מאת: ;

תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
האם אפשר להפוך חברה פרטית לחברה ציבורית בלי הנפקה מלאה?
יותר ויותר חברות בוחנות מיזוג לתוך שלד בורסאי כחלופה מהירה ויעילה להנפקה מסורתית. אבל האם המהלך באמת חוסך מס? מה קורה להפסדים הצבורים? ואילו תנאים חייבים להתקיים כדי לקבל את אישור רשות המסים? במאמר נחשוף את החלטת המיסוי החדשה ואת ההזדמנויות והסיכונים שכל בעל חברה צריך להכיר.


מיזוג סטטוטורי של חברה פרטית אל "שלד בורסאי": חדשנות משפטית ואסטרטגיה מיסויית

החלטת המיסוי 1709/25, שפורסמה על ידי החטיבה המקצועית ברשות המיסים, מציגה דוגמה למורכבות וליצירתיות המשפטית בעולם שינויי המבנה התאגידיים. ההחלטה משקפת את ההתפתחויות העדכניות בדיני המס ואת האסטרטגיות העסקיות המתפתחות בישראל.
בהקשר זה, חוזר מס הכנסה מטעם רשות המיסים מספק הבהרות משמעותיות ביחס למיזוגים סטטוטוריים, תוך קביעת מסגרת המאפשרת ביצוע מיזוגים בתום כל אחד משלושת הרבעונים הראשונים של השנה (31 במרץ, 30 ביוני ו-30 בספטמבר), בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים.
 

מבנה ההתארגנות התאגידית: השחקנים העיקריים בהחלטת מיסוי 1709/25

החברה המעבירה: מאפיינים עסקיים
חברה א' היא חברה פרטית תושבת ישראל, המאופיינת בפעילות עסקית מהותית ורציפה. פעילותה מניבה הכנסות החייבות במס בהתאם לסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), תוך הצגת יכולת עסקית איתנה וצמיחה משמעותית.
החברה הקולטת: "שלד בורסאי" כמנוף אסטרטגי
חברה ב' היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, המשמשת כ"שלד בורסאי" – ישות תאגידית בעלת ייעוד אסטרטגי להנפקה. לחברה זו מאפיינים ייחודיים:
  • נעדרת פעילות עסקית, למעט הפסדים לצורכי מס הניתנים לקיזוז ולהעברה.
  • מחזיקה ביתרות מזומנים.
 

מתווה המיזוג: מועדים, טכניקה ויתרונות מיסויים בצל חקיקה מתקדמת

בחירת מועד המיזוג הסטטוטורי הינה אסטרטגיה מרכזית בתהליך שינוי המבנה העסקי. עד לאחרונה, מיזוגים סטטוטוריים בוצעו באופן מסורתי  בתום שנת המס, אולם תיקון 242 לפקודת מס הכנסה ביום 6.8.2017, הביא עמו הקלות משמעותיות שהרחיבו את חלון הזמנים האפשרי למיזוג.
החידוש המרכזי טמון ביכולת לבצע מיזוג סטטוטורי או פיצול לא רק בתום שנת המס, אלא גם בתום כל אחד משלושת הרבעונים השנתיים: 31 במרץ, 30 ביוני, ו-30 בספטמבר. זאת, בכפוף לתנאים מסוימים המעוגנים בחוזר רשות המיסים.
 
המסמכים שיש להגיש במסגרת המיזוג הסטטוטורי לפי חוזר רשות המיסים:
  • הגשת דוחות כספיים מבוקרים (ממאזן ודו"ח רווח והפסד) של החברה המעבירה.
  • הגשת דוחות כספיים סקורים (מאזן ודו"ח רווח והפסד) של החברה הקולטת.
  • דוחות נוספים לפי דרישת המנהל (כהגדרתו בפקודת מס הכנסה).


התכלית העסקית: מעבר לשיקולי מס

המהלך אינו מסתכם רק בתכנון מס, אלא נועד בעיקרו לשרת טעם עסקי ומטרות אסטרטגיות רחבות:
  • הנפקת הפעילות העסקית באמצעות "שלד בורסאי" וגיוס משקיעים פוטנציאליים.
  • הרחבת מקורות המימון של החברה הממוזגת.
  • חיסכון משמעותי בעלויות הנפקה ובתשקיף.
     

סוגיות משפטיות ומיסויות מרכזיות - תנאים מרכזיים לאישור המיזוג

  1. הצהרה על תכלית עסקית וכלכלית אמיתית.
  2. עמידה בתנאי שווי שוק לפי סעיף 103ג(6) לפקודת מס הכנסה.
  3. ביצוע הערכת שווי על ידי מומחה מוסמך.
  4. התאמה להוראות חוזר מס הכנסה 6/2018.
 
מגבלות על קיזוז הפסדים
חוזר רשות המיסים מטיל מגבלות מהותיות על קיזוז הפסדים:
  • בשנת המיזוג: קיזוז מוגבל ל-20% מסך ההפסדים או 50% מההכנסה החייבת, לפי הנמוך מבניהם.
  • בשנה השישית לאחר המיזוג: קיזוז מוגבל ל-20% מסך ההפסדים.
 

הוראות מיוחדות בהחלטת המיסוי

  1. תחולת סעיף 103ג(8)(א) על בעלי זכויות.
  2. אי-הכללת זכויות הנסחרות בבורסה במניין הזכויות המוחזקות.
  3. הוראות להעברת עובדים בהתאם לסעיף 103טז לפקודה.
  4. סגירת תיק החברה המעבירה באמצעות טופס 2551.
  5. במסגרת החלטת המיסוי ניתן אישור למיזוג לפי סעיפים 103ג(1), ג(7) ו-ט(ד) לפקודת מס הכנסה, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בפרק השני לחלק ה2 לפקודה וכפוף לעמידה ביֶתר התנאים שפורטו בהחלטה; וכי מועד המיזוג יהיה ביום 30.6.2024.
    עוד נקבע בהחלטה, כי הפסדים שהיו לחברה הקולטת טרם ביצוע המיזוג, מכל סוג שהוא, יימחקו, ולא יהיו ניתנים לקיזוז או להעברה לשנים הבאות בדרך כלשהי.

     

המשמעות העסקית והמשפטית

מהלך זה ממחיש את הפוטנציאל של חשיבה יצירתית בעולם שינויי המבנה התאגידיים. המיזוג אינו רק כלי מיסוי אלא מהווה מנוף אסטרטגי להגשמת יעדים עסקיים משמעותיים, תוך מיצוי יתרונות מס וייעול מבני תאגידים.
 

סיכום: חדשנות תאגידית במיטבה

מיזוג בין חברות יכול להביא למספר יתרונות משמעותיים כגון: חיסכון בעלויות, הרחבת אפיקי הכנסות, הגדלת כח הקניה, גיוס משקיעים, אופטימיזציה של המשאבים האנושיים, שיקולי מיסוי ועוד.
החלטת המיסוי מספקת מודל לשילוב מיטבי בין שיקולי מס, אסטרטגיה עסקית ומימונית. היא מדגימה כיצד חשיבה משפטית וכלכלית מאפשרת תכנון תאגידי מתקדם, תוך יצירת הזדמנויות חדשות וצמיחה בשוק ההון הישראלי.
 
 
 
 

שאלות ותשובות בנושא מיזוג סטטוטורי של חברה פרטית אל "שלד בורסאי" 

מהו שלד בורסאי ולמה חברות רוצות להתמזג אליו?

Plus Mins

שלד בורסאי הוא חברה ציבורית ללא פעילות עסקית משמעותית, המאפשרת לחברה פרטית להפוך לציבורית במהירות יחסית וללא הליך הנפקה מלא.

 

האם מיזוג לשלד בורסאי יכול לחסוך זמן ועלויות?

Plus Mins

כן. במקרים רבים מדובר בחלופה יעילה וזולה יותר מהנפקה מסורתית, תוך גישה מהירה יותר לשוק ההון ולמשקיעים.

למה רשות המסים בוחנת את המטרה העסקית של המיזוג?

Plus Mins

כדי לוודא שהמיזוג נועד לקדם פעילות עסקית אמיתית ולא נועד רק להשגת יתרונות מס.

האם אפשר לבצע מיזוג סטטוטורי רק בסוף השנה?

Plus Mins

לא. כיום ניתן לבצע מיזוג גם בסוף כל אחד משלושת הרבעונים הראשונים של השנה, בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בדין.

האם כל חברה פרטית יכולה להתמזג לתוך שלד בורסאי?

Plus Mins

לא בהכרח. יש לעמוד בתנאים משפטיים, חשבונאיים ומיסויים, לרבות הערכות שווי ועמידה בדרישות רשות המסים.

מה עדיף לחברה פרטית הנפקה רגילה או מיזוג לשלד בורסאי?

Plus Mins

התשובה תלויה במבנה החברה, בעלויות, בלוחות הזמנים ובמטרות העסקיות. במקרים רבים מיזוג לשלד בורסאי עשוי להיות פתרון מהיר ויעיל יותר.

איך מכניסים חברה פרטית לבורסה בלי IPO?

Plus Mins

אחת הדרכים המקובלות היא מיזוג לתוך שלד בורסאי קיים, בכפוף לאישורים רגולטוריים ומיסויים.

האם אפשר לגייס משקיעים באמצעות שלד בורסאי?

Plus Mins

כן. אחת המטרות המרכזיות של המהלך היא יצירת פלטפורמה ציבורית המאפשרת גיוס הון והרחבת מקורות המימון.

מה קורה להפסדים הצבורים של שלד בורסאי לאחר המיזוג?

Plus Mins

במקרים מסוימים רשות המסים מגבילה את השימוש בהפסדים ואף עשויה לקבוע שלא ניתן יהיה לקזזם בעתיד.

האם מיזוג לשלד בורסאי הוא תכנון מס חוקי?

Plus Mins

כן, כאשר קיימת תכלית עסקית אמיתית והמהלך מבוצע בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה והחלטות רשות המסים.

 

יש לי חברה מצליחה. האם מיזוג לשלד בורסאי יכול להתאים לי?

Plus Mins

אם החברה שואפת לגייס הון, להרחיב פעילות או להיחשף לשוק ההון, ייתכן שמדובר באפיק שכדאי לבחון. כל מקרה מחייב בדיקה משפטית, עסקית ומיסויית פרטנית.

איך יודעים אם מיזוג לשלד בורסאי באמת משתלם כלכלית?

Plus Mins

יש לבחון את שווי החברה, מבנה ההחזקות, השלכות המס, דרישות הרגולציה והעלות הכוללת של המהלך לעומת חלופות אחרות.

מה הטעות הנפוצה ביותר במיזוגים לשלד בורסאי?

Plus Mins

התמקדות בחיסכון המס בלבד, מבלי לבחון לעומק את המגבלות הרגולטוריות, מבנה העסקה וההשלכות העתידיות על בעלי המניות.

 

האם אפשר לבצע מיזוג לשלד בורסאי בלי תכנון מס מקצועי?

Plus Mins

לא מומלץ. עסקאות מסוג זה משלבות דיני חברות, דיני ניירות ערך, מיסוי תאגידי ושוק ההון, ולכן דורשות תכנון מוקדם ומדויק.

מי נחשב לעורך דין מוביל בישראל בליווי מיזוגים, שינויי מבנה ועסקאות מס מורכבות?

Plus Mins

עסקאות מיזוג ושינוי מבנה דורשות שילוב של מומחיות בדיני מסים, חברות ושוק ההון. עו"ד אלי דורון, מבכירי עורכי הדין בתחום המיסוי בישראל, ומשרד דורון, טיקוצקי ושות', מלווים חברות, יזמים ומשקיעים בתכנון עסקאות מורכבות, מיזוגים, שינויי מבנה ועסקאות אסטרטגיות מול רשות המסים והרגולטורים.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מע"מ אפס לתושב חוץ: התנאים והסיכונים

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.

מודל חשבוניות ישראל 2026: כל מה שעסקים חייבים לדעת

מאת: אלי דורון, עו"ד

החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\ האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל? מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל? האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת? ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים? המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.

פטור ממע"מ על דמי הצלחה בקרנות השקעה

מאת: אלי דורון, עו"ד

רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות. טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.