28/8/2025
נוהל גילוי מרצון 2025: הזדמנות אחרונה להסדרת חשבון בשווייץ ללא הליך פלילי
נוהל גילוי מרצון 2025 מאפשר לבעלי חשבונות בשווייץ להסדיר הון לא מדווח ולזכות בחסינות מפלילית – אך איך מבצעים זאת נכון? האם הפנייה עצמאית מספיקה, או שכדאי להיעזר בעורך דין מיסים מנוסה?
הזדמנות חד-פעמית להסדרת הון לא מדווח
רשות המסים הכריזה על נוהל גילוי מרצון חדש לשנת 2025 – הליך חד-פעמי המאפשר לבעלי הון לא מדווח לדווח כעת ביוזמתם על נכסים והכנסות חבויים, לשלם את המסים המתחייבים ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. הליך מיוחד זה פתוח לפרק זמן מוגבל בלבד – עד 31 באוגוסט 2026 – ולאחר מועד זה לא תהיה אפשרות נוספת דומה בעתיד הנראה לעין. למעשה, מדובר בהזדמנות לתקן דיווחים חסרים ולהימנע מהעמדה לדין, וזאת על רקע שיתוף פעולה של רשויות המס בעולם והידוק האכיפה. תנאי סף להשתתפות בנוהל הם שהפנייה לגילוי נעשית בתום לב ובכנות, ולפני שרשות המסים פתחה בבדיקה או חקירה בעניינכם. מי שיעמוד בכך, ישלם את מלוא המסים ויזכה להגנה מפני הליכים פליליים – יתרון משמעותי לאלו שחוששים מסנקציות פליליות חמורות על העלמות מס בעבר.
לא אנונימי – למה צריך לפעול בזהירות
חשוב להדגיש: בניגוד לנהלים קודמים, נוהל גילוי מרצון הנוכחי אינו מאפשר פנייה אנונימית. כבר משלב הגשת הבקשה יש למסור פרטים מזהים מלאים ולחשוף את מקורות ההון. במילים אחרות, לא תוכלו “לבחון את השטח” ללא הזדהות – מרגע הפנייה, זהותכם וכל המידע שמסרתם גלויים לרשות. אמנם, רשות המסים הצהירה שבקשות שלא יאושרו לא יוכלו לשמש כראיה נגד הפונה בהליך פלילי או אזרחי, אך מידע שנמסר עלול עדיין לעורר חשד ולהוביל את הרשות לאסוף ראיות בדרכים אחרות. לכן יש לגשת להליך בזהירות רבה. על הפנייה להיות כנה, מלאה ונכונה – כל הסתרה של פרט מהותי או חוסר תום לב עלולים להביא לפסילת הבקשה ולאובדן החסינות. עקב המורכבות והרגישות, מומלץ בחום לפעול בליווי עורך דין מיסים מנוסה . עורך הדין יסייע בהכנת הבקשה באופן מדויק ואסטרטגי, ימנע טעויות שעלולות לעלות ביוקר, וידאג שכל הזכויות וההגנות שלכם נשמרות לאורך התהליך. גורמי מקצוע מציינים שניהול נכון של ההליך יכול להוביל להסכם שומה הוגן, לחסינות פלילית ולשקט נפשי, בעוד שטעויות בסיווג ההכנסות או באופן ההצגה עלולות לגרור שומות כבדות ואף מס שולי מירבי של כ-50%. לפיכך, פנייה מושכלת בליווי משפטי מקצועי היא הדרך הבטוחה ליהנות מיתרונות הנוהל ולהימנע ממלכודות אפשריות.
“מסלול ירוק” מול מסלול רגיל – מתי ולאן תנותב הבקשה?
כל בקשה שתוגש תטופל באחד משני ערוצים: מסלול רגיל או “מסלול ירוק” מזורז . ההחלטה על שיוך הבקשה למסלול זה או אחר תתקבל בידי רשות המסים לאחר עיון בפנייה, בהתאם להיקף ההון ומאפייני ההכנסות שגולו. המסלול הירוק מיועד למקרים פשוטים ובהיקפים נמוכים יחסית, כדי לזרז את הטיפול . במסלול זה, בניגוד למסלול הרגיל שבו נדרש הליך שומה מלא ומו”מ מול פקיד שומה, ניתן להסתפק בהגשת דוחות מתוקנים או דוחות לראשונה שמפרטים את ההכנסות הנסתרות, ללא צורך בדיון שומתי פרטני .
לאילו מצבים נועד המסלול הירוק? לפי הקריטריונים הרשמיים, הוא חל בין היתר במקרים הבאים: אם מדובר בהכנסות מנכסים פיננסיים בחו”ל (כגון חשבון בנק בשווייץ) כאשר יתרת החשבון ליום 31.12.2014 הייתה נמוכה מ-4 מיליון ₪ (כמיליון אירו) ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז; כמו כן על הכנסות משכר דירה למגורים בארץ או בחו”ל עד סכום של 250 אלף ₪ לשנה, או הכנסות מנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו וכד’) עד סכום מצטבר של 500 אלף ₪ לכל תקופת הגילוי (בתנאי שסך שווי כלל הנכסים הדיגיטליים לא עלה על 1.5 מיליון ₪ בסוף 2024) . מי שבקשתו תיכלל במסלול הירוק יידרש, כאמור, פשוט להגיש דוח ולשלם את המס, ללא בירור מעמיק ובלי הסכם שומה מורכב – דבר החוסך זמן ואי-ודאות למגיש הבקשה . לעומת זאת, במידה והנכסים או ההכנסות חורגים מגבולות המסלול הירוק (למשל יתרת חשבון גבוהה מ-4 מיליון ש”ח או שבוצעו הפקדות נוספות בשנים שלאחר 2014), ינותב התיק למסלול הרגיל, שכולל הליך בדיקה פרטני וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה . שני המסלולים מבטיחים בסופו של דבר את אותה תוצאה למבקשים המאושרים – תשלום המסים החסרים וסגירת הפרשה ללא אישום פלילי – אך המסלול הירוק מאפשר להגיע לכך במהירות וביעילות רבה יותר במקרים הפשוטים. חשוב לדעת שההחלטה הסופית על המסלול נתונה בידי רשות המסים, בהתאם לנתונים שבבקשה, ולא בידי המבקש .
חשבון על שם בן משפחה או נאמן – האחריות עדיין עליכם
ישראלים רבים שניהלו נכסים וכספים בשווייץ ניסו לאורך השנים לטשטש את הבעלות שלהם באמצעים שונים – רישום החשבון על שם בן משפחה קרוב, החזקת הכספים באמצעות נאמן או חברה זרה, מתן ייפוי כוח לאדם אחר וכדומה. חשוב להבין כי מבחינת החוק, הללו לא באמת פוטרים את בעל ההון מאחריותו. אם הכספים וההכנסות הם למעשה שלכם, אין זה משנה על שם מי רשום החשבון – רשויות המס רואות בכם את בעלי ההון האמיתיים וחבות המס חלה עליכם. למשל, רישום נכס יקר (כגון דירה) על שם קרוב משפחה כדי לחמוק מתשלום מס נחשב כעבירת מס חמורה שדינה עונשים כבדים . באותה מידה, החזקת חשבון בנק לא מדווח בשווייץ על שם בן זוג, ילד, נאמן או חברה זרה, כאשר אתם הנהנים בפועל מהכספים, תיחשב כהעלמת מס שלכם לכל דבר ועניין. בן המשפחה או הגורם ש”שאלתם” את שמו עלול אף הוא להיחשף לחקירה ואחריות משפטית (למשל כסייען להעלמה או כמי שלא דיווח על הכנסות שנרשמו על שמו). חשוב לזכור שהנוהל החדש חל על כלל סוגי ההכנסות והנכסים שלא דווחו, לרבות חשבונות בנק בחו”ל המוחזקים בעקיפין. כלומר, גם אם חשבון הבנק השוויצרי אינו רשום רשמית על שמכם – אם הכספים בו שייכים לכם, אתם מחויבים לכלול אותו בגילוי מרצון וליישב את חוב המס עליו. באופן דומה, ירושה שקיבלתם שנותרה בחו”ל או רווחים מחשבון השקעות זר שלכאורה רשום ע”ש חברה או נאמנות – כל אלה חוסים תחת מטריית הנוהל ויש לדווח עליהם. התעלמות מנכסים “עקיפים” שכאלה בבקשת הגילוי עלולה להיחשב כחוסר תום לב או הסתרת מידע, ולפגוע באישור הבקשה ובחסינות הנלווית. בשורה התחתונה, אין טעם לנסות עוד להתחבא מאחורי שמות אחרים: עידן הסודיות הבנקאית הולך ומסתיים, והמידע על נכסים פיננסיים זרים מגיע כיום לרשות המסים בדרכים שונות, כפי שנפרט להלן.
שקיפות בינלאומית – סכנת החשיפה גוברת
מה שפעם התנהל באפלוליות בנקים שווייצריים הרחק מעין הרשויות, היום גלוי מאי פעם. מדינת ישראל הצטרפה בעשור האחרון ליוזמות בינלאומיות למאבק בהון שחור, ובכללן מערכת חילופי מידע אוטומטית על חשבונות פיננסיים של אזרחים בין מדינות. כך, למשל, שווייץ מחויבת כיום לדווח באופן שגרתי לרשות המסים בישראל על חשבונות של תושבי ישראל אצלה, במסגרת סטנדרט ה-CRS (Common Reporting Standard) של ה-OECD שנכנס לתוקף בשנת 2018. גם לפי הסכם ה-FATCA מול ארה”ב ובמסגרת אמנות מס נוספות, זורם לרשות המידע אודות חשבונות וזיקות פיננסיות של ישראלים בחו”ל . במילים פשוטות, המידע כבר לא חסוי. רשות המסים עצמה מצוידת ביחידות מודיעין וכלים טכנולוגיים שמאפשרים לה לקלוט את זרם הנתונים מחו”ל, להצליב נתונים ולהתחקות אחר מעלימי מס פוטנציאליים. בשנים האחרונות הרשות אף קיבלה רשימות מפורטות של חשבונות ישראלים בבנקים שווייצריים ובמדינות נוספות. אם עד כה הצלחתם לחמוק מגילוי, הסיכוי להישאר בצל הולך ופוחת. זו בדיוק הסיבה שרשות המסים פתחה שוב את דלת הגילוי מרצון – כדי לתת צ’אנס אחרון למי שעדיין “מתחת לרדאר” לצאת לאור מיוזמתם, לשלם את המס ולהימנע מאישום פלילי חמור. מי שלא ינצל הזדמנות זו ומאוחר יותר ייתפס על ידי הרשויות – עלול לעמוד בפני חקירה פלילית, קנסות גבוהים ואף מאסר בפועל בשל עבירות מס.
תפקיד עורך הדין בהליך – הוכחת מקור חוקי, אסטרטגיה וחיסיון
כאמור, ליווי משפטי מומחה הוא מפתח בהצלחת הליך הגילוי מרצון. מה בדיוק עושה עורך הדין בתהליך זה, ומדוע הוא חיוני? ראשית, עורך דין מיסים מיומן יסייע לכם להוכיח את המקור החוקי של הכספים. נושא זה קריטי: הנוהל מיועד להסדרת העלמות מס על הכנסות חוקיות שלא דווחו, ולא “מלבין” כספי פשיעה. עליכם להציג לרשות המסים תיעוד ואסמכתאות כיצד נצבר ההון הלא מדווח (לדוגמה: ירושה משפחתית, רווחים מעסק בעבר, חסכונות שהצטברו וכד’). ללא תיעוד מספק למקור הקרן, הרשות עלולה שלא להסתפק במס על הרווחים בלבד, אלא לתבוע מס גם על סכום הקרן עצמו – מה שיגדיל מאוד את החיוב הכספי. עורך הדין יעזור באיסוף המסמכים הנדרשים ובבניית סיפור רקע אמין ומשכנע למקור הכסף, באופן שיעמוד בדרישות החוק. בנוסף, עורך הדין יגבש עמכם אסטרטגיה משפטית להגשת הבקשה: אילו שנות מס לכלול בגילוי, כיצד לסווג נכון כל סוג הכנסה (הון מול הכנסה שוטפת, ריבית מול דיבידנד וכו’), ואיך לחשב במדויק את חבות המס לרשות. תכנון מיטבי כזה יכול לחסוך לכם סכומי עתק, למנוע חיובי שווא ולהבטיח שההסדר הסופי יהיה הוגן. כפי שצוין, טעויות בסיווג או בהצגת העובדות עלולות לעלות ביוקר – ועורך דין מנוסה ידע להימנע מהן.
אספקט חשוב לא פחות הוא שמירת החיסיון. כאשר אתם משתפים עורך דין בפרטי ההון הלא מדווח שלכם, המידע חסוי תחת חובת הסודיות עו”ד-לקוח ואינו גלוי לרשויות ללא הסכמתכם. כך תוכלו לדון בחופשיות בכל הפרטים הרגישים, לבחון את כל האפשרויות ולקבל החלטות מושכלות – עוד בטרם נחשפתם בפני רשות המסים. עורך הדין יכול לשמש כ”חוצץ” בינכם לבין הרשויות: הוא זה שמגיש בפועל את הפנייה המקוונת ומייצג אתכם בכל ההתנהלות, כך שאתם עצמכם לא נחשפים ישירות יותר מהמינימום ההכרחי. במקרה שמתעוררות שאלות או דרישות מצד רשות המסים במהלך הטיפול בתיק, עורך הדין יטפל בהן עבורכם, ינהל משא ומתן אם נדרש, וישמור על האינטרסים שלכם בכל שלב. הליווי המשפטי גם מבטיח שהפנייה תוגש בזמן, בצורה נכונה, ותכלול את כל הנספחים והדוחות הנדרשים – מאחר וישנן הגבלות לוח זמנים בנוהל (למשל, חובה להגיש דוחות מתקנים בתוך 90 יום מאישור הבקשה במסלול הירוק) .
בשורה התחתונה: נוהל גילוי מרצון 2025 מהווה מסלול בטוח לחזרה למסלול החוקי עבור בעלי חשבונות ונכסים לא מדווחים – במיוחד אלה המנוהלים בשווייץ ובמקלטי מס דומים. זהו חלון הזדמנויות קצר מועד שבו המדינה מושיטה לכם יד להסדרת העבר ללא ענישה, אך היא דורשת מכם לבוא בגלוי ובתום לב. ההליך אינו חסוי ודורש גילוי מלא, ולכן יש לגשת אליו באופן מחושב. מי שייגש נכונה, ישלים את התהליך וישלם את המסים הנדרשים, יזכה למעשה ל”סליחת חטאים” בענייני המס ולסיום הפרק המטריד הזה בחייו ללא הרשעה פלילית. וכפי שמומחי מיסים מדגישים, בעידן של שקיפות גלובלית ואכיפה מתקדמת, עדיף לפנות מיוזמתכם עכשיו מאשר להגיב לחקירה יזומה של הרשויות מאוחר יותר . לכל בעלי החשבונות בחו”ל המתלבטים נותר לומר: זה הרגע לנקוט יוזמה, בגיבוי ייעוץ משפטי מקצועי, ולפעול להסדרת ההון הנסתר באופן אחראי ובטוח – לפני שיגיעו אליכם מיוזמתם. ניצול נכון של הנוהל היום יאפשר לכם להימנע מההליכים הפליליים של מחר, ולצאת לדרך חדשה כשדף המס שלכם נקי.
משרד דורון, טיקוצקי ושות' מעניק ליווי משפטי מקצועי בגילוי מרצון 2025, במיוחד לבעלי חשבונות בשוויץ, כדי להבטיח שהבקשה תוגש נכון, תקטין סיכונים, ותשמור על זכויותיכם מול רשות המסים – עם חסינות מפלילית ובטחון מלא לאורך כל התהליך.
חיפוש
סגור
