מאת:


חשש כללי לפעילות הלבנת הון של גוף פיננסי אינה סיבה מספקת לסגירת חשבון בנק

פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, כי בנק לאומי אינו רשאי לסגור חשבון בנק של חברה העוסקת בשירותי המרת מטבע על סמך חשש כללי מפני ביצוע פעולות הלבנת הון וכן אינו רשאי להתנות את המשך ניהול החשבון בתנאים בלתי סבירים המסכלים למעשה את מודל העסקי של החברה. פסיקה זו רלוונטית הן למצב בו גוף פיננסי מבקש להתנהל בנקאית והן למצבים אחרים, שגם לגביהם עלול להתעורר חשש - לדוגמא התנהלות בעולם המטבעות הקריפטוגרפים.
 
אכן, אין חולק, כי על המערכת הבנקאית מוטלת מחויבות להבטיח התנהלות כשרה ואף לעשות כל שנידרש על מנת להימנע ממצב בו מסייעת היא בפעולה העלולה להתפרש כעבירה על פי חוק איסור הלבנת הון. יחד עם זאת, הבנק, כך עולה מהפסיקה, חייב להתנהל בסבירות מתחייבת ולהימנע מסגירה שרירותית של חשבונות בנק ו/או מהצבת תנאים בלתי סבירים, גם בתחומים בנקאיים מורכבים מהרגיל. אין זה סוד כי המערכת הבנקאית מאוד זהירה וטוב שכך, יחד עם זאת – סבירות מתבקשת.
 

נושא המחלוקת

בית המשפט דן בתביעתה של חב' קלירשיפט (ישראל) בע"מ נגד בנק לאומי במסגרתה עתרה חב' קלירשיפט בתביעה למתן צו מניעה קבוע אשר יורה לבנק להימנע מסגירת חשבון הבנק שלה. חב' קלירשיפט הינה חברה שפיתחה מודל פיננסי ייחודי להמרת מטבע ולביצוע תשלומים בינלאומיים. מודל זה מבוסס על כך שהחברה מנהלת חשבונות בנק במספר מדינות. כאשר מתבקשת החברה על ידי מי מלקוחותיה להעביר תשלום ממדינה אחת לאחרת, היא אינה מבצעת העברה נפרדת בגין כל תשלום ותשלום אלא רק בגין ההפרשים הנצברים מפעם לפעם בגין עשרות העסקאות שאותן ביצעה החברה בשתי המדינות. מודל זה מאפשר לתובעת להפחית את מספר הפעולות הבנקאיות, לחסוך בעמלות הבנקים עבור לקוחותיה ולהוזיל את עלויות העברת המט"ח בין המדינות.
 
בשנת 2016 פנה הבנק לחברה והציב בפניה שורה של תנאים לצורך המשך ניהול החשבון אצלו. הבנק טען כי מדובר בתנאים שהוא מחויב לעמוד בהם מכוח הוראות חוק איסור הלבנת הון והוראות המפקח על הבנקים וכי ככל שלא תמלא החברה אחר התנאים, הרי שיהיה עליו לסגור את חשבון הבנק של החברה המתנהל אצלו. בין היתר דרש הבנק:
  1. כי, החברה תבצע העברה כספית נפרדת בגין כל פעולה ופעולה שהיא מבצעת מול לקוחותיה על מנת שהבנק יוכל לעקוב אחר כל פעולה בנפרד ולא רק תבצע קיזוזים בין שני החשבונות.
  2. כי החברה תקבל אישור מראש של הבנק לכל עסקה העולה על 250 אש"ח וכי הבנק יהיה רשאי לסרב לבצע את העסקה אם הפרטים שנמסרו לו אודות העסקה אינם מניחים את דעתו;
  3. כי החברה תפתח חשבון חדש בארה"ב באחד הבנקים שמולם יש לבנק לאומי מערכת סליקה ישירה וכי פעילות החברה תתבצע באמצעות אותו בנק אמריקאי; 
החברה טענה מנג, כי היא פועלת בהתאם לחוק איסור הלבנת הון ומבצעת בעצמה את כל הבדיקות והבקרות הנדרשות מכוח החוק וכי הבנק לא הצליח להצביע על שום פעולה קונקרטית שביצעה החברה ואשר מקימה חשש ממשי להלבנת הון. עוד טענה החברה, כי קבלת דרישות הבנק מסכלת למעשה את המודל העסקי שעל פיו עובדת החברה, כי הבנקים בארה"ב אשר עימם יש לבנק לאומי מערכת סליקה ישירה לא הסכימו לפתוח לחברה חשבון בנק בארה"ב, כך שדרישה זו של בנק לאומי כלל אינה ישימה. לטענת החברה, התנהלות הבנק הינה למעשה ניסיון לחסל מתחרה עסקי שכן החברה מספקת את אותו השירות שמספק הבנק אך בתנאים טובים יותר ללקוח.
משלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה באשר להמשך ניהול החשבון, עתרה התובעת לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני וכן בתביעה לצו מניעה קבוע אשר ימנע את סגירת חשבון הבנק שלה.
במסגרת הדיון בבית המשפט חזרו שני הצדדים על עמדותיהם ובשל החשיבות הציבורית של הסוגיה הוגשה לבית המשפט גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
 

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם להוראות חוק איסור הלבנת הון והרגולציה הבינלאומית הבנק נושא באחריות לסיכונים הנובעים מפעילותו הפיננסית, ככל שפעילות זו יוצרת סיכונים של הלבנת הון או מימון טרור ונתון לו שיקול דעת רחב כיצד לנהל את הסיכונים הללו וכיצד למנוע פעילות שמתעורר לגביה חשש להלבנת הון.
היועץ המשפטי לממשלה הפנה גם לפסיקת בתי המשפט בעבר אשר קבעו, כי סירוב הבנק לתת שירותים כפוף לעקרונות המשפט המינהלי, לחובת תום הלב ולביקורת שיפוטית. כפועל יוצא מכך סבר היועץ המשפטי לממשלה כי צריך להתקיים חשש קונקרטי מפני פעילות בלתי חוקית המבוסס על ממצאים ממששיים כדי להצדיק סירוב מצד הבנק לתת שירות זה או אחר.
 

הכרעת בית המשפט

בית המשפט לאחר שבחן את עמדות הצדדים וכן את עמדת היועץ המשפטי לממשלה קבע, כי בנסיבות העניין סירובו של הבנק לאפשר לתובעת להמשיך ולנהל את החשבון והתניית המשך ניהול החשבון בתנאים שהוצגו על ידי הבנק היו בלתי סבירים.
בית המשפט הבהיר כי נקודת המוצא לבחינת הסוגיה היא סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) הקובע כי "לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים". לצד הוראת חוק זו, כפוף הבנק גם להוראות חוק איסור הלבנת הון, לתקנות שהותקנו מכוחו להוראות המפקח על הבנקים בדבר חובתו לנטר את הפעילות הכספית של לקוחותיו ולמנוע פעילות הנגועה בחשש להלבנת הון. אולם, בעניין זה מתעוררים שני קשיים:
  1. המדינה לא קבעה הוראות ברורות לגבי האופן שבו נדרש הבנק לבחון קיומו של חשש להלבנת הון והותירה בידי הבנקים את מלוא שיקול הדעת ואת מלוא האחריות לביצוע רגולציה פנימית.
  2. לעיתים קיים תמריץ יתר לבנקים לזהות פעילות כחשודה, זאת כאשר מדובר בפעילות חברות בתחום השירותים הפיננסיים אשר עורכות עיסקאות פיננסיות בהיקפים גבוהים ובה בעת גם מתחרות עם אותם השירותים שמציעים הבנקים עצמם.
בכך למעשה, הסמיכה המדינה את הבנקים לשמש כמפקחים על הפעילות של מתחריהם (כדוגמת חב' קלירשיפט).
בשל קשיים אינהרנטיים אלה, קבע בית המשפט, כי אין לאפשר לבנק שיקול דעת מוחלט בכל הנוגע לזיהוי פעילות חשודה. רק במקרה שבו קיימת תשתית ממשית וקונקרטית המעלה חשד לפעילות של הלבנת הון, יהיה סירובו של הבנק להימנע ממתן שירות בבחינת "סירוב סביר".
בית המשפט סקר בפסק דינו את התפתחות הפסיקה מהעת האחרונה בכל הנוגע לסירובם של בנקים להעניק שירותים ללקוחות "חשודים" שונים, כגון נותני שירותי מטבע או לקוחות המנהלים פעילות במטבעות וירטואליים וקבע כי מגמת הפסיקה היא להטיל על הבנק חובות מתחום המשפט המינהלי אשר מצד אחד מעניקות לבנק מתחם סבירות רחב אך מכפיפות את הבנק לביקורת שיפוטית.
לגופו של עניין בית המשפט קבע, כי במקרה הנוכחי הבנק לא הניח כל תשתית קונקרטית המקימה חשש מפני ביצוע פעילות הלבנת הון על ידי חב' קלירשיפט ו/או על ידי לקוחותיה למעט השערות כלליות ומשכך סירובו להמשך מתן השירות לתובעת לא היה סביר. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי התנאים שאותם הציב הבנק בפני חב' קלירשיפט להמשך ניהול החשבון היו דוגמא מובהקת לניגוד העניינים האינהרנטי שבו מצוי הבנק ומצביעים על ניסיון בוטה של הבנק להצר את צעדיה של החברה שפעילותה מתחרה למעשה עם פעילות הבנק.
 
על בסיס כל אלה, קיבל בית המשפט את התביעה, הוציא צו מניעה האוסר על הבנק לסגור את חשבון החברה וכן חייב את הבנק בהוצאות ההליך בסך של 150,000 ₪. בשולי הדברים ציין בית המשפט כי היה ובעתיד, יתגלו לבנק עובדות חדשות המבססות חשש אמיתי בדבר ביצוע פעילות של הלבנת הון על ידי חב' קלירשיפט, הרי שהבנק יהיה רשאי לבחון מחדש את עמדתו אולם זאת רק על סמך ממצאים קונקרטיים, כאמור.
פסק דין זה מהווה דוגמא נוספת לכך שהחלטות של המערכת הבנקאית אינן בגדר גזרה ובמקרים המתאימים בהחלט יש מקום לפניה לערכאות המשפטיות על מנת להגן על הזכות הבסיסית לקבלת שירות בנקאי. כאמור, האמור רלוונטי במיוחד בימים אלו אף להתנהלות הנוגעת למטבעות דיגיטאלים ו/או מטבעות קריפטוגרפיים, שם ,לא אחת, מוצאים עצמם אזרחים בפני מצב בו מתקשים הם לבצע העברת כספים לטובת מישראל לישראל ו/או מישראל לחול לטובת רכישה של מטבעות קריפטוגרפים ו/או מתקשים הם לקבל לחשבונם בישראל כספים אשר התקבלו ממימוש של מטבעות קריפטוגרפיים, דוגמת ביטקויין ואחרים, אם מישראל ואם מחול. יחד עם זאת, חשוב להדגיש, כי על הבנק חלה חובה של ממש, הבנק פועל ואמור לפעול כשומר סף, כך שהחששות של הבנק ברורות ויש להתייחס אליהן בכבוד הראוי. יחד עם זאת, בכל מקרה בו הבנק מרים קושי בהעברת כספים ו/או בנקיטה של פעולה בנקאית כזו או אחרת, יש לקחת בחשבון כי קביעת הבנק אינה בהכרח סופית וכי עדין יש בנמצא אפשרות לפעול משפטית כנגד הקביעה. לא אחת התנהלות מול הלשכה המשפטית של הבנק ו/או מול קציני הציות של הבנק והצגת מלא ההסברים וההשתלשלות הם אלה שמביאים את הצדדים לכלל הבנה המתיישבת עם הוראות החוק וישנם מצבים בהם יש בנמצא צורך בפניה לערכאות על מנת שהם אלה שיכריעו. קורה, נבהיר, כי פניה לערכאות מביאה לידי סיום המחלוקת וזאת כבר בשלבים מוקדמים, בטרם התיק נידון ובטרם נשמעים עדים, וזאת במסגרת דיון מקדמי ו/או בשלב הדיון בסעד זמני, אם בדרך של פשרה ואם בדרך של קבלת המלצת בית המשפט.

(הפ (ת"א) 32389-02-17 קלירשיפט (ישראל) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ)

 

 

 

בנק אינו רשאי לסרב לפתוח חשבון לנותן שירותי מטבע דיגיטלי

לתאום פגישה עם עו"ד

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חידוד השלכות המס על רקע נסיקת שערי המטבעות הדיגיטליים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

שערי המטבעות הוירטואליים, המכונים גם מטבעות קריפטוגרפיים כדוגמת ביטקוין (BTC) ואתריום (ETH) מגיעים לרמות שיא חדשות ונראה כי זהו הזמן לחזור ולחדד את המצב המשפטי העדכני בכל הנוגע למיסוי פעילות זו.

הכשרת ארנקים דיגיטליים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

המתנה ואי נקיטה בפעולות מידיות לטובת הסדרת המתחייב חושפת עוד יותר את בעל הארנק הדיגיטאלי ומעמידה אותו בפני מצב בו חשיפתו על ידי רשויות המס תסתיים בענישה מחמירה ולצידה חבות מס גדולה....

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.