סכסוך בין שותפים בעסק פעיל – פתרונות משפטיים

מאת: אלי דורון, עו"ד

5/8/2025

התמודדות עם סכסוך בין שותפים בעסק פעיל – מדריך משפטי ואסטרטגי

חברה בע”מ מול שותפות – מה ההבדל המשפטי?

אפשרויות משפטיות לפתרון סכסוך בין שותפים

• משא ומתן והסכמה פנימית: עוד לפני הפעלת מנגנונים חיצוניים, תמיד כדאי לנסות להגיע להסכמות בתוך העסק. אם העסק חברה – בדקו את תקנון החברה והסכמי המייסדים: ייתכן שיש בהם סעיפים המאפשרים קבלת החלטות ברוב קולות למרות ההתנגדות (למשל כינוס ישיבת דירקטוריון או אסיפה כללית לקבלת החלטה ברוב ). אם זה מצליח – פתרתם את הסכסוך בכוחות עצמכם, ללא צורך בהליך חיצוני. גם בשותפות, אם קיים הסכם שותפות כתוב, חשוב לעיין בו: לעיתים יש בו מנגנונים ייעודיים ליישוב חילוקי דעות. בכל מקרה, דיאלוג ישיר ומכבד הוא הצעד הראשון המומלץ, ובמקרים רבים ניתן לגשר על הפערים באמצעות הצבת טובת העסק מעל האגו. נרחיב על אסטרטגיות אלה בחלק הבא.
• גישור: הליך גישור הוא דרך אלטרנטיבית, לא פורמלית, לפתור סכסוכים בעזרת צד שלישי נייטרלי (מגשר) המסייע להגיע לפשרה מוסכמת. יתרונו הגדול הוא שהשליטה נותרת בידי השותפים – המגשר אינו כופה פתרון, אלא מנסה להביא את הצדדים להסכמה מרצון. ההליך דיסקרטי וחסוי, ובכך מאפשר לצדדים לשוחח בחופשיות מבלי לחשוש מפגיעה משפטית בהמשך . גישור טוב יכול לחסוך זמן וכסף משמעותית לעומת משפט, ולשמור על מערכת יחסים סבירה בין השותפים להמשך הדרך . חשוב לציין שאם אין רצון כנה של שני הצדדים לפשרה, הגישור לא יצליח – הוא דורש שיתוף פעולה מינימלי. עם זאת, ברוב הסכסוכים העסקיים כדאי לפחות לנסות גישור לפני שפונים להסלמה משפטית.
• בוררות: בוררות דומה במובנים מסוימים לגישור בכך שהיא מתנהלת מחוץ לבית המשפט, אך להבדיל מגישור – בבוררות הצדדים מקבלים פסק מחייב מן הבורר. פעמים רבות, בהסכם השותפות או בתקנון החברה, השותפים כבר הסכימו מראש (בסעיף בוררות) שכל סכסוך יוכרע בבוררות . במצב כזה, אפשר אף לכפות על שותף סרבן להשתתף בבוררות, כי זו הייתה ההתחייבות החוזית. בהיעדר סעיף כזה, יכולים שני הצדדים להסכים מרצון לפנות לבורר. הבורר הוא עורך דין או שופט בדימוס לרוב, שמאזין לטענות ומוציא פסק בוררות שמכריע בסכסוך. פסק הבוררות מחייב כמו פסק דין, בכפוף לאישור בית המשפט, והצדדים מוגבלים מאוד ביכולת לערער עליו. היתרון: בוררות יכולה להיות מהירה ודיסקרטית יותר ממשפט, ומאפשרת לבחור אדם בעל מומחיות בתחום העסקי הרלוונטי. החיסרון: בניגוד לגישור, התוצאה לא בהכרח לשביעות רצון שני הצדדים, והיא נכפית עליהם (בדומה למשפט). למרות זאת, בוררות מוסכמת היא פתרון מקובל כאשר רוצים להימנע מהתדיינות פומבית ארוכה בבית משפט, אך עדיין זקוקים להכרעה מחייבת.
• פנייה לבית המשפט (תביעה): זהו מפלט אחרון במקרים שבהם לא הושג פתרון בהידברות, בגישור או בבוררות. תביעה בבית המשפט יכולה להיות במספר אופנים – תלוי בסוג ההתאגדות ובנסיבות הסכסוך. למשל, בעל מניות בחברה יכול להגיש תביעה נגזרת או תביעת קיפוח בעלי מניות המיעוט אם זכויותיו נפגעו, או לבקש סעדים שונים (כמו צו מניעה נגד פעולות מסוימות של שותפו). שותף בשותפות יכול לתבוע פירוק השותפות וחלוקת נכסיה. חשוב לדעת: בתי המשפט בישראל לא ממהרים לפרק חברה מצליחה רק בשל סכסוך בין בעליה. למעשה, אם החברה סולבנטית ומצליחה, כמעט שלא יינתן צו לפירוקה רק בגלל מריבה בין שותפים . הגישה השיפוטית היא שהעסק עדיף שימשיך לפעול כ”עסק חי”, אפילו אם הדבר דורש התערבות שיפוטית זמנית כמו מינוי מנהל מיוחד או מתן צווים לניהול תקין . בית המשפט יעמיד לנגד עיניו את טובת העסק, העובדים, הנושים והלקוחות, יותר מאת רצונותיהם האישיים של השותפים המסוכסכים . לכן, often במקרה של עסק פעיל, בית המשפט ינסה לאפשר את המשך הפעילות העסקית תחת פיקוח (או ידרבן את הצדדים להגיע לקנייה/מכירה מוסכמת של חלקם), במקום לפרק מיד את החברה. עם זאת, לבית המשפט יש סמכות להורות על פירוק שותפות כפוי אם אין מוצא אחר – למשל, בשותפות עסקית שאינה יכולה עוד לתפקד כלל. הליך משפטי הוא ממושך, יקר ופומבי, ולכן הוא ברירת מחדל אחרונה. רצוי להגיע לבית המשפט רק לאחר שמוצו החלופות האחרות – או במצבים דחופים בהם צריך סעד מיידי (כגון צו מניעה דחוף, עליו נפרט בהמשך).
• פירוק או הפרדת כוחות (“גירושין עסקיים”): אחת התוצאות הנפוצות של סכסוך חריף היא החלטה להיפרד – להפסיק את הפעילות המשותפת. הפירוד יכול לקרות בהסכמה (תוך ניסוח הסכם פירוק מסודר) או בצו בית משפט. פירוק שותפות באופן מוסכם עדיף לעסק: השותפים יכולים להסכים כיצד לחלק את נכסי העסק, הציוד, המלאי והלקוחות ביניהם, באופן שממזער נזק לכל הצדדים . אם העסק מאוגד כחברה, הפירוד יתבצע לרוב בדרך של רכישת מניות: אחד השותפים (או צד שלישי) ירכוש את מניות האחר וימשיך להפעיל את החברה, כך שהחברה לא מתפרקת אלא עוברת לשליטה של שותף יחיד. לחלופין, ניתן להסכים על מכירת החברה כולה לצד שלישי וחלוקת התמורה בין השותפים . ישנן שיטות יצירתיות להיפרדות הוגנת, למשל מנגנון “Buy me, Buy you”: שותף א’ מציע מחיר עבור חלקו של שותף ב’; שותף ב’ רשאי לבחור או למכור לא’ במחיר זה, או לקנות מא’ את חלקו באותו מחיר . כך מובטח שההצעה תהיה הוגנת, כי המציע יודע שאם ינקוב בסכום נמוך מדי – השני יעדיף לקנות אותו החוצה במחיר המוצע. בתי המשפט מעודדים פתרונות כאלה, ואם הצדדים לא מצליחים להסכים, בית המשפט רשאי למנות גורם חיצוני (כמו כונס נכסים) שינהל התמחרות ופירוק נכסים בצורה הוגנת. לסיכום, פירוק העסק או היפרדות השותפים היא אופציה כואבת אך לעיתים הכרחית – המטרה היא לבצע אותה בדרך מסודרת ששומרת ככל האפשר על שווי העסק ומוניטין הצדדים.
• רכישת חלקו של השותף (“Buyout”): כפי שצוין, פתרון מרכזי לסכסוך הוא שאחד השותפים ירכוש את חלקו של האחר. פתרון זה יכול לקרות בהסכמה הדדית בכל שלב – אין חובה להגיע לבית משפט אם צד אחד מוכן לקנות את השני במחיר שנקבע (או שנקבע על ידי שמאי ניטרלי). במקרים רבים, לאחר שנוצרת מבוי סתום בניהול משותף, הצדדים עצמם מעדיפים ששותף אחד ימשיך לבד ואילו השני ייצא תמורת פיצוי כספי הולם. הערכת שווי העסק הופכת כאן לנושא קריטי: יש לחשב שווי הוגן לחלקו של היוצא, בהתחשב בנכסי העסק, מוניטין, פוטנציאל רווח וכו’. לעיתים קרובות, נדרשת מומחיות של רואה חשבון או מעריך שווי מקצועי בתחום הפעילות של העסק, כדי להעריך שווי באופן אובייקטיבי . ניתן להסכים למנות רואה חשבון מוסכם שיקבע את השווי, או שכל צד יביא מעריך מטעמו. כך או כך, רכישת מניות השותף האחר היא דרך ליישב את הסכסוך תוך הצלת העסק: העסק ממשיך לפעול תחת שותף יחיד (או בעלי מניות חדשים), והשותף היוצא מקבל את חלקו בשווי כספי. פתרון זה עדיף לרוב על פירוק מוחלט של העסק, כי הוא משמר את “העסק החי” ומונע פגיעה בלקוחות ובעובדים. מן הצד השני, על השותף הרוכש לוודא שאינו מכביד על עצמו בחוב כספי מעבר ליכולתו, ולכן לעיתים העסקה כוללת פריסת תשלומים או תנאים מתלים (כמו קבלת מימון בנקאי). זהו פתרון שדורש מו”מ מדוקדק, אך כאשר מצליחים להגיע אליו – הוא מסיים את הסכסוך באופן סופי, ומאפשר לכל צד להמשיך לדרכו.

אסטרטגיות לניהול הסכסוך והימנעות מהסלמה

• שמרו על תקשורת מקצועית ופתוחה: למרות הכעס והאכזבה, נסו לקיים דיאלוג ענייני עם השותף. הידברות ישירה היא פעמים רבות המפתח להבנה – ייתכן שמדובר באי-הבנה או מחלוקת שניתן לגשר עליה באמצעות שיחה גלויה. גלו לשותף את חששותיכם והקשיבו לטענותיו, אולי בליווי יועץ עסקי או איש מקצוע נייטרלי. הקפידו על כבוד הדדי; בסופו של יום, שניכם השקעתם בעסק ורוצים בטובתו. אפילו אם ברור לכם שהפרידה בלתי נמנעת, תקשורת מכבדת תסייע בהסדרה חלקה של ההיפרדות. זכרו: דבריכם במיילים, בהודעות או בעל פה יכולים להיות מתועדים. עדיף שתמיד תביעו עמדה עניינית ומכובדת – גם כדי לא לסגור דלת למשא ומתן עתידי וגם כי תכתובות מתלהמות עלולות לשמש נגדכם. נסו לפתור מחלוקות “בקטן” לפני שהן גדלות – לעיתים ויכוח נקודתי על חלוקת רווחים או תחומי אחריות, אם מטופל בזמן ובאופן הוגן, ימנע משבר גדול יותר.
• הפרידו בין העסק לרגש: סכסוכים עסקיים רבים מסלימים בשל אגו ופגיעה אישית. השתדלו לקבל החלטות ממניעים ענייניים (מה טוב לעסק, מה צודק כלכלית) ולא מתוך רצון “לנצח” את השותף השני. אל תתנו לכעס לנהל אתכם – החלטות פזיזות מתוך נקמה עלולות לעלות ביוקר. לדוגמה, אל תאיימו מיד ב”תביעה ענקית” או לאיים בסגירת העסק כסוג של ענישה, אם יש עוד סיכוי לפשרה. במקום זאת, חשבו בצורה עסקית קרה: מה הפתרון שישמור על ערך העסק בצורה מיטבית? לפעמים ויתור קטן בהווה יכול להציל את ההשקעה שלכם לטווח ארוך.
• תעדו ואספו מידע (לכל מקרה): כבר בתחילת הסכסוך, תעדו את כל מה שקשור למחלוקת – רישומי ישיבות, החלטות, התכתבויות, דו”חות כספיים וכל מסמך רלוונטי. במקביל למאמצים לגשר, התכוננו גם לאפשרות שהעניין יגיע להליך משפטי. שמירת תיעוד מלא מקנה לכם יתרון משמעותי: טענות ללא גיבוי ראייתי (“מילה נגד מילה”) לרוב לא יספיקו בבית משפט. לכן, גבו במייל או בכתב סיכומים של שיחות והסכמות (גם אם זמניות), שימרו העתקי מסמכים חשובים (חוזים, מאזנים, תכתובות עם לקוחות) וכו’. אל תמתינו להסלמה גלויה – יש “חלון הזדמנויות” בו המידע עדיין נגיש לכם. אם יחמיר הסכסוך, ייתכן שהשותף ינעל מערכות מידע, ימנע גישה למסמכים או יפסיק לתקשר בכתב. פעלו באחריות ובחוק (אין “לגנוב” מסמכים או לפרוץ למייל פרטי!), אך דאגו שיש לכם עותקים מהנתונים הקריטיים. תיעוד איכותי ישרת אתכם בשני אופנים: גם יאפשר לכם להוכיח טענותיכם אם יהיה משפט, וגם עשוי לזרז פשרה – שותף שיודע שיש בידכם ראיות חותכות יבין שכדאי לו להגיע להסכם ולא להתבזות בהליך יקר .
• אל תפגעו בפעילות העסק מתוך הסכסוך: טעות נפוצה בשותפויות היא שתגובה לסכסוך הופכת להיות “למשוך את השטיח” מתחת לרגלי העסק. לדוגמה, שותף אחד עלול להפסיק לחתום על צ’קים או להורות לספקים לעצור שירות, בניסיון ללחוץ על השני. מהלכים חד-צדדיים כאלה הם מסוכנים מאוד – הם עלולים למוטט את החברה ולפגוע לא רק ביריב אלא גם בכם עצמכם. יתרה מזו, בית משפט עשוי לראות בכך התנהלות חסרת תום לב. הקפידו שהעסק ימשיך להתנהל באופן תקין ככל האפשר בזמן המשבר: שלמו לעובדים ולספקים בזמן, ספקו שירות ללקוחות, ועמדו בהתחייבויות. אל תערבו גורמי חוץ (לקוחות, עובדים) במריבה הפנימית – לכל הפחות, אל תוציאו את “הכביסה המלוכלכת” החוצה. פגיעה במוניטין העסק בגלל ריב פומבי תזיק לכולם. אם קשה לכם לתקשר ישירות, שקלו למנות מנהל זמני ניטרלי (בהסכמה) לתפעול היומי, או לחלק ביניכם תחומי אחריות ברורים כדי למנוע שיתוק עסקי. בכל מקרה, זכרו שהעסק הוא “הפרה החולבת” שלשני הצדדים יש אינטרס לשמור עליה חיה – עד שיסתיים הסכסוך.
• פנו לסיוע מקצועי מהר – אך שפועל “מאחורי הקלעים”: כבר בתחילת המשבר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בדיני חברות/שותפויות. עורך הדין יעזור לכם להבין היטב את מצבכם המשפטי, את הזכויות והחובות של כל צד, ומה האפשרויות שפתוחות בפניכם. פנייה מוקדמת לעורך דין תאפשר לכם לגבש אסטרטגיה נכונה מראש, במקום לפעול באיחור אחרי שהנזק כבר קרה. לעיתים קרובות, עורך הדין ימצא בהסכמים הקיימים נקודות שתוכלו להיאחז בהן לפתרון הסכסוך, או סעיפים שיגנו עליכם . למשל, אם בהסכם כתוב שבמקרה סכסוך ישנו מנגנון רכישה או בוררות – עורך הדין ידגיש לכם זאת וינחה אתכם כיצד לפעול לפיו. מומלץ לעת עתה שעורך הדין יפעל ברקע – ייעץ לכם מה לדרוש ואיך להתנסח, אך לא בהכרח תפנו מיידית מכתב רשמי המאיים בתביעה. פנייה משפטית רשמית מדי מוקדם עלולה להתפרש כהסלמה ולסגור את הדלת לשיח ישיר . עדיף לנסות קודם שיחה אישית כאמור. יחד עם זאת, היו ערוכים לא להסס לפנות לערכאות כשצריך: אם השותף השני מתבצר, או אם הוא עצמו נוקט מהלכים חד-צדדיים בעסק, ייתכן שאין ברירה אלא לערב עורכי דין בגלוי. בשלב זה, מכתב רשמי מנוסח היטב מעורך הדין שלכם יכול להעביר מסר של רצינות ונחישות, ולעודד את הצד השני לשוב להידברות לפני הליכים משפטיים.
• הגנו משפטית על מצב העסק (“צו מניעה”): אחד החששות הגדולים של שותף במהלך סכסוך הוא שהצד השני ינצל את הזמן או את היתרון התפעולי שלו כדי “למשוך את השטיח” – למשל, לרוקן חשבון בנק, להבריח נכסים, לחתום על עסקה שמיטיבה איתו בלבד וכד’. אם עולה חשש ממשי שצעדים כאלה מתרחשים או עומדים להתרחש, אל תהססו לפנות בדחיפות לבית המשפט ולבקש סעד זמני לשמירת המצב הקיים בעסק. ניתן, למשל, לבקש צו מניעה האוסר על ביצוע פעולות מסוימות ללא אישור שני הצדדים, או צו המונע שינוי בזכויות חתימה, או מינוי צד שלישי כמורשה חתימה זמני. בקשות כאלה מוגשות מיידית ואף במעמד צד אחד במקרים דחופים, כדי למנוע נזק בלתי הפיך. בתי המשפט מבינים את הדינמיקה הזו ובלא מעט מקרים נעתרים לצווים זמניים שמטרתם להקפיא את המצב עד בירור הסכסוך. כך תוכלו לנהל מו”מ מעמדה של כוח ולא תחת איום מוחשי – העסק נשמר יציב, ואתם לא חוששים שבזמן שאתם מדברים השותף מרוקן את הקופה. חשוב לבצע צעדים אלה בליווי עורך דין, כמובן, ולשקול את השלכותיהם. במקרים רבים, עצם קבלת הצו הזמני מובילה את הצד השני להתמתן ולהגיע לשולחן המשא ומתן, כי הוא מבין שלא יוכל “למחוק” אתכם בלי השלכות. שימוש מושכל בכלי המשפטי להגנה על העסק הוא חלק מניהול אסטרטגי נכון של הסכסוך, ומומלץ במיוחד כאשר העסק פעיל ויש נכסים, עובדים ולקוחות שבסיכון .

חשיבות הפנייה המוקדמת לעורך דין בעסק פעיל

• הבנת המצב המשפטי וגיבוש אסטרטגיה: בשעת משבר, קל לפספס היבטים משפטיים חשובים. עורך דין ינתח את הסיטואציה בעיניים אובייקטיביות, יבהיר לכם אילו זכויות יש לכם מול השותף (למשל זכות ראשונים לקניית חלקו, או זכות לדרוש פירוק) ואילו חובות חלים גם עליכם (למשל חובת נאמנות לחברה, איסור תחרות וכו’). בהמשך, יסייע לבנות אסטרטגיה מיטבית – להחליט אם עדיף לכם לכוון לרכוש את חלק השותף השני, או דווקא למכור לו; האם להציע גישור או לגשת מיד לבית משפט לצו מניעה; ועוד. צעדים שננקטים בתזמון נכון עושים הבדל גדול. הרבה עסקים הצליחו למנוע נזק כבד בכך שפנו לעורך דין מבעוד מועד, בחנו את ההסכמים הקיימים בעזרת עין מקצועית, וכך גילו נקודות שאפשר לנצל לפתרון מהיר . למשל, אם בהסכם המייסדים קיימת תניית בוררות חובה, עורך הדין יוודא שהצד השני מודע לכך שלא ניתן לגרור אתכם למשפט ארוך – מה שיכול לדחוף אותו לשולחן הגישור. ללא ייעוץ משפטי, ייתכן ולא הייתם מודעים ל”קלפים” הללו שיש לכם ביד.
• מניעת טעויות בלתי הפיכות: בסכסוכי שותפים, מהלכים שנעשים ללא הדרכה משפטית עלולים להזיק. לדוגמה, שותף עלול לחשוב “אמשוך לעצמי כסף מהחברה, הרי זה שלי” ולבצע משיכת כספים לא מאושרת – ובכך להסתכן בתביעה נגדו. דוגמה אחרת: התכתבות תמים בוואטסאפ עם עובדים על הסכסוך עשויה לשמש כראיה לרעתכם. עורך דין ידריך אתכם מה מותר ואסור לעשות בתקופת הסכסוך, כדי שלא תעברו על חוק, לא תפרו חוזה ולא תיצרו ראיות נגד עצמכם. הוא גם יוודא שאתם מממשים את זכויותיכם כדין – למשל, כינוס אסיפה כללית בהחלט צריך להיעשות לפי הנהלים (מועדים, הזמנות, פורום) כדי שהחלטותיה יהיו תקפות. ניהול צעדים כאלה בלי ייעוץ עלול לגרום לביטולם בבית משפט בטענה פרוצדורלית. הפנייה המוקדמת לעו”ד היא כמו התייעצות עם ניווט לפני סערה – היא תמנע מכם לעלות על שרטון מיותר.
• טיפול מהיר ויעיל בסעד דחוף: הזכרנו קודם את האפשרות לבקש צווים זמניים להגנת העסק. עורך דין שותף-חברה מנוסה ידע מייד לזהות מתי הגיע רגע קריטי לפנות לבית המשפט, וינהל עבורכם את ההליך המהיר (לעיתים תוך ימים או אפילו שעות במקרי חירום) לקבלת הצו. התגובה המהירה יכולה להציל את העסק. למשל, משרד עו”ד המתמחה בתחום ידע לנסח בקשה משכנעת לצו מניעה שימנע העברת כספים מחשבון החברה, עוד לפני שייעלמו, ובכך ישמר את מצבו הכספי של העסק עד הפתרון. ללא עו”ד, ייתכן שתבחינו במעשה בלתי חוקי של השותף השני אך לא תדעו לאן לפנות או איך לעצור אותו בזמן.
• ניהול משא ומתן מקצועי: כאשר כל צד מיוצג, המגעים הופכים מקצועיים יותר ופחות אמוציונליים. עורך הדין שלכם יכול לפנות אל עורך הדין של השותף השני, ובקור רוח לדון באפשרויות לפתרון. עורכי דין מיומנים יודעים לנהל משא ומתן לפשרה באופן ששיחות ביניהם חסינות (מוגנות תחת חיסיון פשרה) , מה שמאפשר דיון פתוח יותר בלי שדברים יישמשו כראיה. לעיתים קרובות, ברגע שהשותף השני מבין שיש לכם ייצוג נחוש, והוא עצמו שוכר ייצוג, שני הצדדים מבינים שעדיף להגיע להבנות ולא להתבצר – כי האלטרנטיבה היא קרב משפטי ממושך. עורך הדין גם ינסח עבורכם הסכם סופי (הסכם פירוק שותפות או רכישה) בצורה סגורה משפטית, כולל ויתור על תביעות הדדיות, מנגנוני תשלום, אי-תחרות וכו’. זה יבטיח שסיום הסכסוך יהיה חד-משמעי ובר אכיפה, ולא ייצור מחלוקות חדשות בהמשך.

שילוב בין מומחיות משפטית וכלכלית – יתרון במקרי סכסוך שותפים

1. הבנת עומק של דוחות כספיים ושווי עסק: עורכי דין עם רקע חשבונאי מסוגלים לקרוא מאזן, דוח רווח והפסד, תזרים מזומנים – ולהבין מה באמת קורה בעסק. למשל, הם יכולים לנתח האם טענת שותף ש”נעלמו כספים” מגובה בראיות מספריות, או שמא היא נובעת מחוסר הבנה חשבונאית. הם יודעים גם להעריך שווי עסק בצורה מקצועית או לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם מעריכי שווי ורואי חשבון חיצוניים. משרד המורכב מעו”ד ורו”ח מיומנים יוכל לנתח את הסכסוך הן מבחינה משפטית והן מבחינה פיננסית, לחשב את הנזקים הכלכליים שנגרמו, ולהציג תמונה משולבת שלמה . כך, במקרה של דיון על קניית חלקו של שותף – הם יסייעו להגיע למחיר הוגן ומדויק; במקרה של טענות על משיכת כספים שלא כדין – הם יידעו לאתר את העוולות בדוחות ובספרים . שילוב זה מבטיח ששום היבט כספי לא “ייפול בין הכיסאות” בדיון, ושזכויותיכם לא ייפגעו עקב מורכבות חשבונאית.
2. בניית אסטרטגיה משפטית-כלכלית מנצחת: סכסוכי בעלי עסקים מצריכים ראייה רחבה – לא די רק בטיעון משפטי יבש, צריך גם אסטרטגיה עסקית. משרד עורכי דין בעל מומחיות חשבונאית יכול לבנות עבורכם אסטרטגיה משולבת: גם טיעונים משפטיים חזקים בבית המשפט, וגם מהלכים פיננסיים חכמים מחוץ לבית המשפט . למשל, הם יכולים להמליץ לכם לצמצם חשיפה פיננסית מסוימת במהלך הסכסוך (כמו להקפיא השקעה גדולה) כדי לחזק את עמדתכם, או להפך – להזרים כסף לחברה כדי להראות לבית המשפט שיש לכם יכולת ונכונות להמשיך לנהל את העסק. דוגמה נוספת: עורכי דין-רו”ח יודעים להתייחס גם להיבטי מיסוי בעסקה בין השותפים. פירוק חברה או רכישת מניות עשויים לגרור אירוע מס; מומחה משולב ידריך אתכם כיצד לבצע את ההפרדה עם מינימום מס אפשרי (לדוגמה, שימוש בפטור מסוים או בתכנון מס חוקי במסגרת ההסכם). כל אלה מעניקים לכם יתרון במשא ומתן מול הצד השני, שאולי לא חשב על הפרטים הללו. משרד בעל ראייה חשבונאית גם יידע לנטרל טקטיקות הסתרה: אם שותף מנסה להעלים מידע או נכסים כספיים, רו”ח מנוסה בצוות יאתר “אי-סדרים” בספרים מהר יותר.
3. חסכון בזמן ובכסף – one stop shop: כאשר עורך הדין שלכם יכול להציע גם שירותי ניתוח כלכלי, אתם חוסכים פנייה למומחים נוספים. במקום לשכור עורך דין וגם רואה חשבון כלכלי, יש לכם איש מקצוע אחד או צוות מתואם תחת אותה קורת גג. זה אומר פחות התרוצצות ותחסוך בעלויות, וגם גישה הוליסטית: כולם באותו משרד, עם אותה מטרה, ללא “כפילויות” בעבודה. צוות משולב ידאג בשבילכם לכל ההיבטים – מהגשת תביעה ועד הפקת דוחות אקטואריים לנזקים, מהכנת צו מניעה ועד חישוב שווי הצעה ל-Buyout. כאשר פחות גורמים מעורבים, המידע רץ מהר יותר והטיפול בתיק יעיל יותר. משרדים כאלה מדווחים שבחלק גדול מהמקרים הם מצליחים לייתר את הצורך בהליך משפטי ארוך, כי הגישה הרב-תחומית שלהם מבהירה לצד השני את מלוא התמונה וגורמת לו להבין שכדאי להגיע להסכם . למשל, עורך דין שהינו גם רו”ח יכול לשבת עם שני הצדדים, להציג דו”ח כספי מוסכם, ולהגיד: “תראו, העסק שווה X, נחלק אותו כך וכך” – ובכך לשכנע אותם במקום לריב על מספרים בבית משפט.

לסיכום: פנייה מכבדת ומקצועית לפתרון המשבר