ישראל למדינה אחרת או מספר מדינות נוספות, להקלה במיסי כפל.
במצב הדברים הנוכחי, קיימת תלות בין הסמכות להעברת מידע בענייני מס של נישום, לבין אמנה להקלה או מניעת כפל מס. אולם, כעת מוצע להוסיף תנאים בהם ניתן יהיה להעביר מידע לרשויות מס במדינות אחרות.
סעיפי התיקון
התיקון המוצע קובע מפורשות באילו תנאים ניתן להעביר מידע לרשויות במדינות זרות. ראשית יש לעמוד תנאים חלופיים:
א. קיים הסכם בין מדינת ישראל למדינה אחרת כאמור בסעיף 196 לפקודה (הקלה ומניעת כפל מס).
ב. קיים "הסכם לחילופי מידע" כהגדרתו בהצעת החוק- "הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת ...שעניינו מתן סיוע לרבות חילופי מידע, לשם אכיפת חוקי המס של ישראל או דיני המס של המדינה האחרת".
כמו כן, לצורך מסירת המידע כאמור, יש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים נוספים:
א. המידע דרוש למדינה אחרת לצורך אכיפת דיני מס.
ב. בהסכם הבינלאומי (הסכם לחילופי מידע) נקבעה שמירה על סודיות המידע המועבר.
ג. המידע ישמש לצורך אכיפת דיני המס של אותה המדינה בלבד, ורק אותם.
לבסוף נקבע בתיקון המוצע סייג נוסף להעברת המידע מסיבות ביטחוניות, חקירתיות וחיוניות אחרות בהן יש למנהל שיקול דעת לסרב לבקשה לקבלת מידע המופנית מהמדינה הזרה.
יצוין כי התנאים המפורטים לעיל מהווים איזון בין זכות האזרחים, הנישומים, לפרטיות לבין מיגור תופעת העלמת המס
והלבנת ההון. אולם, הצעת החוק אינה מקנה זכות כלשהי לנישומים לדעת או להביע עמדתם באשר להעברת המידע בעניינם למדינה הזרה.
עבירות מס בעידן המודרני
נראה כי ישנה הבנה והסכמה חובקת עולם באשר לאופיין של עבירות המס בעידן המודרני. מדינות רבות מכירות באוזלת ידן מול עברייני המס ומפנימות כי דרוש שיתוף פעולה בינלאומי למיגור התופעה ובקליפת האגוז; התחמקות מתשלום מס וכתוצאה מכך הקטנת התקציב הממשלתי, פגיעה בשוויון בין אלו שמתחמקים מתשלום המס לאלו המשלמים והזרמת כספים שמקורותיהם אינן חוקיים תוך ביצוע עבירות הלבנת הון. מתוך כך גם מדינת ישראל מעוניינת להשתתף במיזמים משותפים עם מדינות שונות לבלימת התופעה, על-כן נדרש תיקון הפקודה אשר במתכונתה הנוכחית אינה מספקת סעד רחב דיו.
עם תיקון הפקודה בנוסח המוצע יגבר כוחה של רשות המסים בישראל במאבקה לגילוי עבירות מס על ידי נישומים באמצעות החזקת נכסיהם בחוץ לארץ. לשיטת משרדנו יש בתוספת כח משמעותית זו כדי לקדם את הליך
הגילוי מרצון אותו הוא מספק, טרם חתימת הסכמים אלו, על מנת להימנע מסנקציות פליליות עתידיות.
לא זו אף זו, בשבועות האחרונים עומלת מדינת ישראל (וברשותה הקבינט המדיני) לחתימה על
הסכם גילוי מידע יחד עם ארה"ב במסגרת חוק ה-FATCA האמריקאי. תכלית ההסכם הנה העצמת המידע הקיים בחזקתן של רשויות המס בכל מדינה. במסגרת ההסכם יחוייבו גופים פיננסים להעביר מידע אודות לקוחותיהם לידי רשויות המס בכל מדינה. יצויין כי נדרשים תיקונים בחקיקה הישראלית הקיימת אולם נראה כי לא רחוק היום בו ההסכם ייחתם.
על פי ההסכם סמכויות רשויות המס בארה"ב כלפי הגופים הפיננסים בישראל יהיו גבוהות לאין שיעור מאלה של מקביליהן בישראל. לאמור, בעוד שרשויות המס האמריקאיות יוכלו לקבל מידע מגופים פיננסים ישראלים אודות נכסים המוחזקים בידי אזרחים אמריקאים, בנקל, רשויות המס בישראל יוכלו לקבל מידע אודות אזרחים המחזיקים נכסים בארה"ב רק בתנאים מיוחדים ובמקרים ספציפיים.
יש בחתימת ההסכם נדבך נוסף להידוק החגורה סביב נישומים ישראלים המחזיקים נכסים בחוץ לארץ וראיה נוספת לכך כי נכון להקדים תרופה למכה ולפנות להליך גילוי מרצון שצויין לעיל.
חיפוש 
סגור 
