17/11/2026
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
תשלום לזוכה במכרז כדי שיוותר עלול להיות עבירה פלילית. המאמר מסביר מה הסיכון ואיך עושים זאת בגלוי.
קניית זכייה במכרז לאחר ההכרזה: ניתוח פלילי
מציע שהפסיד במכרז משלם למציע שזכה כדי שיוותר על זכייתו, וכך הזכייה עוברת אליו. ההסדר נראה כעסקה מסחרית בין שני צדדים, אך הנפגע הוא בעל המכרז. במכרז מכירה, כמו מכרזי רשות מקרקעי ישראל, הרשות מקבלת את ההצעה השנייה הנמוכה במקום הגבוהה; במכרז רכש היא משלמת יותר.
רמ"י עצמה תיארה את התופעה בעת"מ 28983-10-22 פסגות שלמה נ' רמ"י, והכניסה למכרזיה סעיף המחייב את המציע השני לשלם לפחות 90% מההצעה הזוכה. השאלה שמאמר זה בוחן היא אם מדובר גם בעבירה פלילית.
תיאום מכרזים: מה ההבדל בין תיאום לפני המכרז לתשלום לזוכה אחריו?
תיאום לפני המכרז מול קנייה אחריו
תיאום לפני המכרז הוא הגרעין הקשה של דיני התחרות. המציעים מסכמים מי יזכה, האחרים מגישים הצעות גיבוי או נמנעים מהגשה, והוויתור מתוגמל בכסף או בקבלנות משנה. בע"פ 6339/18 בלווא נ' מדינת ישראל (פרשת מכרזי הגיזום) הורשעו קבלנים בהסדר כובל בנסיבות מחמירות, בקבלת דבר במרמה ובהלבנת הון. בין היתר שולמו כ-140,000 ש"ח למתחרה שוויתר על האפשרות לזכות במכרז עיריית תל אביב.
קנייה לאחר זכייה שונה בשלושה היבטים. התחרות על המחיר כבר הסתיימה וההצעות גלויות. הוויתור נעשה מול רשות שכבר קשורה בחוזה עם הזוכה, שכן הודעת הזכייה משכללת חוזה (ע"א 3549/90 אלחנפא נ' עמידר). ובעיקר, לא מצאתי פסיקה פלילית שדנה בתרחיש הזה ישירות. ההגנה תבנה על הפער הזה; התביעה תטען שהמהות זהה.
תשלום לזוכה במכרז: אילו עבירות פליליות עלולות להתקיים?
לפי סעיף 2(א) לחוק התחרות הכלכלית, הסדר כובל הוא הסדר בין עוסקים שבו לפחות צד אחד מגביל את עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות ביניהם. צד להסדר כובל צפוי לפי סעיף 47(א1) לעד חמש שנות מאסר.
ההגנה תטען שאחרי ההכרזה אין עוד תחרות להגביל: המכרז הוכרע, והזוכה רשאי לסחור בזכויותיו או להפר ולשאת בתוצאות. התביעה תשיב שהתחרות לא הסתיימה. אם הזוכה נסוג, הרשות יכולה לפנות למציע הבא בתנאיה או לצאת למכרז חוזר, וההסדר נועד לנטרל בדיוק את האפשרויות האלה. מניסיוני, ככל שהתשלום נגזר מהפער בין ההצעות, קשה יותר להציגו כעסקה עצמאית ולא כחלוקת שלל על חשבון הרשות.
קבלת דבר במרמה
בתרחיש שלאחר הזכייה, זו לדעתי העבירה המרכזית. סעיף 415 לחוק העונשין דורש מצג כוזב, השגת "דבר" וקשר סיבתי ביניהם; בנסיבות מחמירות העונש עד חמש שנות מאסר.
המצג הכוזב מופיע כאן בכמה צורות. הזוכה מנמק את נסיגתו ב"קשיי מימון" או ב"טעות בהצעה" כדי להשתחרר מהזכייה או מחילוט הערבות. המציע השני מצהיר שלא פעל בתיאום. הדבר שהושג הוא הזכייה, המחיר הנמוך או השחרור מהערבות.
בת"פ 49529-12-11 מדינת ישראל נ' בן דרור קבע בית המשפט המחוזי שאי-גילוי התיאום לוועדת המכרזים הוא מצג כוזב בעניין מהותי, שכן ועדה שהייתה יודעת הייתה פוסלת את ההצעות. מכאן גם נקודת התורפה של התביעה: עסקה שנעשתה בגלוי ובאישור הרשות אינה מרמה.
חוק איסור הלבנת הון
עבירות לפי חוק התחרות הכלכלית אינן בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, ולכן ההסדר הכובל לבדו אינו עבירת מקור. מרמה לפי סעיף 415 כן מופיעה בתוספת. כלומר, הרשעה בהלבנת הון תלויה בהוכחת המרמה.
כשיש מרמה, נפתחים שני ערוצים. הראשון הוא סעיף 3(א), שעונשו עד עשר שנות מאסר: הסוואת התשלום לזוכה כתמורה ל"ייעוץ" או ל"עבודות". בפרשת בלווא הורשע קבלן שרשם על צ'ק למתחרה "עבור גיזום עצים". בית המשפט העליון דחה את הטענה שאין הלבנה כשהתשלום קדם להשלמת המרמה, שאם לא כן אפשר היה לעקוף את החוק בהקדמת התשלום.
הערוץ השני הוא סעיף 4: פעולה ברכוש שהתקבל מהזכייה. באותה פרשה הוגדל החילוט בעניינו של אחד הקבלנים מ-150,000 ל-720,000 ש"ח. מבחינה מעשית, זה הסיכון הכלכלי הגדול ביותר.
טענות הגנה
היעדר פגיעה בתחרות. אחרי ההכרזה אין תחרות שנותרה להגבלה, ולכן אין הסדר כובל.
גילוי ושקיפות. אם הרשות ידעה על העסקה או אישרה את הסבת החוזה, אין מצג כוזב. בלי מרמה נשמט גם הבסיס להלבנת ההון.
היעדר קשר סיבתי. הזוכה היה נסוג בכל מקרה, למשל בשל כישלון מימון אמיתי, והרשות הייתה פועלת באותו אופן.
תשלום לגיטימי. התשלום שיקף שווי אמיתי, כמו תכנון שבוצע או ציוד שנרכש, ונרשם כפי שהוא.
המשפט הפלילי כאמצעי אחרון. דיני המכרזים כבר נותנים מענה: חילוט ערבות לפי תקנה 16ב לתקנות חובת המכרזים וסעיפי 90%.
ראשוניות האכיפה. בפרשת בלווא ניתן משקל, בעונש ובחילוט, לכך שזה היה תמהיל עבירות חדש. תרחיש שלא נאכף בעבר מצדיק טענה דומה, ובמקרים מתאימים גם הגנה מן הצדק.
סיכום והמלצה
תיאום לפני המכרז הוא עבירה מבוססת היטב בפסיקה. קנייה לאחר זכייה נבחנה פחות במשפט הפלילי, אך הסיכון בה ממשי: הסדר כובל כטענה, מרמה כשיש הסתרה, והלבנת הון וחילוט כשהתשלום מוסווה.
המבחן המעשי הוא שקיפות. מי שרוצה להיכנס בנעלי הזוכה צריך לפנות לרשות בגלוי, לבקש אישור להסבה ולתעד את התמורה כפי שהיא. עסקה שנעשית במחשכים, עם חשבונית "ייעוץ", היא בדיוק מה שהתביעה מחפשת.
רוצים להיכנס בנעלי הזוכה? עשו זאת בגלוי
מותר לשלם לזוכה כדי שיוותר על המכרז? עסקה כזו אינה אסורה בהכרח, אבל אם מסתירים אותה מהרשות היא עלולה להפוך למרמה ואף להלבנת הון. פנייה גלויה לרשות ובקשת אישור להסבה עשויות לצמצם את הסיכון באופן משמעותי.
משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי ושות' מתמחה בדיני מסים, במשפט פלילי-כלכלי, במכרזים ובניהול הליכים משפטיים מורכבים. המשרד מעניק ליווי משפטי ואסטרטגי לחברות, לקבלנים, לעסקים וליחידים, ובכלל זה ייצוג בחקירות ובהליכים פליליים בעבירות כלכליות. המשרד משלב ידע משפטי מעמיק, ניסיון רב שנים והבנה עסקית, במטרה להגן על זכויות לקוחותיו.
שוקלים הסדר עם מציע אחר במכרז, או שנפתחה נגדכם חקירה? פנו אלינו לפני כל צעד. בדיקה מוקדמת עשויה למנוע חשיפה פלילית וחילוט רכוש.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105