8/6/2025
הגשת ערר לפי תקנות מס רכוש – מסלול ירוק ומסלול אדום
מה ההבדל בין מסלול ירוק לאדום בתביעות מס רכוש?
כיצד ניתן לערער על החלטות רשות המיסים ולהגדיל את הפיצוי בגין נזק עקיף?
המאמר מסביר את שלבי הערר, ההבדלים בין המסלולים, והדרכים למצות את מלוא הזכויות בעיתות חירום.
חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ”א-1961 ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל”ג-1973, מסדירים את מתן הפיצויים לנזקים עקיפים שנגרמים לעסקים עקב פעולות מלחמה . בעקבות אירועי לחימה, נקבעים לעיתים מנגנוני פיצוי בשני מסלולים עיקריים: “מסלול ירוק” – מתווה פיצויים מהיר ומוגבל (לרוב מכוח הוראת שעה ותקנות ייעודיות לאירוע) ו - “מסלול אדום” – מסלול הפיצויים הוותיק על פי החוק והתקנות, המיועד בעיקר ליישובי ספר . במסלול הירוק הפיצוי מחושב לרוב לפי נוסחה קבועה או מענק מוגבל תקרה, בעוד שבמסלול האדום הפיצוי מבוסס על הנזק המוכח בפועל ללא תקרה, מתוך מטרה להיטיב באופן מלא את נזקי העסק.
לאחר קבלת החלטה מצד רשות המיסים (מנהל מס רכוש) בתביעת הפיצויים – מסלול אדום ו/או החלטת המנהל בהשגה המוגשת בגין תביעה "ירוקה", עומדת לניזוק זכות לערער על ההחלטה בדרך של הגשת ערר לוועדת הערר לפי חוק מס רכוש. להלן נפרט את מסלולי התביעה הירוק והאדום, ואת אופן הגשת הערר בכל אחד מהם, לרבות תנאי הזכאות, הרכב ועדת הערר, אופן ניהול הדיון וזכויות הערעור וההמשך.
מסלול אדום – תנאי התביעה ומטרת הפיצוי
“מסלול אדום” הוא כינוי למסלול תביעה לפי חוק מס רכוש, המיועד לבעלי עסקים ביישובי ספר (ישובים בקו עימות או באזורי גבול שהוגדרו לכך) . רק עסקים הנמצאים ביישובי ספר כפי שמוגדרים בחוק (למשל יישובים סמוכי גבול בצפון ובדרום הארץ) רשאים לתבוע פיצוי במסלול זה. בתביעות הנוגעות למלחמת “חרבות ברזל” למשל, הוכרה רשימה סגורה של יישובים כיישובי ספר הזכאים למסלול האדום . בנוסף, על העסק לעמוד בתנאי סף הקשורים להיקף פעילותו בזמן הלחימה: בענפי תעשייה, מסחר ושירותים נדרש לרוב הפסקה מלאה של פעילות העסק למשך פרק זמן מינימלי עקב הנחיות והגבלות פיקוד העורף (למשל עקב פינוי ישוב או איסור פעילות באזור הלחימה). תנאי “הפסקת הפעילות” אינו חל בענפים מסוימים כמו חקלאות ותיירות, שלהם הותאמו כללים מיוחדים; תנאי המרכזי הוא שהנזק הכלכלי נגרם באופן ישיר מהמלחמה – אובדן רווחים, ירידת מחזורים, הוצאות שנמשכו למרות השבתת העסק וכדומה.
מטרת הפיצוי במסלול האדום היא להשיב את הניזוק למצבו הכלכלי אלמלא פרוץ המלחמה, באופן מלא וללא הגבלה סכומית. בתי המשפט הדגישו כי הפיצוי במסלול זה נועד לכסות את סך ההפסדים שנגרמו לעסק במהלך המלחמה ואף אחריה, ככל שהעסק מוסיף לסבול מהשלכותיה. כלומר, ניתן לכלול בפיצוי נזקים נגררים (כגון ירידה מתמשכת במחזורי הפעילות לאחר הלחימה) כדי לשקם את העסק. בהתאם לכך, בניגוד למסלולים הירוקים שבהם יש תקרות ותשלום חלקי, במסלול האדום עקרון ההשבה למצב בו יכול היה להימצא העסק בהעדר מלחמה - הוא המנחה. על עסק הזכאי למסלול אדום לתעד היטב את נזקיו (דו”חות כספיים, מלאי שניזוק, ירידת ערך וכד’) ולבסס את תביעתו בחישובים כלכליים או חוות דעת מקצועיות, על מנת להוכיח את מלוא הנזק שנגרם.
הליך הגשת ערר על החלטה במסלול האדום
במסלול האדום, התביעה מוגשת מלכתחילה למנהל מס רכוש לפי החוק והתקנות. לאחר בדיקת התביעה, מנהל מס רכוש נותן החלטה המאשרת או דוחה את הפיצוי (או מאשרת חלקית). אם בעל העסק סבור שההחלטה מקפחת אותו – למשל דחתה את תביעתו או אישרה פיצויים בסכום הנמוך מהמגיע – עומדת לו הזכות לערור על ההחלטה בפני ועדת הערר. בניגוד למסלול הירוק, במסלול האדום אין שלב ביניים של השגה פנימית: החלטת המנהל בתביעה היא סופית מצד רשות המיסים, והערעור עליה נעשה ישירות בערר לוועדת ערר.
יש להגיש את הערר תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה ממנהל מס רכוש . את הערר יש להגיש בכתב, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים לביסוס הטענות. לפי הנחיות רשות המיסים, יש להשתמש בטופס ערר ייעודי (כגון הטופס שפורסם באתר רשות המיסים) ולהגישו במספר עותקים, תוך צירוף העתק טופס התביעה המקורית וכל המסמכים הדרושים לבחינת הטענות בערר לרבות חוות דעת מומחים כגון שמאים, אגרונומים וכו' . ניתן כיום להגיש את הערר באופן מקוון (דיגיטלי) באמצעות מערכת בית הדין לעררים של משרד המשפטים , המאפשרת טיפול יעיל בעררים. לאחר הגשת הערר, עשויה רשות המיסים (מנהל מס רכוש) להגיש תשובה לערר, וייקבע מועד לדיון בפני ועדת הערר. המערער (בעל העסק) רשאי לייצג את עצמו בהליך או להיות מיוצג על-ידי עורך דין לפי בחירתו. בערר המוגש על החלטת מנהל מס רכוש בגין תביעה במסלול האדום, זכות הייצוג בפני הוועדה היא לעו"ד בלבד.
בדיון בערר, נדרש המערער להוכיח את טענותיו לנזק ואת זכאותו לפיצוי המבוקש. בשלב זה ניתן להגיש ראיות , להזמין עדים (למשל רואה חשבון או שמאי שהעריך את הנזק) ולחקרם, ולהשמיע טיעונים משפטיים באשר לפרשנות החוק והתקנות. מנגד, נציגי רשות המיסים יטענו ויציגו ראיות התומכות בעמדת המנהל כפי שנקבעה בהחלטה. ועדת הערר מנהלת הליך מעין-שיפוטי וגמיש: היא אינה כפופה בדווקנות לדיני הראיות כמו בית משפט, ומוקנות לה סמכויות חקירה נרחבות על-מנת להגיע לחקר האמת. בין היתר, הוועדה מוסמכת לזמן את הצדדים להציג מידע, להיכנס לכל מקום ולערוך בדיקות, ולדרוש מבעל עסק למסור לה כל מסמך הדרוש לצורך הדיון . בסיום שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים, ועדת הערר תקבל החלטה מנומקת בכתב. הוועדה רשאית לאשר את החלטת מנהל מס רכוש או לשנותה בכל אופן: היא מוסמכת לבטל, להפחית, או להגדיל את סכום הפיצויים שנקבע על-ידי המנהל, ואף לשנות כל קביעה אחרת בהחלטת המנהל הנוגעת לזכאות או לחלוקת הפיצויים . החלטת ועדת הערר תימסר לצדדים, והיא מהווה את ההכרעה הסופית של הערכאה המינהלית. יש לציין כי במסלול האדום, בשל מורכבות התיקים והצורך בהוכחות פרטניות, הדיון בערר עשוי להיות מעמיק וממושך יותר מאשר במסלול הירוק, אך מנגד טומן בחובו פוטנציאל לפיצוי מלא ומשמעותי לעסק הניזוק .
השגה וערר על החלטה במסלול הירוק
“מסלול ירוק” הוא מסלול פיצויים חלופי ומהיר שנקבע במצבי חירום המיועד לרוב לעסקים שנפגעו כלכלית אך אינם בהכרח ביישובי ספר, או כחלופה כלל-ארצית. במסלול זה הפיצויים מחושבים לפי מתווה שנקבע בתקנות שעת חירום (כגון מענק על בסיס ירידת מחזור עסקי, פיצוי בגין שכר עובדים שנעדרו, מסלול חקלאות וכיו”ב). ההחלטות במסלול הירוק ניתנות על-ידי רשות המיסים (מנהל קרן הפיצויים) בהתאם לקריטריונים הקבועים בתקנות הרלוונטיות. אם בעל העסק אינו שבע רצון מהחלטת רשות המיסים בתביעתו הירוקה (למשל אם נדחה חלק מהפיצוי בשל אי-עמידה בתנאי הזכאות, או אם הסכום שאושר נמוך מהמצופה), בפניו ניצבים שני שלבים לערעור: השגה פנימית ולאחריה ערר לוועדת הערר.
בראשונה, על בעל העסק להגיש השגה מנומקת על החלטה בתביעה ירוקה בכתב למנהל מס רכוש בתוך 60 ימים ממועד קבלת החלטת רשות המיסים בתביעה הירוקה. את ההשגה יש להגיש באופן מקוון דרך אתר רשות המיסים, והיא צריכה לפרט את טענות המבקש ולהציג ראיות התומכות בזכאותו לפי תנאי התקנות . מומלץ לכלול בהשגה את כל הנימוקים והמסמכים (דו”חות כספיים, אישורים, תצהירים וכד’) כבר בשלב זה, שכן ההשגה נידונה לרוב על בסיס החומר בכתב שהוגש. מנהל מס רכוש ידון בהשגה ויתן החלטה בהשגה – החלטה מנומקת בכתב – בתוך זמן קצוב (עד 8 חודשים לפי התקנות, עם אפשרות להארכה מטעמים מיוחדים) . אם המנהל אינו נותן החלטה בהשגה בתוך התקופה המירבית, יראו את התביעה כאילו התקבלה במלואה – כלומר, השתיקה כמוה כקבלת ההשגה לטובת הניזוק, מנגנון שנועד להבטיח טיפול יעיל בהשגות. בפועל, במקרים רבים ההשגה עשויה להביא לתיקון חלקי של החלטת הפיצוי (למשל הכרה נוספת בפריטים מסוימים), ובעל העסק יחליט אם לקבל את התוצאה או להתקדם לערכאת הערר.
לאחר קבלת החלטת המנהל בהשגה, ואם המבקש עדיין סבור שלא קיבל את המגיע לו, הוא רשאי להגיש ערר לוועדת הערר תוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה בהשגה . הגשת הערר במסלול הירוק מתבצעת באופן דומה למסלול האדום: יש להגיש ערר כתוב ומנומק לוועדת הערר (באמצעות טופס מתאים) ולצרף את ההחלטה בהשגה, את טופס התביעה המקורי ואת כל המסמכים התומכים בטענות בערר. המזכירות הארצית של ועדות הערר (טל’ 074-7617005, דוא”ל [email protected]) זמינה למסירת מידע והנחיות טכניות להגשה . לאחר הגשת הערר, הדיון מתנהל באופן דומה למתואר לעיל: ועדת הערר תשמע את טענות העסק המערער ורשות המיסים, תפעיל את סמכויותיה לברור הראיות והמסמכים, ובסופו של דבר תכריע בערר. סמכויות הוועדה זהות – היא רשאית לאשר את החלטת ההשגה או לשנותה ולהגדיל את סכום הפיצוי אם מצאה זאת צודק . למעשה, בעררים במסלול הירוק נדונה לעיתים קרובות שאלת פרשנות התנאים בתקנות (למשל האם העסק עמד בהגדרת הזכאות, האם חישוב הירידה במחזור בוצע כנדרש וכדומה) לצד בחינה אם המבקש סיפק את הראיות הנדרשות. כיוון שמסלול ירוק מבוסס על כללים קשיחים יחסית, הדיון בערר עוסק בבירור תחולתם הנכונה של כללים אלה על המקרה הפרטני. יש לציין שבמסלול הירוק – בניגוד למסלול האדום – קיים שלב ההשגה כחובה לפני ערר; התקנות למעשה מחייבות מיצוי הליך ההשגה הפנימי, ורק לאחריו ניתן לפנות לוועדת הערר.
ועדת הערר – הרכב, מקום כינוס וסדרי הדיון
ועדת הערר לענייני מס רכוש ונזקי מלחמה היא טריבונל מנהלי-שיפוטי הפועל במסגרת משרד המשפטים, שמשמש כערכאת ערר על החלטות מנהל מס רכוש בקרן הפיצויים. ועדות הערר מוקמות בהתאם לתקנה 12 לתקנות הפיצויים, ושר המשפטים ממנה את חבריהן בהרכב רב-תחומי: בכל ועדת ערר יושבים שלושה חברים – יו”ר ושני חברים נוספים. יושב-ראש הוועדה יהיה משפטאי בעל כישורים כשופט (מי שעומד בתנאי סעיף 4 לחוק בתי המשפט) מתוך רשימה שאישר שר המשפטים. שני חברי הוועדה האחרים מתמנים מתוך רשימות שהגישו שר הביטחון ושר האוצר (כל אחד מהם ממליץ על אנשי מקצוע מטעמו), אשר לפחות שניים מתוך שלושת חברי הוועדה אינם עובדי מדינה. הרכב מגוון זה נועד להבטיח בדיון נקודת מבט מקצועית רחבה – משפטית, ביטחונית וכלכלית – ועצמאות בהחלטות. חברי ועדות הערר מפורסמים ברשומות, ושר המשפטים ממנה יו”ר תורן להרכבים שישמעו את העררים מעת לעת . ועדות הערר לענייני נזקי מלחמה פועלות כיום במתכונת ארצית, ולעיתים מחולקות לפי מחוזות (למשל ועדת ערר מחוז דרום, ועדת ערר מחוז חיפה והצפון וכו’), בהתאם לכמות העררים ולאזור הגאוגרפי שבו אירעו הנזקים. בתקופת מבצע “חרבות ברזל” הוחלט לרכז את הטיפול בעררים בבית דין ייעודי במשרד המשפטים – בית הדין לעררים לענייני קורונה וחרבות ברזל – שדן באופן מרוכז בעררים של עסקים שנדחו תביעותיהם בתקנות המיוחדות למלחמה. בית דין זה מקיים דיונים פרונטליים וכן דיונים מקוונים, במטרה לייעל את ההליך ולתת מענה מהיר. בדרך כלל ועדות הערר מתכנסות במתקני משרד המשפטים (לדוגמה בבית לשכת היועמ”ש במחוז או בבית דין ייעודי בירושלים), והדיונים פומביים אלא אם הוחלט לסגור את הדיון מטעמי סודיות או ביטחון. חשוב לשים לב כי הערר מוגש באופן נכון לוועדה הרלוונטית.
סדרי הדין בפני ועדת הערר קבועים בחלקם בתקנות (ובעיקר בתקנות הנוהל בוועדות הערר, תשמ”א-1980) ובחלקם נקבעים על-ידי הוועדה גופה. עם קבלת ערר, יושב-ראש הוועדה קובע מועד לדיון ונותן עליו הודעה לצדדים (לפחות 15 יום מראש) כדי שיוכלו להתכונן. הדיון מתנהל כדין מעין-שיפוטי: כל צד רשאי להציג את טענותיו, להגיש מסמכים וראיות, ולהעיד עדים מטעמו. הוועדה מוסמכת להשביע עדים (לגבות עדות בשבועה), לדרוש תצהירים וחקירות, והיא יכולה גם לבקר במקום העסק הניזוק או למנות מומחה מייעץ, ככל שתראה צורך בכך . גמישות הפרוצדורה מאפשרת לוועדה להתאים את אופן הדיון לנסיבות כל מקרה, מתוך שאיפה להגיע להחלטה צודקת ומבוססת. בזמן הדיון חברי הוועדה רשאים להפנות שאלות למערער או לנציג רשות המיסים, לדרוש הבהרות או מסמכים נוספים ולהפעיל שיקול דעת רחב בבירור העובדות. החלטות הוועדה מתקבלות ברוב דעות של חבריה, ונערכות בכתב באופן מנומק. לרוב ההחלטה תינתן לאחר תום הדיון, בטווח של מספר שבועות עד חודשים, בהתאם למורכבות התיק. את החלטת ועדת הערר מקבלים הצדדים בדואר/בדוא"ל (ובמקביל מתפרסמות חלק מההחלטות בפורומים משפטיים).
כאמור, לוועדת הערר נתונות סמכויות רחבות להכריע בערר לגופו: היא איננה מוגבלת לטענות משפטיות בלבד, אלא רשאית ואף חייבת לבחון את העניין כולו מחדש (rehearing). הוועדה יכולה לאשר את החלטת מנהל מס רכוש כפי שהיא, או לשנותה בכל צורה – להגדיל את סכום הפיצוי, להפחיתו, לבטלו כליל, לשנות את החלוקה בין מספר ניזוקים או לקבוע זכאות לפריטים נוספים . החלטת הוועדה מחליפה את החלטת המנהל בעניינו של המערער. במקרים רבים, החלטות ועדות הערר יוצרות תקדימים חשובים לגבי פרשנות התקנות והחקיקה בנושאי נזקי מלחמה, בשל ההתמחות הייחודית של הוועדות בנושאים אלו.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי
ההחלטה של ועדת הערר היא סוף פסוק במישור המנהלי, אך החוק מקנה לצדדים זכות לערער עליה בפני בית משפט. ערעור על החלטת ועדת ערר יוגש לבית המשפט המחוזי. ואולם, הערעור הוא בשאלה משפטית בלבד – אין ערעור על ממצאי עובדה שנקבעו על-ידי ועדת הערר, אלא רק בטענה שהוועדה שגתה בסוגיה משפטית (פרשנות החוק, תקינות ההליך, חוסר סמכות וכדומה) . הערעור הוא ערעור בזכות, כלומר אין צורך לבקש רשות מבית המשפט; כל צד שאינו מרוצה מתוצאות הערר (בעל העסק המערער, או לחלופין מנהל מס רכוש אם הערר התקבל נגד עמדתו) רשאי לערער למחוזי. את הערעור יש להגיש תוך 30 יום ממועד המצאת החלטת ועדת הערר (המועד האמור מתייחס לערר במסלול אדום). לבית המשפט המחוזי המוסמך (בדרך כלל זה שבמחוזו פעלה ועדת הערר או שבו מצוי העסק/הנזק). בית המשפט ידון בערעור בהרכב של שופט יחיד, ובמסגרת מוגבלת לשאלות משפטיות. חשוב להדגיש: בית המשפט המחוזי לא ישמע ראיות חדשות ולא יעריך מחדש את הנזק – תפקידו לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. למשל, אם ועדת הערר פירשה באופן שגוי את החוק או חרגה מסמכותה, בית המשפט רשאי להתערב. לעומת זאת, אם המחלוקת היא על גובה הנזק והערכת הראיות, לרוב לא יתערב בית המשפט שכן אלו בתחומה של ועדת הערר. פסק הדין של בית המשפט המחוזי יכול לאשר את החלטת ועדת הערר, לבטלה או לשנותה, ובהתאם לתוצאה יינתנו הוראות (כגון החזרת התיק לדיון מחודש בוועדה במקרה הצורך). על פסק דין של בית המשפט המחוזי עצמו ניתן לעתור לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור, במקרים נדירים ותקדימיים.
מסמכים נדרשים, מועדים והיבטים פרקטיים בהגשת ערר
להלן דגשים פרקטיים שחשוב לשים לב אליהם בעת הכנת והגשת הערר:
- טופס ערר ומסמכים נלווים: יש למלא טופס הגשת ערר לפי הנחיות רשות המיסים/משרד המשפטים. את הערר מומלץ להגיש במתכונת המקובלת (נוסח כתב טענות), ולצרף אליו כל מסמך מהותי: החלטת רשות המיסים שעליה מערערים, החלטה בהשגה (במסלול הירוק), העתק טופס התביעה המקורית, חישובים ודוחות כספיים, חוות דעת מומחה (במסלול האדום), תכתובות רלוונטיות וכיוצא בזה . ועדת הערר תבחן רק את החומר שהונח לפניה, ולכן יש לוודא ששום ראיה קריטית לא נשמטה.
- אופן ההגשה ועותקים: נכון להיום, קיימת אפשרות להגיש את הערר באופן דיגיטלי דרך מערכת מקוונת של בית הדין לעררים, ללא צורך בניירת פיזית . עם הגשת הערר, המזכירות תאשר את קבלתו ותמסור מספר תיק ערר.
- מועדים ועמידה בזמנים: חובה לעמוד במועד האחרון להגשה. כאמור, המועד להגשת השגה הוא 60 יום ממועד קבלת החלטת מנהל מס רכוש בתביעה , והמועד להגשת ערר במסלול ירוק הוא 60 יום ממועד קבלת ההחלטה בהשגה (או מהחלטת המנהל בתביעה, במסלול אדום ללא השגה) . איחור בהגשת הערר עלול להביא לדחייתו על הסף בהיעדר סמכות.. כמו כן, רצוי שלא להמתין לרגע האחרון, למקרה שיתעורר צורך במסמך נוסף או תקלה טכנית בהגשה.
- ייצוג וליווי מקצועי: אף שהתקנות מאפשרות למגיש הערר לייצג את עצמו, ובפועל הוגשו עררים רבים באופן עצמאי במיוחד במסלולים הירוקים, מומלץ לשקול הסתייעות בעורך דין או רואה חשבון או יועץ מס הבקיאים בתחום. (הייצוג לרואי חשבון ויועצי מס חל רק בעררים המסלולים הירוקים) הליכי הפיצויים מנזקי מלחמה משלבים היבטים משפטיים וחשבונאיים, וניהול מקצועי שלהם יכול לשפר את סיכויי ההצלחה בערר . ואולם, גם אם מערער בוחר בייצוג עצמי, ועדות הערר שואפות להיות נגישות ומובנות, ויעניקו למערער שאינו מיוצג הזדמנות הוגנת לפרוש את טענותיו. אין דרישה לייצוג משפטי דווקא, והוועדה תתייחס לגופו של עניין לטענות, בין אם נטענו על-ידי עורך דין ובין אם על-ידי בעל העסק עצמו .
- התנהלות במהלך הערר: עם קבלת זימון לדיון, יש להתכונן היטב: לערוך תקציר טיעונים תמציתי, להכין קלסר מסמכים מסודר, ולתכנן אילו עדים או בעלי תפקיד בחברה יעידו (אם בכלל). בדיון עצמו יש לשמור על כבוד בית הדין, להשיב עניינית לשאלות חברי הוועדה, ולהקפיד על הצגת העובדות בצורה ברורה. יש לשים לב שהוועדה עשויה להתעניין הן בפן המשפטי (למשל פרשנות התקנות) והן בפן העובדתי (כגון אופן חישוב הנזק), ולכן יש להיות מוכנים לשני ההיבטים. מומלץ להגיע עם עותקים ספייר של המסמכים החשובים, למקרה שחברי הוועדה או נציג הרשות יבקשו לעיין.
- לאחר קבלת ההחלטה: אם הערר התקבל, החלטת הוועדה תפרט את הסכומים הנוספים או את התיקון בהחלטת מנהל מס רכוש, ורשות המיסים תחויב לפעול לפיה (לתשלום הפיצוי או תיקון השומה). אם הערר נדחה, ובעל העסק סבור שיש טעות משפטית בהחלטה, יש לשקול הגשת ערעור למחוזי בתוך 30 יום (במסלול האדום). במקרים מסוימים, גם לאחר דחיית ערר, העסק רשאי לבדוק אפשרויות סיוע אחרות (כגון קרנות סיוע ממשלתיות או הלוואות מדינה) לשיקום העסק, אך זאת מחוץ למסגרת חוק מס רכוש. יש לזכור ששיעור גבוה מן העררים מצליחים לשפר את מצבו של הניזוק – לפי נתוני בית הדין לעררי קורונה, בשנת 2023 ניתן סעד לטובת הניזוק בכ-72% מן העררים (רבים מהם הוגשו בתקופת הקורונה) – ועל כן מימוש זכות הערר הוא כלי חשוב להבטחת פיצוי הוגן ומלא.
לסיכום, מנגנון הערר לפי תקנות מס רכוש מהווה רכיב הכרחי בהגנה על זכויות הניזוקים בעיתות מלחמה. הוא מבטיח שבעל עסק שחווה נזק עקיף כבד יקבל את יומו בפני טריבונל מקצועי בלתי תלוי, במטרה לקבל את הפיצוי המגיע לו על פי דין. שימוש מושכל בהליך ההשגה והערר, תוך הקפדה על הכללים שפורטו לעיל, יסייע לניזוקים לנווט את תביעות הפיצויים שלהם להצלחה, ולהשיב את עסקיהם למסלול התקין במהירות המרבית האפשרית.
הליך הערר במס רכוש הוא הזדמנות קריטית להשגת פיצוי גבוה והוגן על נזקי מלחמה.
משרדנו מתמחה בייצוג מקצועי מול ועדות הערר – במסלול האדום והירוק – תוך מקסום סיכויי ההצלחה והבאת התוצאה הראויה לעסק הניזוק.