מאת:

הקיבוץ סמל ההתיישבותי המחייב פיצוי מלא ע"פ חוק מס רכוש

לאורך השנים, הקיבוצים עברו תהליכי הפרטה והתאמה לעידן המודרני, אך נשארו עוגן מרכזי בערכי ההתיישבות והעשייה הישראלית.
בשורה התחתונה הקיבוצים תרמו ותורמים רבות למען איחוד העם, התיישבות, מתן מענה בטחוני ועוד ודי לו בבחינת ה "קיבוצניקים" בשורות צה"ל בכדי להבין עד כמה אלה ערכים, קשובים לצרכי המדינה, נאמנים, בעל מוטיבציה ורצון עז לעשות כל שניתן לטובת רווחת כלל תושבי המדינה ובשל  כך, מטבע הדברים, ניתן למצא קיבוצניקים רבים משרתים ביחידות עילות, מובילים את צה"ל במגוון רחב של כיוונים וזאת בנוסף על פעילות ענפה בתחום החקלאות והתעשיה הממלאים את לב כולנו בהרבה חזן והרבה גאווה.
 
היסטוריה של ייסוד הקיבוצים
הקיבוצים הראשונים נוסדו בתחילת המאה ה-20 על ידי עולים יהודים שראו בהתיישבות חקלאית כלי מרכזי לבניית הבית הלאומי בארץ ישראל.
קיבוץ דגניה, שנוסד ב-1910, נחשב לקיבוץ הראשון. עולים רבים, ממגוון רחב של קהילות בעולם הם אלה שהבינו את החשיבות שבישוב המדינה , בעיבוד המדינה ובהגשמת החזון הציוני בדרך זו, מה שהובילם לטובת קידום האמור, בהצלחה רבה.
המייסדים שאפו ליצור חברה חדשה שבה אין הפרדה בין עבודה לפרנסה, תוך שילוב של חקלאות, חינוך ותרבות, ברוח ערכי הציונות הסוציאליסטית.
 
הצורך בקיבוצים והקמתם על הגבול
הקיבוצים נולדו מתוך הצורך להקים יישובים חקלאיים וליישב אזורים אסטרטגיים בארץ ישראל.
הלכה למעשה המדינה עודדה לאורך השנים הקמה של קיבוצים במיקומים באם התעורר צורך התיישבותי לאומי ואלה , מייסדי הקיבוצים, נענו להפצרות המדינה ואכן הקימו את הקיבוצים בכל אותם מקומות בעמל רב ובשקיקה של ממש לקדם את אחיזת כולנו במדינה, תוך קביעת עובדות בשטח וחיזוק עצמאותה של מדינתנו לטובת כלל אזרחיה.
רבים מהם הוקמו על אדמות פוריות, אך גם לאורך קווי גבול, על מנת לשמש חומת מגן יישובית וביטחונית אל מול סכנות מבחוץ.
במלחמת חרבות ברזל חיווינו כולנו את האסון שנגרם לקיבוצים ומתיישבים הצמודים לגבול, מה שהלכה למעשה מנע את חדירת המחבלים לעומקה של המדינה ואולי אף מעבר לכך.
יוצא כי ההתיישבות לאורך הגבולות שירתה ומשרתת את הביטחון הלאומי ותרמה ותורמת לעיצוב גבולות המדינה, כך שרק טבעי לשמור על זו, לכבדה ובטח שלא לצפות ממנה לספוג את הנזקים הכלכליים שנגרמו עקב היענותם להפצרות המדינה ועקב ומלחמת חרבות ברזל, אשר העמידה קיבוצים רבים כחיץ בין האויב האכזר לבין כלל תושבי המדינה   .
 
ציונות וערכיות הקיבוצים
הקיבוצים שיקפו את ערכי הציונות בראשיתה – חלוציות, בנייה ועבודה עברית.
במסגרת זו הקיבוצים היו קשובים לצרכים של המדינה עוד בטרם הקמתה לטובת קביעת עובדות בשטח ולמשכך העמידו הקיבוצים את האינטרס של המדינה וההתיישבות לפני האינטרס האישי שלהם, התיישבו והקימו תשתית חשובה אשר בהמשך היוותה בסיס חשוב אשר אפשר את הקמת המדינה.  
הם נבנו מתוך אמונה בעקרונות השוויון והצדק החברתי, ושימשו דוגמה לחיים קהילתיים המבוססים על עבודה יצרנית.
תנועת הקיבוצים תרמה ותורמת עד היום תרומה עצומה למפעל הציוני, והפכה לסמל מובהק של רוח ההתיישבות וההקרבה.
 
ענפי הפרנסה בקיבוצים
הקיבוצים מתפרנסים ממגוון רחב של ענפים, בהם:
  • חקלאות – גידולים חקלאיים, מטעים, פרדסים ומשקי חי.
  • תעשייה – מפעלי תעשייה מתקדמים בתחומים כמו פלסטיק, מתכת וטכנולוגיה.
  • תיירות ואירוח כפרי – צימרים, בתי הארחה ופעילויות נופש.
  • שירותים ומקצועות חופשיים – במקרים מסוימים חברי הקיבוץ עוסקים במקצועות מחוץ לקהילה ומחזירים הכנסות לקופת הקיבוץ.
 
המשמעות הכלכלית והקהילתית של פינוי הקיבוצים
מלחמת חרבות ברזל הובילה לפינוי עשרות קיבוצים הנמצאים בעוטף עזה ובאזור הצפון.
פינוי זה נמשך חודשים ארוכים, ולעיתים אף מעבר לשנה, תוך פגיעה אנושה בנכסים, במשקים ובפרנסה.
  • נזק כלכלי - עזיבת החברים הובילה להזנחת ענפי החקלאות והמפעלים, להתבלות הציוד, ולפגיעה חמורה ביכולת התפעולית.ההכנסות ירדו, אך ההוצאות הקבועות נמשכו, והקיבוצים נקלעו למשבר כלכלי עמוק.
  • נזק קהילתי - קהילה קיבוצית בנויה על חוסן אנושי ומעגלים חברתיים.הפינוי פגע במרקם הקהילתי, הרחיק את בני הנוער והקשישים מהקהילה, וגרם לתחושת קרע ואובדן.
    תהליך שיקומו של קיבוץ מחייב לא רק שיקום פיזי, אלא גם שיקום חברתי ורוחני.
 
החובה הציבורית לשיקום הקיבוצים
קיבוצי קו העימות הם חומת המגן של המדינה, ולפיכך חלה חובה על קופת הציבור לשאת באחריות לשיקומם ולנטרול הנזקים שנגרמו.
פינוי בכפוף להוראת צו אלוף הוא חובה לאומית, ולכן הפיצוי על הנזקים שנגרמו עקב כך הוא חלק מאחריות המדינה כלפי אזרחיה.
 
הגירה שלילית והשיקום המתחייב
מלחמת חרבות ברזל האיצה תהליכים של הגירה שלילית מקיבוצים בקו העימות.
משפחות רבות עזבו ולא שבו, והדבר מעמיד בסכנה את עתיד הקיבוצים.
על המדינה להציע תמריצים וסיוע כלכלי כדי להחזיר את החברים לקיבוץ ולמנוע את קריסת הקהילות לאורך הגבולות.
 
הקיבוץ – ליבה של המדינה וערכיותה
הקיבוץ מסמל את ערכי היסוד של המדינה – ציונות, התיישבות וערבות הדדית.
שיקומם של הקיבוצים אינו רק אינטרס מקומי, אלא אינטרס לאומי המעיד על חוסנה של האומה.
 
ערבות הדדית – חובה מוסרית
הערבות ההדדית היא מרכיב מהותי בחיי הקיבוץ, והיא מחייבת את המדינה להגן על הקיבוצים ולהעמיד אותם על רגליהם, בדיוק כפי שהם עשו לאורך השנים עבור המדינה.
 
תפקיד מנהל מס רכוש בפיצוי הקיבוצים
מנהל מס רכוש נדרש לקחת בחשבון את מלוא היקף הנזקים שנגרמו לקיבוצים – כלכליים, חברתיים ותשתיתיים.
עליו להבטיח שהקיבוצים יפוצו באופן מלא, כך שיוכלו לשוב למקומם כאילו המלחמה כלל לא התרחשה.
רק פיצוי מלא ומקיף יאפשר את חזרתם של הקיבוצים לתפקוד מלא ויחזק את חוסן האומה.
 
סיכום
הקיבוץ הוא המראה של החברה הישראלית – עמידותו, שיקומו ושגשוגו הם עדות לאחדות הלאומית ולרוח הציונית שמלווה את המדינה מיום הקמתה. יש לראות בשיקום הקיבוצים משימה לאומית ממדרגה ראשונה, אשר הצלחתה תשקף את עוצמתה של ישראל כחברה מלוכדת ושורשית.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.