מאת:


חוק איסור הלבנת הון: העלמת מס על פי פקודת מס הכנסה אינה מהווה עבירת מקור עפ"י חוק איסור הלבנת הון

ביום 02/08/2000 אישרה הכנסת בקריאה שלישית את חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (פורסם בס"ח תש"ס 1753 מיום 17/08/2000 בעמ' 293; יקרא להלן: "החוק"). הקהילה הבינלאומית הכירה שנים לפני בהלבנת הון כדרך שבה משתמש הפשע המאורגן על מנת לשמר בידיו רווחים מפעילותו הבלתי חוקית ולהפקידם במקומות בטוחים והגיבה על מצב זה בהתארגנות בדרך הסכמה שביטויה באמנות בינלאומיות שמטרתן להביא לחקיקת חוקים במדינות אשר מכוחם יוקמו מערכות דיווח המחייבות את המוסדות הפיננסיים לבדוק מהו מקור הכספים המתקבלים אצלם.

 

ואכן, בשנת 2000, בפיגור משמעותי אחר מדינות העולם התורמות למלחמה בפשע המאורגן, הצטרפה מדינת ישראל והתייצבה אף היא בחזית הבינלאומית של נקיטת צעדים שונים על מנת למנוע הלבנת הון, על ידי חקיקת חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. בהצעת החוק (ה"ח 2809, התשנ"ט-1999, עמוד 420) נאמר: "המאבק הבינלאומי בעבריינות, במיוחד בתחום הסמים המסוכנים ובפשעים חמורים אחרים, מתמקד בעשור האחרון בתופעה של הלבנת הון הננקטת בעיקר על ידי סוחרי הסמים ועברייני הפשע המאורגן."

 

מהי אם כך, עבירת הלבנת הון?

מעצם מהותה שייכת עבירת הלבנת הון לעבירות מס משום הפעילות העבריינית שמצמיחה רווחים שאותם רוצה העבריין להלבין, דהיינו להטמיע לתוך מערכת פיננסית לגיטימית. מקורה תמיד בפעילות שאינה גלויה לרשויות מס ומתקיימת בהיחבא ממערכת המיסוי. ואכן, זהו מאפיין כללי של כל העבירות המכונות בחוק "עבירות מקור" אשר ההכנסה בגינן הושגה בעבירה על החוקים ואופייה גורר את הצורך להטמיע אותה במערכת חוקית. התוספת הראשונה לחוק מהווה רשימה סגורה של 20 "עבירות מקור" ועל כן רק עבירות אלו ואלו בלבד יכולות לשמש בסיס להוכחתה של עבירת הלבנת הון, בבחינת "עבירה גוררת עבירה". החוק מגדירן בתוספת הראשונה וקובע שורה ארוכה של עבירות פליליות ועבירות בעלות אופי מסחרי אשר ישמשו כעבירת מקור לפי סעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון: סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, עבירות הימורים, עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה, שוחד, עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) (הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות) לחוק מס ערך מוסף שנעברו בנסיבות מחמירות, עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק הלבנת הון, עבירות לפי סעיפים של חוק ניירות ערך כגון שימוש במידע פנים והרצת מניות, עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים.

 

בתוספת הראשונה, אם כך, רק עבירת מס מובהקת אחת: עבירה על פי ס' 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף - הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס מבלי שנעשתה עסקה לגביה הוצאה החשבונית. ומיד מתעוררת תמיהה באשר לעובדה כי בעוד הוצאתה של "חשבונית פיקטיבית" מצויה בין עבירות המקור, נעדרת מרשימה זו עבירת השתמטות ממס, אחת העבירות הנפוצות והחמורות שבין עבירות המס. חשבוניות פיקטיביות מולידות בהחלט הון הזקוק להלבנה אולם גם הכנסה שאותה העלימו מעיניו של גובה המס מולידה הון הזקוק להטמעה במערכת החוקית. והסיבה - השמטת הכנסה או העלמת מס מפעילות שאינה כלולה ברשימה שבתוספת אינה בשום צורה עניין למלחמה בהלבנת הון בינלאומית אלא, עניין מובהק לרשויות החקירה של רשות המס של המדינה ועל כן אינה נכללת תחת חוק איסור הלבנת הון.

 

העבירות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק יוצרות "רכוש אסור" שהינו, על פי ההגדרה בס' 3 לחוק:
א) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, באחת העבירות שבתוספת הראשונה;
ב) רכוש ששימש לצורך העבירה הנ"ל;
ג) רכוש שאפשר ביצוע העבירה הנ"ל;

 

רכוש אסור

מבחינת טיבה מוגבלת הפעולה בין היתר, כהקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בתמורה או שאינה בתמורה, פעולות בנקאיות שונות ברכוש וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, על אף שאינו אסור בעצמו. כך, כל רכוש הקשור באופן עקיף לביצוע העבירה יהפוך הוא בעצמו ל-"רכוש אסור" ועל כן ניתן יהיה לחלטו. אם כך, הכוונה ב-"רכוש אסור" הינה לרכוש אשר נבע באופן מובהק מקיומה של "עבירת מקור". הכוונה רכוש אסור הנובע מקיומה של עבירה בתחום הסמים, זכויות יוצרים, ניירות ערך וכו'. עבירות על פי פקודת מס הכנסה הכוללות השמטת הכנסה או העלמת מס מפעילות אשר אינה כלולה רשימה סגורה זו שבתוספת לחוק אינה מהווה עבירת מקור ועל כן אינה נכנסת תחת מטריית חוקי איסור הלבנת הון.

העלמת מס אינה מהווה עבירת מקור

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.8 ע"י 5 גולשים

עשוי לעניין אתכם

כיצד תמנע מקבלת חשבונית פיקטיבית / זרה?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

לא פעם, אנחנו נתקלים בעוסקים תמימים, שאינם מודעים לכך, כי הם קיבלו חשבוניות פיקטיביות ובכך ביצעו הם עבירה פלילית על פי הוראות החוק והפקודה ואף נחשפו לעוולה אזרחתי העלולה להסתיים באי הכרה במע"מ התשומות שנוכה על ידי מקבל החשבונית.

'הלכת פרומדיק' - האם חוות דעת משפטית מנטרלת חשיפה פלילית?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

האחריות למילוי חובות דיני המס מוטלת, בראש ובראשונה, על הנישום. עם זאת, הוא רשאי להיעזר במומחיות יועצים שמקצועם בכך. ככל שהפעילות העסקית-כלכלית מורכבת יותר, כך סביר...

שימוע לפני הגשת כתב אישום

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

אל לנו להקל בחשיבותו של הליך השימוע מאחר והזכות לקיומו הינה מרכיב משמעותי ומרכזי בזכויותיו של החשוד בפלילים ובהליך המשפטי המתנהל נגדו. ניהול אסטרטגי, מקצועי ונכון מראשיתה של החקירה, יכול להטות את כף המאזניים לטובת החשוד, להימנע מהעמדתו לדין או לכל הפחות, להביא את רשויות התביעה לשקול מחדש את החומרים העומדים לפניהם כנגד החשוד ולהטיב עם עמו.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים