הפטר על חוב מזונות - פסק דין תקדימי
מאת: אלי דורון, עו"ד
פס"ד תקדימי וחשוב זה קבע כי בתנאים מסוימים ניתן ליתן הפטר לחוב מזונות בהליך פש"ר או חדל"פ
כסף נגנב מהחשבון? במקרים רבים הבנק חייב להחזיר אותו. המאמר מסביר מתי, ומה עושים בשעות הראשונות.
התשובה הקצרה: במקרים רבים ניתן לדרוש את הכסף בחזרה מהבנק, ולעיתים גם מגורמים נוספים. החוק מטיל את עיקר הסיכון של פעולה שלא אושרה על ידי הלקוח על הבנק, והלקוח נושא בהפסד רק בנסיבות מוגדרות.
התרחיש מוכר לכל מי שעוסק בתחום. הודעת SMS מתחזה לבנק או לחברת שליחויות, קישור לאתר מזויף, או שיחה מ"נציג הבנק" שמבקש קוד אימות. לעיתים הפריצה מתוחכמת יותר: הנוכל מנייד את קו הטלפון של הלקוח לכרטיס SIM שבידיו (SIM swap), מקבל את קודי האימות החד-פעמיים ונכנס לאפליקציה. בתוך דקות מבוצעות העברות, הלוואות מיידיות ופיקדונות נשברים.
הלקוח שואל שלוש שאלות: מי אחראי, האם אפשר להחזיר את הכסף, ומאיזה גורם. המאמר עונה עליהן לפי הדין הנוכחי והפסיקה.
גניבה מחשבון הבנק: האם הבנק חייב להחזיר את הכסף?
המסגרת החוקית: חוק שירותי תשלום מטיל את הסיכון על הבנק
החוק המרכזי הוא חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019, שנכנס לתוקף באוקטובר 2020. הוא חל על בנקים ועל חברות כרטיסי אשראי, ועל העברות בנקאיות, פעולות באפליקציה ובאתר ותשלומים בכרטיס. פריצה לחשבון היא "שימוש לרעה באמצעי תשלום": שימוש באמצעי התשלום או ברכיב חיוני שלו (סיסמה, קוד חד-פעמי) בידי מי שאינו זכאי לכך.
אין חיוב בלי הוראה. סעיף 9 קובע שהבנק יבצע פעולת תשלום רק אם ניתנה לו הוראת תשלום מהלקוח. הוראה של פורץ אינה הוראה של הלקוח.
אחריות הלקוח מוגבלת. לפי סעיף 24(ג), על פעולות שבוצעו לפני שהלקוח הודיע לבנק, הלקוח אחראי לכל היותר ל-75 ₪ ועוד 30 ₪ לכל יום עד ההודעה; אם הודיע בתוך 30 יום, התקרה היא 450 ₪. על פעולות שבוצעו אחרי ההודעה הלקוח אינו אחראי כלל (סעיף 24(ב)).
השבה מהירה. לפי סעיף 27, הבנק חייב להשיב את הסכום בתוך 8 ימי עסקים מיום ההודעה. רק אחר כך, אם הוא סבור שהלקוח אחראי, רשאי לחזור ולחייב אותו, בהודעה מנומקת בכתב 15 יום מראש.
החריג המרכזי: "מסירת רכיב חיוני". לפי סעיף 24(ד), תקרת האחריות לא חלה אם הלקוח העמיד את הרכיב החיוני לרשות אדם אחר, בידיעתו או שלא בידיעתו. זו הטענה שהבנקים מעלים כמעט תמיד כשהלקוח מסר קוד בטלפון או הקליד אותו באתר מזויף. מנגד, אם לא ניתן היה להודיע לבנק או לחסום את האמצעי בכל עת, הלקוח פטור לגמרי (סעיף 24(ה)).
מרמה של הלקוח עצמו. לפי סעיף 26, לקוח שפעל בכוונת מרמה אחראי לכל הנזק. סעיף 31 קובע שמעבר לאמור בפרק זה, הלקוח אינו נושא בשום אחריות לשימוש לרעה.
לצד החוק עומדת חובת הזהירות הכללית של הבנק, מכוח דיני החוזים, פקודת הנזיקין וחובת האמון הבנקאית. היא מחייבת את הבנק לזהות פעולות חריגות ולעצור אותן, גם כשהוזנו כל הסיסמאות הנכונות. על פיה מעוצבות גם הוראות המפקח על הבנקים בנושא בנקאות בתקשורת וניהול סיכוני סייבר.
מסקנה מעשית: נקודת המוצא היא שהבנק משיב את הכסף. הוויכוח האמיתי הוא האם הלקוח "מסר" רכיב חיוני, והאם הבנק עצמו התרשל.
מה אומרת הפסיקה: השאלה היא אם הבנק היה צריך לחשוד
הפסיקה מבחינה בין שלושה מצבים: פריצה טכנית שבה הלקוח לא מסר דבר, מסירת קוד למתחזה, ומצב שבו הלקוח עצמו הוליך שולל והעביר את הכסף בידיו. ככל שהלקוח מעורב פחות, סיכויי ההשבה גבוהים יותר.
הלכות היסוד של בית המשפט העליון. כבר בפרשת כחולי (ע"א 636/89, 1991) נקבע שעל הבנק מוטלת חובת זהירות למנוע תרמית בחשבון הלקוח, וכי בנק שחושד אינו יכול להסתתר מאחורי הוראה שנראית תקינה. בפרשת אופלגר (ע"א 8068/01, 2004) נקבע שהבנק אינו רשאי לשמש "זירה שותקת" לפעולות חריגות. בפברואר 2026, בע"א 7672/22 קשתן נ' כרטיסי אשראי לישראל, חזר העליון על עקרונות אלה והחיל חובות מוגברות גם על חברות כרטיסי האשראי. עם זאת, רוב השופטים נזהרו מהרחבת אחריות דרך עוולת הרשלנות הכללית מעבר להסדר שבחוק. המסקנה המעשית: התביעה צריכה להישען קודם כול על חוק שירותי תשלום.
עמדת משרד המשפטים. באוקטובר 2021 פרסם משרד המשפטים, יחד עם בנק ישראל ורשות שוק ההון, חוות דעת לבנקים ולחברות האשראי. לפיה, גם לקוח שמסר רכיב חיוני למי שהתחזה לבנק או לחברת האשראי נהנה מתקרת האחריות המוגבלת, ויש להשיב לו את הכסף (גלובס). זו עמדה פרשנית חשובה, אך היא אינה מחייבת את בתי המשפט.
פסק דין מה קרה התוצאה
פלטונוב נ' בנק דיסקונט (שלום אילת, 4.7.2026) לקוח יליד 1956 שמתקשה בעברית. 8 העברות לחו"ל בסך 126,756 ₪ והלוואה של 45,000 ₪, תוך 3 ימים התביעה התקבלה. הבנק חויב להשיב 126,756 ₪ בניכוי 630 ₪ ויתרת ההלוואה. נקבע שריבוי מוטבים וסכומים חריגים היו "דגלים אדומים", ושטענת "מסירת רכיב חיוני" לא הוכחה
חלבי נ' ישראכרט (שלום צפת, 8.11.2026) רופא מסר קוד חד-פעמי ל"נציגה" מתחזה, ואחר כך העביר בעצמו 90,000 ₪ לשני חשבונות פרטיים התביעה נדחתה. הנזק נגרם מהעברה שהלקוח ביצע בעצמו
דנה נ' ישראכרט (תביעות קטנות ת"א, 28.10.2025) לקוח הזין פרטי כרטיס באתר דואר מזויף והקליד את הקודים שקיבל, נזק של כ-25,000 ₪ התביעה נדחתה מכוח סעיף 24(ד). בית המשפט ציין שמקרה שבו הנוכלים משכפלים את הטלפון שונה
הלקח: בפריצה טכנית או בניוד קו, כשהלקוח לא מסר דבר, עמדת הלקוח חזקה מאוד. כשהלקוח מסר קוד למתחזה, התוצאה תלויה בנסיבות ובשופט. כשהלקוח העביר את הכסף בעצמו, הטענה העיקרית היא שהבנק התרשל כשלא עצר העברה חריגה, והדרך קשה יותר.
הבנק אינו הכתובת היחידה. בהתאם לנסיבות, ניתן לצרף לתביעה גורמים נוספים שהתרשלותם אפשרה את הגניבה.
חברת הסלולר, כשהקו נוייד או הוחלף. בהונאת "החלפת SIM" הנוכל מתחזה ללקוח מול חברת התקשורת ומקבל כרטיס SIM חדש למספר שלו. מאותו רגע הטלפון של הקורבן מת, וכל קודי האימות מגיעים לנוכל. התופעה תועדה בפסיקה הפלילית: בת"פ (מחוזי י-ם) 73157-11-20 מדינת ישראל נ' שריתח תואר נאשם שהציג עצמו בכזב כבעל המנוי, שכנע נציג של חברת סלולר להעביר את המנוי לכרטיס שבידיו, וחדר כך לחשבונות של לקוחות בנק. חברת סלולר שהנפיקה כרטיס למתחזה בלי זיהוי מספק חשופה לתביעה ברשלנות לפי סעיפים 35–36 לפקודת הנזיקין, ולתביעה חוזית מכוח הסכם המנוי. בפסיקה האזרחית אין עדיין הלכה מנחה בנושא, וחברות התקשורת נוהגות לטעון לחסינות לפי סעיף 40 לחוק התקשורת. לדעתי, חסינות זו נועדה לתקלות בשירות ולא לזיהוי רשלני של מתחזה, אך הסוגיה פתוחה.
הבנק המקבל. הכסף הגנוב מועבר כמעט תמיד לחשבון "פרד" שנפתח על שם אחר או נמכר לנוכלים. בנק שפותח חשבון ומעניק אשראי בלי בדיקה סבירה עלול להיות אחראי. בתאד"מ (שלום ת"א) 3205-10-21 יהושע נ' בנק הפועלים (2023) נקבע שהבנק התרשל כשמסר כרטיס אשראי ופנקס שיקים למתחזה שהציגה תעודת זהות גנובה, בלי אימות סביר. גם הזמן משחק תפקיד: בפרשת שריתח שהוזכרה, הבנק הבחין בגניבה, פנה לבנק המקבל, וההעברה בוטלה אף שכבר הושלמה.
הנוכלים ובעלי חשבונות הפרד. נגדם עומדות עילות של תרמית, גזל ועשיית עושר ולא במשפט. בפועל קשה לגבות מהם, אך כאשר הכסף עדיין יושב בחשבון המקבל, פנייה מהירה למשטרה ולבנק יכולה להביא להקפאתו.
תובענה ייצוגית. כשמדובר בכשל שיטתי, למשל מוקד שאינו זמין או מדיניות גורפת של סירוב, אפשר לשקול תובענה ייצוגית. פרשת קשתן מלמדת שהעליון פתוח לכך, במיוחד כשהנפגעים הם אוכלוסייה מוחלשת.
השעות הראשונות קובעות כמה כסף יחזור. לפי החוק, כל פעולה שבוצעה אחרי ההודעה לבנק היא באחריותו המלאה, ולכן ההודעה היא הצעד החשוב ביותר.
להתקשר מיד לבנק ולחסום. מאז סוף מאי 2026 מחייב בנק ישראל את הבנקים להפעיל מוקד אנושי זמין בכל שעות היממה לדיווח על הונאות (ביזנעס). יש לבקש לחסום את הגישה הדיגיטלית ואת הכרטיסים, ולבקש מהבנק לפנות לבנק המקבל להקפאת הכספים. רצוי לרשום את שם הנציג ואת שעת השיחה.
לשלוח דרישה בכתב. באותו יום יש לשלוח לבנק הודעה כתובה על שימוש לרעה ודרישה להשבה לפי סעיף 27 לחוק שירותי תשלום, בתוך 8 ימי עסקים. אין להסכים לניסוח שלפיו הלקוח "אישר" את הפעולות.
לבדוק את קו הטלפון. אם הטלפון איבד קליטה בלי סיבה, יש לפנות מיד לחברת הסלולר, לחסום את הקו ולדרוש תיעוד של כל בקשת ניוד או החלפת SIM: מתי, היכן ואיך זוהה המבקש.
להגיש תלונה במשטרה ולשמור את כל הראיות: צילומי מסך של הודעות, קישורים, יומן שיחות ודפי חשבון.
לדרוש את התיעוד מהבנק. סעיף 13 לחוק מחייב את הבנק לתעד את מועדי קבלת ההוראות וביצוען ולאפשר ללקוח גישה אליהם. יתר הרישומים, כמו המכשירים שנרשמו לחשבון וכתובות IP, נדרשים במכתב ובהמשך בהליך גילוי מסמכים. מסמכים אלה מכריעים בשאלה אם הייתה פריצה טכנית או מסירת קוד.
אם הבנק מסרב: יש לפנות למחלקת פניות הציבור בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ובמקביל לשקול תביעה נגד הבנק ונגד הגורמים הנוספים. החוק מאפשר לבנק לחזור ולחייב את הלקוח רק בהודעה מנומקת בכתב 15 יום מראש, ובתקופה זו כדאי להגיש השגה מפורטת.
מי שגנבו לו כסף מהחשבון אינו צריך להשלים עם ההפסד. חוק שירותי תשלום קובע שהבנק משיב את הכסף בתוך 8 ימי עסקים, ושאחריות הלקוח מוגבלת לכמה מאות שקלים, אלא אם הבנק מוכיח שהלקוח מסר את אמצעי הזיהוי או פעל במרמה. גם כשהבנק טוען שהלקוח מסר קוד, עומדות ללקוח עמדת משרד המשפטים וחובת הבנק לזהות פעולות חריגות. בפרשת פלטונוב הייתה זו חובת הבנק לזהות פעולות חריגות שהכריעה את התיק לטובת הלקוח.
מנגד, הפסיקה אינה אחידה, והתוצאה תלויה בפרטים: איך הגיע הנוכל לקוד, אם הלקוח העביר את הכסף בעצמו, עד כמה היו הפעולות חריגות ביחס להרגלי החשבון, ומתי נמסרה ההודעה לבנק. לכן כדאי לפנות לעורך דין מוקדם, לפני שמוסרים לבנק גרסה בכתב, כדי לבנות את התיק נכון כבר מהשלב הראשון ולבחון צירוף של חברת הסלולר או הבנק המקבל.
הבנק טוען שמסרתם קוד, ולכן לא יחזיר את הכסף? לא בהכרח שהוא צודק. גם במקרים כאלה ייתכן שהבנק אחראי, במיוחד כשהפעולות היו חריגות והוא לא עצר אותן.
משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי ושות' מעניק ייעוץ וליווי משפטי ליחידים, לעסקים ולחברות בסכסוכים מול בנקים, חברות כרטיסי אשראי וגורמים נוספים, ומנהל הליכים משפטיים מורכבים, לרבות תביעות כספיות ותובענות ייצוגיות. המשרד משלב ידע משפטי מעמיק, ניסיון רב שנים והבנה עסקית, במטרה להגן על זכויות לקוחותיו ולסייע להם למצות את זכויותיהם.
נגנב לכם כסף בפריצה או בהונאה? פנו אלינו לפני שאתם שולחים לבנק גרסה בכתב. נבחן את סיכויי ההשבה ונבנה את הדרישה מול הבנק ומול כל גורם נוסף שאחראי לנזק.
האמור במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
מקורות
חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019, סעיפים 9, 13, 24–27, 31 (נבו)
ע"א 7672/22 קשתן נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (עליון, 15.2.2026)
ת"א (שלום אי') 13223-11-22 פלטונוב נ' בנק דיסקונט (4.7.2026)
ת"א (שלום צפת) 33761-03-24 חלבי נ' ישראכרט (8.11.2026)
ת"ק (ת"א) 14406-05-25 דנה נ' ישראכרט (28.10.2025)
תאד"מ (שלום ת"א) 3205-10-21 יהושע נ' בנק הפועלים (2.7.2023)
ת"פ (מחוזי י-ם) 73157-11-20 מדינת ישראל נ' שריתח (1.11.2021)
גלובס: הבהרת משרד המשפטים בעניין פישינג (5.10.2021)
ביזנעס: הנחיית בנק ישראל למוקד הונאות 24/7 (30.11.2025)
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105
ברוב המקרים כן. החוק קובע שהבנק לא אמור לבצע פעולה שלא אתם הוריתם עליה, ולכן נקודת המוצא היא שהוא מחזיר את הכסף.
8 ימי עסקים מהיום שהודעתם לו על הגניבה. אם הבנק חושב שאתם אחראים, הוא יכול לחייב אתכם מחדש רק אחר כך, ורק במכתב מנומק שנשלח 15 יום מראש.
מעט מאוד. אם הודעתם לבנק בתוך 30 יום, ההשתתפות שלכם מוגבלת ל-450 ₪ לכל היותר. על מה שקרה אחרי שהודעתם, אתם לא משלמים בכלל.
לא בהכרח. הבנקים טוענים שמי שמסר קוד אחראי לנזק בעצמו, אבל משרד המשפטים קבע שגם מי שמסר קוד למתחזה זכאי להחזר. בתי המשפט לא חייבים לקבל את העמדה הזו, והתוצאה תלויה בנסיבות.
זה המצב הקשה ביותר. עדיין אפשר לטעון שהבנק היה צריך לעצור העברה חריגה, אבל בתי המשפט דחו לא מעט תביעות כאלה.
הנוכל מתחזה אליכם מול חברת הסלולר ומקבל כרטיס SIM חדש למספר שלכם. מאותו רגע כל קודי האימות של הבנק מגיעים אליו. סימן מוכר: הטלפון פתאום מאבד קליטה בלי סיבה.
ייתכן. חברה שהנפיקה כרטיס SIM למתחזה בלי לזהות אותו כראוי עלולה להיות אחראית. חברות התקשורת טוענות שיש להן חסינות, והסוגיה עדיין לא הוכרעה בבתי המשפט.
גם הוא עשוי להיות אחראי, אם פתח חשבון לנוכל בלי בדיקה סבירה. בנוסף, פנייה מהירה אליו יכולה להביא להקפאת הכסף לפני שייעלם.
אפשר להגיש תלונה לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ובמקביל לשקול תביעה נגד הבנק ונגד גורמים נוספים. כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני שכותבים לבנק גרסה מפורטת.