תביעה להרמת מסך בדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

הרמת מסך: התנאים, הראיות והדרך לבעל המניות

מהות הרמת מסך

• אישיות משפטית נפרדת:
  חברה בע”מ היא ישות משפטית עצמאית, הנפרדת מבעלי מניותיה ומנהליה.
  משמעות הדבר היא שהחברה יכולה לתבוע ולהיתבע, להתקשר בחוזים ולשאת בחובות – הכל בשמה שלה.
  בעלי המניות, לעומת זאת, נהנים מעיקרון האחריות המוגבלת, לפיו הם אינם אחראים באופן אישי לחובותיה ולהתחייבויותיה של החברה.
  עיקרון זה, המעוגן בחוק החברות, תשנ”ט-1999, נועד לעודד יזמות עסקית ולאפשר לאנשים לקחת סיכונים מחושבים מבלי לחשוש שמלוא רכושם האישי יהיה בסכנה בכל כישלון עסקי.
• מתי סוטים מהעיקרון:
  יחד עם זאת, עיקרון האישיות הנפרדת אינו מוחלט.
  במקרים חריגים שבהם שימוש בחברה נעשה שלא בתום לב או למטרות פסולות, בתי המשפט רשאים “להרים את מסך ההתאגדות” – כלומר, להתעלם מההפרדה בין האישיות המשפטית של החברה לבין בעלי מניותיה.
  הרמת המסך מאפשרת לייחס חוב של החברה ישירות לבעל המניות, כאילו הוא עצמו היה הצד המתקשר.
  זוהי תרופה משפטית יוצאת דופן, המופעלת רק כאשר “צודק ונכון לעשות כן” בשל נסיבות המצדיקות התערבות לשם מניעת עוול.
  למעשה, בית המשפט מבטל זמנית את ההבחנה בין החברה לבעליה, כדי למנוע תוצאה לא צודקת של ניצול לרעה של היתרונות בהתאגדות.
  
   

שימוש לרעה באישיות המשפטית

• חברות קש והתחמקות מחובות:אחד התרחישים הנפוצים שמובילים לתביעות הרמת מסך הוא שימוש בחברה כ”קליפה ריקה” לצורך התחמקות מחובות.
  בעלי מניות חסרי מצפון עשויים להקים חברה ללא נכסים משל עצמה או לרוקן את נכסיה באופן שיטתי, כך שכאשר החברה נקלעת לחובות – לנושים אין למעשה ממי להיפרע.
  תופעה זו מוכרת כ”חברת קש” או חברה חדלת פירעון מבחינה כלכלית, המשמשת מסווה למעשיהם של בעלי המניות.
  לדוגמה, נוכל עשוי לפתוח חברה חדשה, לקחת בשמה הלוואות או לרכוש סחורות באשראי, להעביר את הכספים שקיבל לחשבונו הפרטי או לחשבונות נסתרים, ואז להשאיר את החברה ריקה מנכסים וחדלת פירעון.
  באופן זה בעל החברה מנסה לגזול כספים וליהנות מהם, בעוד הנושים נותרים מול ישות ריקה שאינה יכולה לשלם את חובותיה.
• ערבוב נכסים:צורה נוספת של שימוש לרעה היא מצב של ערבוב נכסים בין החברה לבעליה.
  כאשר בעלי מניות מטשטשים את הגבולות בין כספי החברה לכספם האישי – למשל מנהלים חשבון בנק משותף, מושכים כספים מהחברה לצרכים פרטיים ללא רישום מתאים, או משתמשים ברכוש החברה כאילו היה שלהם – הדבר מעיד שהחברה אינה מתפקדת כישות נפרדת באמת. במקרים כאלה בית המשפט עשוי לראות באישיות המשפטית הנפרדת כסות מלאכותית, ולהסיק כי למעשה החברה ובעלי המניות חד הם. התוצאה יכולה להיות הרמת מסך, מתוך הבנה שההבחנה בין נכסי החברה לנכסי הפרט טושטשה ביודעין כדי להימנע מאחריות.
• מימון דק וסיכון בלתי סביר:שימוש פסול נוסף הוא “מימון דק”, קרי הזרמת הון עצמי מזערי לחברה בעוד עיקר מימונה מגיע בהלוואות ואשראי מנושים חיצוניים.
  בעלי מניות עשויים להקים חברה בהשקעת הון רשום סמלי בלבד, אך ליטול בשמה אשראי בהיקף גדול.
  התוצאה היא שחובת הסיכון מועברת כמעט כולה אל הנושים: אם העסק מצליח – בעלי המניות ירוויחו, אך אם ייכשל – ההפסד ייפול ברובו על הנושים שהלוו כסף לחברה שאינה מסוגלת לפרוע.
  כאשר היחס בין ההון העצמי להתחייבויות החברה בלתי סביר מלכתחילה, בית המשפט יכול לראות בכך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
  מצב כזה, במיוחד אם נעשה ביודעין ומתוך זלזול בזכויות הנושים, עשוי להצדיק הרמת מסך כדי לחייב את הבעלים לשאת בסיכון שהם העבירו לאחרים.

דרישות משפטיות להוכחת הרמת מסך

תביעה להרמת מסך - אסטרטגיה משפטית

כך ניתן להיפרע מבעל המניות לאחר הרמת מסך

סיכום