13/7/2025
מלחמת “חרבות ברזל”: פיצוי עסקים, חובת הקטנת הנזק והוכחת הקשר הסיבתי
העסק שלכם נפגע במהלך מלחמת "חרבות ברזל"?
ייתכן שאתם זכאים לעשרות אלפי שקלים מהמדינה – אבל בלי תיעוד, הוכחות וקשר ישיר לאירועי הלחימה, התביעה עלולה להידחות.
מה בדיוק צריך להוכיח, ואיך מקטינים את הסיכון לפספוס הפיצוי?
בעלי עסקים שנפגעו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" עשויים להיות זכאים לפיצוי מלא מהמדינה בגין אובדן הכנסות ונזקים נוספים. כדי לקבל את הפיצוי, יש לעמוד בדרישות החוק, כולל הוכחת קשר ישיר בין הנזק למלחמה ופעולות להקטנתו.
פיצויים לעסקים במסלול האדום
מלחמת “חרבות ברזל” שפרצה באוקטובר 2023 פגעה בפעילותם של עסקים רבים באזורי העימות בצפון ובדרום. ביישובי הספר נאלצו עסקים להפסיק את פעילותם עקב הנחיות פיקוד העורף ופינוי של תושבים. בתגובה, קבעה הממשלה מנגנון פיצויים בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, המאפשר לעסקים אלו לתבוע שיפוי על נזקיהם. פיצוי זה ניתן במסגרת המסלול האדום, המקנה זכות לפיצוי על מלוא הנזק שנגרם בפועל כתוצאה מהמלחמה, וללא תקרת סכום.
מסלול אדום מכסה את אובדן ההכנסות במהלך המלחמה, ואף מאפשר פיצוי על נזקים לאחריה – ככל שהעסק מוסיף לסבול מהשלכות כלכליות שמקורן באירועי הלחימה. לדוגמה, עסק ביישוב ספר שחזר לפעילות אך נפח ההכנסות בו נותר נמוך מהרגיל משום שהלקוחות והתיירים עדיין מדירים רגליהם מהאזור, יוכל לכלול בתביעת הפיצויים גם ירידה מתמשכת במחזור שנובעת ישירות מהמצב המלחמתי.
נכון להיום, המלחמה עוד לא הסתיימה רשמית, ועסקים רבים באזורי העימות ממשיכים לצבור הפסדים. את התביעה העיקרית לפיצויים יש להגיש לרשות המסים בתוך 3 חודשים מסיום המלחמה, אך לנוכח התמשכות הלחימה מאפשרת רשות המסים מקדמות על חשבון הפיצוי (עד 70% מהמחזור החודשי) כדי להזרים הון חוזר מיידי לנפגעים.
חשוב לזכור שלצד הזכות לפיצוי קיימות גם חובות על התובע. חוק מס רכוש והפסיקה מחייבים את התובע להוכיח כי ההפסד שנגרם לעסק מקורו במלחמה, כי נקט אמצעים סבירים להקטנת הנזק, וכי לא התרשל בניהול עסקו. אי-עמידה בהן עלולה לגרור דחיית התביעה או הפחתת הפיצויים באופן ניכר . להלן נעסוק בחובת הקטנת הנזק ובדרישת הקשר הסיבתי, שהן קריטיות במיוחד בהקשר זה.
חובת הקטנת הנזק - צמצום ההפסדים מצד הניזוק
עיקרון יסוד בדיני נזיקין קובע שעל הניזוק לנקוט אמצעים להפחתת נזקיו, ולא “לשבת בחיבוק ידיים” בציפייה לפיצוי. עיקרון חובת הקטנת הנזק חל גם על בעלי עסקים במסלול האדום: על התובע להראות שעשה כל שניתן כדי להפעיל את העסק או לפחות לצמצם את הפסדיו, ולא התרשל בניהולו בתקופת הלחימה. במילים אחרות, עליו להוכיח צעדים אקטיביים למזער את הפגיעה – כגון הפעלה חלקית או מקוונת של העסק, מציאת הכנסה חלופית, הגנה על מלאי למניעת אובדן מוחלט וכדומה – ככל האפשר.
רשות המסים תבחן בקפידה אם העסק מילא חובה זו. עסק שהוסרו המגבלות עליו אך נמנע מלשוב ולפעול ללא הצדקה מסתכן בדחיית חלק מתביעתו בטענה שאת הנזק ניתן היה למנוע בהתנהלות סבירה.
לעומת זאת, אם עסק אינו מצליח לחזור לפעילות אף שהותר לו – למשל מחוסר הון חוזר עקב אובדן הכנסות – ניתן לראות בהפסדיו הנמשכים כנגרמים בעל כורחו מהמלחמה, ולכן הוא זכאי לפיצוי גם על התקופה שבה לא התאפשר לו להתאושש. כמובן, עליו להראות שניסה להקטין את נזקיו (בקשת מקדמה, הלוואה זמנית וכו’), כדי שלא ייטען שוויתר על מאמצי הצלה או תרם להמשך הנזק.
הקשר הסיבתי בין הנזק לבין המלחמה
מלבד חובת ההקטנה, על התובע להוכיח קשר סיבתי בין הנזק הנתבע לבין המלחמה. במילים אחרות, יש לבסס שכל רכיבי ההפסד הכלכלי נובעים מאירועי הלחימה ולא מגורמים עסקיים אחרים. יש להראות כי אלמלא פרוץ המלחמה, הכנסות העסק לא היו נפגעות כלל.
למשל, אם עסק נמצא ביישוב שפונה מתושביו בהתאם להוראות הרשויות, הפסקת ההכנסות שלו היא תוצאה ישירה של המלחמה. אולם אם העסק כבר חזר לפעול, וההכנסות עדיין נמוכות משמעותית מהרגיל, יהיה עליו להראות שירידה זו נובעת מהרתעת לקוחות ותיירים בשל המצב הביטחוני – ולא מירידה כללית בביקוש שאינה קשורה למלחמה.
לצורך ביסוס הקשר הסיבתי, חשוב לתעד את נתוני הפעילות וההכנסות של העסק (מכירות, ביטולי הזמנות, ירידת ערך מלאי וכו’) בתקופת המלחמה ולאחריה. כמו כן, רצוי לצרף חוות דעת של רואה חשבון או שמאי שתאשש במספרים את היקף הנזק ותתמוך בכך שמקורו במלחמה.
סוגיה שנויה במחלוקת היא עד מתי יוכר נזק כ”נזק מלחמתי”. רשות המסים גורסת כי הקשר הסיבתי פוקע עם סיום רשמי של המלחמה, ולכן אובדן הכנסות לאחר מכן לא יזכה לפיצוי. מנגד, עסקים עשויים לטעון שגם לאחר הפסקת האש מוסיפים להיגרם להם הפסדים שמקורם במלחמה. נושא זה טרם הוכרע במלחמת חרבות ברזל, אך על התובעים להיערך להראות שגם הפסדים מתמשכים לאחר תום הלחימה נובעים מהמלחמה ולא מגורמים אחרים.
סגירת העסק לצמיתות והשפעתה על הזכאות
עסק שבוחר לא לחדש את פעילותו או נסגר לצמיתות עקב המלחמה, ככלל לא יהיה זכאי לפיצוי על התקופה שאחרי מועד הסגירה. מרגע שהעסק חדל לפעול אין עוד “אובדן רווחים” שנגרם ישירות מהמלחמה – זו הפכה להפסקת פעילות מרצון.
בעל עסק שנסגר יכול לנסות לתבוע פיצוי על אובדן המוניטין או שווי עסק שנגרם לו, אך טענה כזו קשה מאוד להוכחה. אמנם ניתן עקרונית לתבוע גם פיצוי על אובדן מוחלט של העסק ועל פגיעה במוניטין במסגרת המסלול האדום, אך כדי להצליח בכך יש להראות שהמלחמה גרמה ישירות לקריסת עסק שהיה רווחי אלמלא כן – משימה מורכבת ביותר. הרשויות עשויות לגלות ספקנות כלפי דרישות פיצוי בגין “הכחדת” העסק, בשל הקושי להבחין בין השפעות המלחמה לבין סיכונים עסקיים רגילים.
סיכום
כדי לקבל פיצוי במסלול האדום בעקבות “חרבות ברזל” על בעלי העסקים להתכונן היטב: לתעד את נזקי העסק, להראות שנקטו פעולות לצמצומם ולחדש את הפעילות בהקדם האפשרי, ולקשור בבירור את ההפסדים למלחמה. נטל ההוכחה במקרה זה חל חל הניזוק. ייתכן שיידרש להצדיק גם הפסדים שנמשכים לאחר הפסקת האש כ”תולדת המלחמה” ולא כנובעים מנסיבות עסקיות רגילות. עמידה בחובת הקטנת הנזק והוכחת הקשר הסיבתי היא מפתח לקבלת הפיצוי, ומשפרת את הסיכוי שהתביעה תאושר במלואה, כך שהעסק יזכה לשיפוי מירבי על ההפסדים שספג.
בעלי עסקים שנפגעו כלכלית מ"חרבות ברזל" זכאים לפיצויים!!! – אך הדרך לקבלם דורשת הוכחות, תיעוד ועמידה בדרישות החוק. משרדנו מתמחה בליווי משפטי מדויק, עם ניסיון מוכח מול רשויות המס, על מנת למקסם את גובה הפיצוי ולמנוע דחיית תביעות.
חיפוש 
סגור 
