מאת:


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2008, כחמישה עשר אחוזים מכלל האוכלוסייה הם אנשים עם מוגבלות. בחודש מרץ 2006 הוגשה לשולחן הכנסת "הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות". מטרתה של הצעת חוק זו היא לפתוח את שערי החברה בפני אנשים עם מוגבלויות, בשאיפה להביא להשתלבותם המלאה בחברה, בשוויון, תוך מתן מענה לצרכיה המיוחדת של אוכלוסיה זו, בין היתר בדרך של הסרת מכשולים יום יומיים המונעים את השתלבותם.
שנתיים לאחר מכן, בחודש מרץ 2008, חוקק בכנסת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן: "החוק"). סעיף 5 לחוק מגדיר "אדם בעל מוגבלות" כאדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית, קבועה או זמנית, אשר מגבילה את תפקודו של אותו אדם באופן מהותי בתחום אחד לפחות מתחומי החיים.
 
החוק מסדיר בין היתר את האיסור על הפליה בתעסוקה, את זכותם של בעלי מוגבלויות לייצוג הולם, זכותם לשוויון בחוזי ביטוח, את זכאות של אנשים בעלי מוגבלויות לנגישות שירותים ציבוריים כמו: תחבורה ציבורית, במוסדות וחינוך ובשירותי החינוך הניתנים, במוסדות ציבוריים, באתרי אינטרנט, ועוד. 
ככל שמדובר בהתאמות הנגישות, מעניק סעיף 19יב לחוק סמכות לשר המשפטים לקבוע תקנות שיאפשרו לבעלי מוגבלויות לקבל ו/או להשתמש בשירות ציבורי או במידע הניתן לגבי שירות ציבורי כאמור.
בסוף חודש אפריל האחרון (2013) עשה שר המשפטים שימשו בסמכותו זו, והתקין את "תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013" (להלן: "תקנות הנגישות").
תקנות אלו קובעות שורה של הוראות, כלליות וספציפיות, המגדירות מי הוא החייב בביצוע התאמות הנגישות, מגדירות את החובה בקיומן של הוראות ונהלים בדבר התאמות הנגישות ואת ההתאמות השונות שיש לבצע. לדוגמא: התאמה במעברים – המעבר יהיה ריק מכבלי חשמל צינורות, עציצים וכסאות; התאמת שלטים – בסמוך לכניסה המיועדת לשימוש הציבור ואינה נגישה לאדם עם מוגבלות יימצא שלט המורה אל כניסה נגישה אשר תשולט בסמך הנגישות הבינלאומי; נגישות במעליות – בקומה הראשית של בניין ציבורי שהותקנה בו מעלית יהיה בקרבתה הסבר על אופן השימוש בה; בעמדות שירות - אם ניתן יש לאפשר למקבל השירות לשבת באלכסון לשולחן והשולחן לא יעלה על הגובה הקבוע בתקנות; במערכת כריזה חזותית – יוצב שלט אלקטרוני או מסך מידע במקום שניתן לקרוא ממנו ולא יוצבו עצמים המסתירים את הכיתוב בשלט; במקומות המתנה – הספקת מושבים לציבור עם מוגבלות, בתאי מדידה והחלפת בגדים – הספקת דרך נגישה במקום שבו ניתנה שירות לפחות בדרך אחת בכל מפלס; ועוד.
 
בין היתר, מחייבות התקנות את המספק, המחזיק, והמפעיל שירות ציבורי על פי הגדרות החוק לבצע התאמות נגישות לבעלי מוגבלות בתחומים שונים, זאת, תוך שמירה על הכבוד והפרטיות של המשתמש בעל המוגבלות. השירות שמותאם לבעל המוגבלות צריך להיות באופן בטוח ושוויוני וכחלק בלתי נפרד מהשירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור.
סעיף 1 לתקנות מגדיר את "החייב בביצוע התאמות הנגישות לשירות ציבורי" כמי שאחראי להספקת שירות ציבורי, לרבות בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו. להגדרה מהות "שירות ציבורי" מפנה סעיף 1 לסעיף 19י', אשר מגדיר שירות ציבורי כ"שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי. "מקום ציבורי" – מוגדר בתוספת הראשונה לחוק בין היתר כאולם הרצאות, מרכז כנסים, בית חולים, בית מלון משרד או בניין משרדים ועוד. 
ההתאמות המחויבות על פי תקנות אלו הינן בתחומים שונים כגון: התאמת הנהלים, ההליכים, והנוהגים, התאמת המקום בו ניתן השירות, התאמת שירותי האינטרנט, שירותי הביטחון ושירותי ההצלה ועוד. התקנות מחייבות הנגשה במקומות השונים, כאמור, במעליות, בעמדות שירות, במקומות המתנה בתאי מדידה והחלפת בגדים ואפילו באתרי האינטרנט ואמצעי התקשורת שבהם ניתן השירות או מידע אודותיו.
יש לציין כי תקנות אלו, חלות על כל גוף הנותן שירות לקהל בלתי מסוים של אנשים ללא קשר לבעלות פרטית או ציבורית של הגוף. נדגיש: מכאן עולה, כי תקנות הנגישות מחייבות גם גופים פרטיים הנותנים שירות לקהל בלתי מסוים.
 
בתקנות קיימים פטורים שונים מביצוע התאמת נגישות מסיבות שונות כגון: הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, כאשר ההנגשה פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום מבחינה היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית וטבעית, כאשר ההנגשה מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום הציבורי או של השירות הציבורי שניתן ואף כאשר ההנגשה מטילה נטל כבד מידי בהתחשב בסוג השירות או המקום, בהיקף הפעילות ו/או היקף האוכלוסייה הנדרשת לשירות או למקום, טיב התאמת הנגישות ועלותה, ועוד (סעיף 19יג(א) לחוק).
 
ע"פ תקנות הנגישות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא האחראית על אכיפת החוק והתקנות שתוקנו על פיו והיא המוסמכת לפעול ע"פ שלושת מנגנוני האכיפה שנקבעו בחוק. האחד, אכיפה מנהלית – ע"י חקירה, זימון להעדה, כניסה לחצרים ואיסוף מסמכים אשר בסמכות מפקחי הנציבות וע"י צו נגישות. השני, אכיפה פלילית – בסמכות הנציבות להגיש כתב אישום פלילי ולהטיל סנקציה הכוללת קנס מתמשך לכל יום בו מופר צו הנגישות, כאמור לעיל. השלישי, אכיפה אזרחית – אדם בעל מוגבלות, או הנציבות בשמו, רשאים לתבוע את החייבים בביצוע התאמות ההנגשה על הפרת חובתם להנגשה וביהמ"ש רשאי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. בנוסף, רשאי אדם בעל מוגבלות, הנציבות או ארגון להגיש תובענה ייצוגית בגין הפרה של חובת ההנגשה על ידי מי שחייב בה.
 
פרק הזמן שהוקצב לביצוע ההתאמות הנדרשות הינו הדרגתי ותלוי במהות השירות שניתן. לדוגמא, התאמות הנדרשות לנהלים, הליכים ונוהגים בשירות - פרק הזמן שהוקצב להשלמת ההתאמות הינו, לפי תקנה 94, עד 1.7.2014, התאמות הנדרשות לאתר אינטרנט קיים, לפי תקנה 35 – עד 18.8.2016. וכך הלאה.
מומלץ לגוף ציבורי ופרטי כאחד לברר האם תקנות הנגישות חלות עליו ולהיות מודע להתאמות שעליו לבצע על מנת להימנע מהסנקציות המתוארות לעיל. לשם כך מומלץ בחום להיוועץ בעו"ד אשר הדבר בתחום בקיאותו. למשרדנו הכלים והאמצעים לייעץ ולתת חוות דעת מבוססת ובמידת הצורך להתדיין בבתי המשפט באופן מהיר ומקצועי. לייעוץ ולייצוג פנו למשרדנו ותזכו לליווי צמוד וקשר אישי מן הרגע הראשון ועד קבלת התוצאה הרצויה. נשמח לעמוד לרשותכם בעת הצורך.
 
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

נזקים על רקע לאומני / מלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

משרדנו פתח מיד עם פרוץ האירועים האחרונים מוקד חירום לסיוע משפטי לעסקים ופרטיים אשר רכושם נפגע (נזק ישיר) ו/או אבדו רווחים עקב פעולות האיבה (נזק עקיף). משרדנו המורכב מעורכי דין ורואי חשבון אשר ייצגו שנים רבות את מנהל מס רכוש/רשות המיסים טיפל ומטפל במאות תביעות מס רכוש משני צדי המתרס.

תאונות עבודה - תביעת מעביד

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מורכב מעו"ד המתמחים בתאונות עבודה וכן בכלכלנים ורואי חשבון יוצאי משרד המשפטים ורשויות המס, כך שלנו הכלים לבנות את התביעה האופטימאלית ולהביא לתוצאה הטובה ביותר עבורך.

תביעת דיני נזיקין

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו יודע לנתח המקרה, לסייע באיתור ראיות ולגבש אסטרטגיה משפטית אמיתית לטובת הגשת תביעת נזיקין ולפעול בכל המרץ לטובת אכיפת זכויתו של הנפגע - לחצו כאן לפרטים.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים