מאת:
17/11/2026

תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓

תשלום לזוכה במכרז כדי שיוותר עלול להיות עבירה פלילית. המאמר מסביר מה הסיכון ואיך עושים זאת בגלוי.

 

קניית זכייה במכרז לאחר ההכרזה: ניתוח פלילי

מציע שהפסיד במכרז משלם למציע שזכה כדי שיוותר על זכייתו, וכך הזכייה עוברת אליו. ההסדר נראה כעסקה מסחרית בין שני צדדים, אך הנפגע הוא בעל המכרז. במכרז מכירה, כמו מכרזי רשות מקרקעי ישראל, הרשות מקבלת את ההצעה השנייה הנמוכה במקום הגבוהה; במכרז רכש היא משלמת יותר.

רמ"י עצמה תיארה את התופעה בעת"מ 28983-10-22 פסגות שלמה נ' רמ"י, והכניסה למכרזיה סעיף המחייב את המציע השני לשלם לפחות 90% מההצעה הזוכה. השאלה שמאמר זה בוחן היא אם מדובר גם בעבירה פלילית.

תיאום מכרזים: מה ההבדל בין תיאום לפני המכרז לתשלום לזוכה אחריו?
תיאום לפני המכרז מול קנייה אחריו

תיאום לפני המכרז הוא הגרעין הקשה של דיני התחרות. המציעים מסכמים מי יזכה, האחרים מגישים הצעות גיבוי או נמנעים מהגשה, והוויתור מתוגמל בכסף או בקבלנות משנה. בע"פ 6339/18 בלווא נ' מדינת ישראל (פרשת מכרזי הגיזום) הורשעו קבלנים בהסדר כובל בנסיבות מחמירות, בקבלת דבר במרמה ובהלבנת הון. בין היתר שולמו כ-140,000 ש"ח למתחרה שוויתר על האפשרות לזכות במכרז עיריית תל אביב.

קנייה לאחר זכייה שונה בשלושה היבטים. התחרות על המחיר כבר הסתיימה וההצעות גלויות. הוויתור נעשה מול רשות שכבר קשורה בחוזה עם הזוכה, שכן הודעת הזכייה משכללת חוזה (ע"א 3549/90 אלחנפא נ' עמידר). ובעיקר, לא מצאתי פסיקה פלילית שדנה בתרחיש הזה ישירות. ההגנה תבנה על הפער הזה; התביעה תטען שהמהות זהה.

 

תשלום לזוכה במכרז: אילו עבירות פליליות עלולות להתקיים?

לפי סעיף 2(א) לחוק התחרות הכלכלית, הסדר כובל הוא הסדר בין עוסקים שבו לפחות צד אחד מגביל את עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות ביניהם. צד להסדר כובל צפוי לפי סעיף 47(א1) לעד חמש שנות מאסר.

ההגנה תטען שאחרי ההכרזה אין עוד תחרות להגביל: המכרז הוכרע, והזוכה רשאי לסחור בזכויותיו או להפר ולשאת בתוצאות. התביעה תשיב שהתחרות לא הסתיימה. אם הזוכה נסוג, הרשות יכולה לפנות למציע הבא בתנאיה או לצאת למכרז חוזר, וההסדר נועד לנטרל בדיוק את האפשרויות האלה. מניסיוני, ככל שהתשלום נגזר מהפער בין ההצעות, קשה יותר להציגו כעסקה עצמאית ולא כחלוקת שלל על חשבון הרשות.

 

קבלת דבר במרמה

בתרחיש שלאחר הזכייה, זו לדעתי העבירה המרכזית. סעיף 415 לחוק העונשין דורש מצג כוזב, השגת "דבר" וקשר סיבתי ביניהם; בנסיבות מחמירות העונש עד חמש שנות מאסר.

המצג הכוזב מופיע כאן בכמה צורות. הזוכה מנמק את נסיגתו ב"קשיי מימון" או ב"טעות בהצעה" כדי להשתחרר מהזכייה או מחילוט הערבות. המציע השני מצהיר שלא פעל בתיאום. הדבר שהושג הוא הזכייה, המחיר הנמוך או השחרור מהערבות.

בת"פ 49529-12-11 מדינת ישראל נ' בן דרור קבע בית המשפט המחוזי שאי-גילוי התיאום לוועדת המכרזים הוא מצג כוזב בעניין מהותי, שכן ועדה שהייתה יודעת הייתה פוסלת את ההצעות. מכאן גם נקודת התורפה של התביעה: עסקה שנעשתה בגלוי ובאישור הרשות אינה מרמה.

 

חוק איסור הלבנת הון

עבירות לפי חוק התחרות הכלכלית אינן בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, ולכן ההסדר הכובל לבדו אינו עבירת מקור. מרמה לפי סעיף 415 כן מופיעה בתוספת. כלומר, הרשעה בהלבנת הון תלויה בהוכחת המרמה.

כשיש מרמה, נפתחים שני ערוצים. הראשון הוא סעיף 3(א), שעונשו עד עשר שנות מאסר: הסוואת התשלום לזוכה כתמורה ל"ייעוץ" או ל"עבודות". בפרשת בלווא הורשע קבלן שרשם על צ'ק למתחרה "עבור גיזום עצים". בית המשפט העליון דחה את הטענה שאין הלבנה כשהתשלום קדם להשלמת המרמה, שאם לא כן אפשר היה לעקוף את החוק בהקדמת התשלום.

הערוץ השני הוא סעיף 4: פעולה ברכוש שהתקבל מהזכייה. באותה פרשה הוגדל החילוט בעניינו של אחד הקבלנים מ-150,000 ל-720,000 ש"ח. מבחינה מעשית, זה הסיכון הכלכלי הגדול ביותר.

 

טענות הגנה

היעדר פגיעה בתחרות. אחרי ההכרזה אין תחרות שנותרה להגבלה, ולכן אין הסדר כובל.
גילוי ושקיפות. אם הרשות ידעה על העסקה או אישרה את הסבת החוזה, אין מצג כוזב. בלי מרמה נשמט גם הבסיס להלבנת ההון.
היעדר קשר סיבתי. הזוכה היה נסוג בכל מקרה, למשל בשל כישלון מימון אמיתי, והרשות הייתה פועלת באותו אופן.
תשלום לגיטימי. התשלום שיקף שווי אמיתי, כמו תכנון שבוצע או ציוד שנרכש, ונרשם כפי שהוא.
המשפט הפלילי כאמצעי אחרון. דיני המכרזים כבר נותנים מענה: חילוט ערבות לפי תקנה 16ב לתקנות חובת המכרזים וסעיפי 90%.
ראשוניות האכיפה. בפרשת בלווא ניתן משקל, בעונש ובחילוט, לכך שזה היה תמהיל עבירות חדש. תרחיש שלא נאכף בעבר מצדיק טענה דומה, ובמקרים מתאימים גם הגנה מן הצדק.

 

סיכום והמלצה

תיאום לפני המכרז הוא עבירה מבוססת היטב בפסיקה. קנייה לאחר זכייה נבחנה פחות במשפט הפלילי, אך הסיכון בה ממשי: הסדר כובל כטענה, מרמה כשיש הסתרה, והלבנת הון וחילוט כשהתשלום מוסווה.

המבחן המעשי הוא שקיפות. מי שרוצה להיכנס בנעלי הזוכה צריך לפנות לרשות בגלוי, לבקש אישור להסבה ולתעד את התמורה כפי שהיא. עסקה שנעשית במחשכים, עם חשבונית "ייעוץ", היא בדיוק מה שהתביעה מחפשת.

 

רוצים להיכנס בנעלי הזוכה? עשו זאת בגלוי

מותר לשלם לזוכה כדי שיוותר על המכרז? עסקה כזו אינה אסורה בהכרח, אבל אם מסתירים אותה מהרשות היא עלולה להפוך למרמה ואף להלבנת הון. פנייה גלויה לרשות ובקשת אישור להסבה עשויות לצמצם את הסיכון באופן משמעותי.

משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי ושות' מתמחה בדיני מסים, במשפט פלילי-כלכלי, במכרזים ובניהול הליכים משפטיים מורכבים. המשרד מעניק ליווי משפטי ואסטרטגי לחברות, לקבלנים, לעסקים וליחידים, ובכלל זה ייצוג בחקירות ובהליכים פליליים בעבירות כלכליות. המשרד משלב ידע משפטי מעמיק, ניסיון רב שנים והבנה עסקית, במטרה להגן על זכויות לקוחותיו.

 

שוקלים הסדר עם מציע אחר במכרז, או שנפתחה נגדכם חקירה? פנו אלינו לפני כל צעד. בדיקה מוקדמת עשויה למנוע חשיפה פלילית וחילוט רכוש.

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105

 

שאלות ותשובות בנושא שילמתם לזוכה במכרז שיוותר? זה עלול להיות פלילי 

מה זה "לקנות זכייה" במכרז?

Plus Mins

מי שהפסיד במכרז משלם למי שזכה כדי שיוותר, וכך הזכייה עוברת אליו. מבחוץ זה נראה כמו עסקה בין שני עסקים, אבל מי שנפגע הוא הגוף שפרסם את המכרז.

למה זה פוגע ברשות? היא בכל זאת מקבלת הצעה.

Plus Mins

היא מקבלת הצעה פחות טובה. במכרז מכירה, למשל של רמ"י, היא מקבלת מחיר נמוך יותר. במכרז רכש היא משלמת יותר.

מה ההבדל בין תיאום לפני המכרז לתשלום לזוכה אחריו?

Plus Mins

תיאום מראש הוא עבירה מוכרת שבתי המשפט כבר הרשיעו בה. תשלום לזוכה אחרי ההכרזה עוד לא נבחן ישירות בפסיקה הפלילית, אבל לפי המאמר הסיכון ממשי.

אפשר להיחשב "קרטל" אם המכרז כבר הסתיים?

Plus Mins

זו נקודת המחלוקת המרכזית. ההגנה תטען שכבר אין תחרות להגביל. התביעה תטען שההסדר מונע מהרשות לפנות למציע הבא או לצאת למכרז חוזר. העונש על הסדר כובל יכול להגיע לחמש שנות מאסר.

איפה נכנסת המרמה?

Plus Mins

כשמסתירים את העסקה מהרשות. למשל: הזוכה אומר שהוא נסוג בגלל "קשיי מימון", או שהמציע השני מצהיר שלא תיאם עם אף אחד.

אם שילמתי בגלוי ודיווחתי לרשות, זה עדיין מרמה?

Plus Mins

לפי המאמר, עסקה שנעשתה בגלוי ובאישור הרשות אינה מרמה. ובלי מרמה גם אין בסיס להאשמה בהלבנת הון.

איך תשלום לזוכה הופך להלבנת הון?

Plus Mins

כשמסווים אותו, למשל כתשלום על "ייעוץ" או "עבודות" שלא באמת בוצעו. בתיק מכרזי הגיזום הורשע קבלן שכתב על צ'ק למתחרה "עבור גיזום עצים".

מה הסיכון הכספי?

Plus Mins

מעבר לעונש, בית המשפט יכול לחלט כסף ורכוש שהגיעו מהזכייה. באחד התיקים הוגדל החילוט מ-150,000 ל-720,000 ש"ח.

מה אפשר לטעון להגנה?

Plus Mins
  • שאחרי ההכרזה כבר לא הייתה תחרות לפגוע בה
  • שהרשות ידעה ואישרה
  • שהזוכה היה נסוג בכל מקרה
  • שהתשלום היה על דבר אמיתי ונרשם כמו שהוא
  • שדיני המכרזים כבר נותנים פתרון, כמו חילוט ערבות

רוצה להיכנס במקום הזוכה. מה עושים?

Plus Mins

פונים לרשות בגלוי, מבקשים אישור להעביר את החוזה ומתעדים את התשלום כמו שהוא. כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני כל צעד.

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

שליחת הטופס מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שבאתר. שליחת הפנייה אינה מקימה יחסי עורך דין–לקוח ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

גילוי נאות בדוחות כספיים - הגנה מפני עבירות מס וניירות ערך

מאת: אלי דורון, עו"ד

טעות בדוחות הכספיים או עבירה פלילית? לפעמים ההבדל טמון בגילוי הנאות. האם ביאור מפורט בדוח הכספי יכול להגן על מנהל חברה מפני טענות להונאה או להתחמקות ממס? הפסיקה מדגישה את חשיבות השקיפות, הצגת העובדות והסתמכות על ייעוץ מקצועי בהבחנה בין מחלוקת חשבונאית לגיטימית לבין עבירה פלילית. מה חשוב לחשוף בדוחות הכספיים כדי לצמצם חשיפה פלילית?

עבירות מחשב - אחריות פלילית, חקירות וענישה

מאת: אלי דורון, עו"ד

עבירות מחשב: גם בלי לפרוץ סיסמה אפשר להסתבך בפלילים! עובד לשעבר שנכנס למחשבי החברה, ניצול פרצות אבטחה או שימוש במידע דיגיטלי – מתי מדובר בעבירה פלילית? ומה קורה כאשר גם החברה ומנהליה חשופים לאחריות? המאמר חושף את גבולות החוק, סמכויות החיפוש של המשטרה והענישה שעלולה להגיע למאסר בפועל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.

שליחת הטופס מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שבאתר. שליחת הפנייה אינה מקימה יחסי עורך דין–לקוח ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני