כיצד יש לפעול באם הוציא המפקח שומה 03?
מאת: אלי דורון, עו"ד
כיצד יש לפעול באם הוציא המפקח שומה 03? כל הפרטים במאמר>>
בחודש החולף ניתנו מספר החלטות בבתי המשפט המחדשות בתחום של מכס יבוא ויצוא:
1. בית משפט השלום בחיפה קבע שאיחור של שבועיים בהגשת הודעה לגובה המכס על תביעת התפוס הנו מהותי ותוצאתו דחייה על הסף של התביעה שהגיש היבואן לבית המשפט.
2. בית המשפט השלום בירושלים קבע שחברת שילוח שהטילה עכבון על סחורה של יבואן, לא תוכל בנוסף לחייב את היבואן, תושב הרשות הפלסטינית, שהגיש תביעה כלפיה, בהפקדת ערובה.
3. בית משפט השלום בת"א קבע כי הוסרה המגבלה מי רשאי לתבוע לפי חוק התובלה האוירית.
4. ובית המשפט המחוזי בת"א אשר דן בתביעת חברת אחים סמי ייצור צינורות וכבלי בלם בע"מ קבע כי נכשלה בהוכחת ייצור לצורך ייצוא במטרה להמנע מתשלום מס קנייה.
להחלטות אלו נתייחס בקצרה בגליון זה של "בקיצור נמרץ" לחודש פברואר 2013:
בית המשפט השלום בחיפה דחה על הסף תביעה של יבואן להשבת התפוס לפי סעיף 192 לפקודת המכס, בנימוק שההודעה שהיה עליו להגיש לגובה המכס כי הוא תובע את התפוס לפי סעיף 190 לפקודת המכס, הוגשה באיחור של שבועים. את ההודעה יש למסור לפי החוק בתוך חודש, ולכן קבע בית המשפט שאיחור של שבועיים הוא מחצית התקופה שהקצה החוק ולכן מדובר באיחור משמעותי, ושלא מדובר בתקנה פרוצדוראלית, אלא יש לכבד את החוק ככתבו וכלשונו. יצוין שבית המשפט גם ציין את התרשמותו שלא לטובה מאמינותו של היבואן, ולכן לא מן הנמנע שזו דוגמה לתופעה ש"מקרים רעים יוצרים פסיקה רעה".
ת"א 14744-05-09 חי עמרה בע"מ נ' מדינת ישראל מיום 3/2/13
בית משפט השלום בירושלים קבע כי העובדה שחברת השילוח הטילה עכבון על סחורתו של התובע, תושב הרשות הפלסטינית, וכי סחורה זו עדיין מצויה ברשותה, שוללת ממנה את הזכות שיפקיד ערובה להבטחת הוצאות ההליך. יצוין כי הכלל הוא שבמקרה שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל, מורים על הפקדת ערובה. בית המשפט לא שלל אפשרות שערך הסחורה המעוכבת אינו עולה על 24,000 ש"ח, בעוד שהחוב שלו טוענת חברת השילוח גבוה הרבה יותר, והדגיש כי די בעובדה שהנתבעת מעכבת רכוש של התובע כדי לשלול את הצורך בהפקדת הערובה.
ת"א 2563-10 אבו עמירה נ' יחדיו -שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע"מ מיום 28/8/12 (פורסם לאחרונה).
בית משפט השלום בת"א הכריע בשאלה מי רשאי לתבוע על פי חוק התובלה האוירית, וקבע שהמגבלה שהייתה קיימת בעבר, לפיה רק שוגר או נשגר רשאים להגיש תביעה, כבר אינה בתוקף, וכיום אין הגבלה על זהות התובע לפי חוק זה. בית המשפט קבע כי אמנם אמנת מונטריאול, אשר החליפה את אמנת ורשה, נכנסה לתוקף בישראל רק במרץ 2011, אך התיקון של אמנת ורשה (הפרוטוקול הרביעי), שכיום הוא חלק מאמנת מונטריאול, נכנס לתוקף בישראל כבר בשנת 1998 ולכן ממועד זה ואילך אין מגבלה על זהות התובעים לפי חוק זה.
ת"א 6299-09-11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' ק. א. ל. - קווי אויר למטען בע"מ ואח' מיום 31/1/13
בית המשפט המחוזי בת"א בחן את טענת החברה, המייצרת חלקים לרכב מנועי, לפיה ייצרה את הטובין הרלוונטים לצורך ייצוא ולכן הם פטורים מתשלום מס קניה, וקבע כי החברה נכשלה בלהוכיח כי מכרה את הטובין הרלוונטים לרב בריח, ובלהוכיח כי רב בריח ייצאה טובין אלו לחו"ל. בית המשפט גם דחה על הסף טענות סיווג וטענות לפטור לפי חוק מיסים עקיפים שהעלתה החברה, בנימוק שהמועד להעלותן הוחמץ. אציין כי לטעמי, הקביעה שלא הוכח למי נמכרו הטובין, מעלה קשיים, מאחר שהחבות במס הקניה נוצרת עם המסירה לקונה, ולכן לא ברור כיצד מלכתחילה הוצאה השומה מבלי שנקבע במסגרתה למי נמכרו המוצרים.
ע"מ 1251-05-10 אחים סמי - ייצור צינורות וכבלי בלם בע"מ נ' מע"מ מס קניה ומע"מ תל אביב מיום 15/1/13
>> למידע נוסף בנושא מכס יבוא ויצוא, לחצו כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054