13/2/2014
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
לשאלות ותשובות בנושא המאמר – מעבר מהיר ↓
שיעורי המס אשר מוטלים על ההכנסות השונות בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), תלויים לא רק בגובה ההכנסה ובעיתוי קבלתה, אלא גם באופן שבו תסווג הכנסה זו. כך למשל, הכנסה מעבודה בהתאם לסעיף 2(2) לפקודה ממוסה בהתאם למדרגות המס הרלבנטיות לעובד שקיבל את ההכנסה בעוד שהכנסה הונית ממוסה בשיעור אחיד החל על רווחי הון.
בפסק דין שניתן ביום 2.2.14 על ידי בית המשפט העליון, נדונה השאלה, מהו סיווגם, לצרכי מס, של "מענק פיצול" ושל "מענק הפרטה" (להלן: "המענקים") שקיבלו עובדי החברה הממשלתית חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן: "החברה"), עם פיצול החברה לשתי חברות והעברת החברות לידיים פרטיות.
המשיב אשר קיבל את שני המענקים, טען כי אלה ניתנו בתמורה למכירת זכותו להתנגד לפיצול ולהפרטה של החברה, ולכן יש לראות במענקים אלה כהכנסה הונית בידיו החייבת במס רווחי הון בשיעור של 20%.
מנגד, טען המערער כי הזכות להתנגד לפיצול ולהפרטה של החברה הינה חלק מיחסי העובד-מעביד שבין המשיב לחברה, ולכן המענקים שולמו במסגרת יחסים אלה מה שאומר שעסקינן בהכנסת עבודה שיש למסותה בהתאם למדרגות המס החלות על המשיב לפי סעיף 2(2) לפקודה.
נציין, כי ביום 26.1.11, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט סוקול) בתיק זה ואשר אימץ את עמדת המשיב וקבע כי לעובדי החברה הייתה זכות להתנגד לפיצול ולהפרטה של החברה, וכי המענקים האמורים הם תמורה עבור הוויתור על זכות זו. על יסוד קביעה זו, סיווג בית המשפט את המענקים דנן כתקבול הוני של העובדים, וקבע כי הם חייבים במס רווח הון החל מיום ההחלטה על הפרטת החברה. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ערער פקיד השומה לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון הפך את פסק דינו הנ"ל של בית המשפט המחוזי בחיפה, כאשר אימצו 3 שופטי ההרכב את עמדת המערער בקובעם כי יש לסווג את המענקים כהכנסה פירותית החייבת במס לפי סעיף 2(2) לפקודה.
הגם שעמדתם הסופית של 3 שופטי ההרכב היתה זהה, הרי שנימוקי כל אחד מהם היו שונים. כך למשל, המשנה לנשיא כב' השופטת נאור סברה, כי יש לקבוע כלל לפיו כל תשלום שהגיע לעובד ממעבידו במהלך יחסי העבודה יסווג כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה וימוסה בהתאם, אלא אם נקבע אחרת בחוק, או כאשר עסקינן במצבים שבהם המעביד העביר את התקבול שלא בכובעו כמעביד. לגישתה, המענקים שולמו למשיב במסגרת יחסי העבודה, ואין בויתור על זכויות במסגרת יחסי העבודה בכדי לפרוץ את מסגרת יחסי העבודה.
לעומתה, סברה כב' השופטת חיות כי אין מקום לקבוע כלל כאמור, אלא יש לבחון כל תקבול ותקבול המשתלם לעובד ממעבידו לפי מהותו ומאפייניו הפרטניים, בכדי לקבוע האם מדובר ברווח הון או בהכנסה פירותית. לגישתה, מענק שמשולם לעובדים בגין "ויתור" על זכותם לנקוט באמצעים ארגוניים כדי למנוע שינוי מבני וכדי להמשיך לעבוד אצל מעסיקם הקודם, אינו אלא פיצוי בגין הפגיעה האפשרית בתנאי העסקתם, ולנוכח ההלכה הקובעת כי "דין הפיצוי כדין הפירצה", ולנוכח כך שה"נזקים" אשר בגינם ניתן הפיצוי לעובדי החברה נוגעים לתנאי ההעסקה והשכר של העובדים, הרי שמדובר במאפיינים קלאסיים ורגילים של הכנסת עבודה.
ראוי לציין כי ביחס לקיומה של הוראה בהסכם שבין החברה לעובדיה לפיה המענקים "לא יהוו חלק מן השכר לכל דבר ועניין", הרי שהן המשנה לנשיא נאור והן השופטת חיות, סברו כי לא ניתן לראות בגורמים החתומים על ההסכם, כמי שהוסמכו לקaבוע את אופן סיווג המענקים לצרכי מס וכי סיווג זה ייקבע לפי מהותה האמיתית של העסקה.
בדומה לדעתה של המשנה לנשיא נאור, סבר כב' השופט פוגלמן כי מן הראוי לקבוע חזקה שלפיה כל תקבול שמשולם לעובד ממעבידו הוא הכנסה פירותית שמקורה בעבודה (לפי סעיף 2(2) לפקודה). זאת, מכיוון שככלל, תקבול המשולם לעובד ממעבידו יהיה בתמורה לעבודתו. אולם בשונה מעמדת המשנה לנשיא נאור, חזקה זו ניתנת לסתירה. לשם סתירת החזקה האמורה, העובד לא יידרש בהכרח להצביע על הוראת חוק ספציפית הקובעת כי מדובר ברווח הון, אלא יידרש לשכנע את פקיד השומה ואת בית המשפט כי מאפייניו הפרטיקולריים של התקבול מצדיקים את סיווגו כרווח הון, על רקע המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה.
לגישת כב' השופט פוגלמן, לא עלה בידי המשיב לסתור את החזקה שלפיה המענקים אותם קיבלו עובדי החברה הם הכנסה פירותית שמקורה בעבודה, כקבוע בסעיף 2(2) לפקודה. בהקשר זה, מקובל על השופט פוגלמן הניתוח שהציגה כב' השופטת חיות, ולפיו מענק שמשולם לעובדים בגין "ויתור" על זכותם לנקוט באמצעים ארגוניים כדי למנוע שינוי מבני וכדי להמשיך לעבוד אצל מעסיקם הקודם, אינו אלא פיצוי בגין הפגיעה האפשרית בתנאי העסקתם, וככזה הוא מהווה הכנסת עבודה.
חיפוש 
סגור 
