26/5/2021
כך פעלה חברת "סלטי שמיר" רגע לפני פירוק
חברת "סלטי שמיר", שחובותיה מוערכים בכ-40 מיליון שקלים, הגישה החודש בקשה להקפאת הליכים על פי תיקון מספר 4, הקבוע בסעיף 319ג לחוק. במקרה זה של החברה היו מספר גורמים אשר הביאו אותה למצוקה תזרימית. החברה השכילה לנקוט משנה זהירות ולפנות לבית המשפט בבקשה לערוך הסדר חוב, טרם הידרדרות כלכלית אשר תביא את החברה לחדלות פירעון. עת נקטה בהליך זה, פעל מנהל ההסדר מטעם בית המשפט, יחד עם החברה ואיתרו יחדיו גורם מממן, עימו התקשרו בהסכם למימון תשלום שכרם של כ-250 עובדים וכן למימון הפעלת החברה כעסק חי בתקופת עיכוב ההליכים בסך של כ-4.5 מיליון שקל.
בכך התאפשר לחברה לשלם באמצעות מימון ביניים זה תשלום לספקים, מפיצים, רשויות, משכירים וכן לעובדיה כאמור. מהלך שכזה מסייע לחברה לייצב את מצבה הפיננסי, לבלום את החרפת המצב הכלכלי ולחזור לפעילות שוטפת בלא הליכים משפטיים ממושכים אשר עלולים להסתיים אף בקריסתה המוחלטת. מבלי לדעת אם מהלך זה יביא להסדר בסופו של דבר, הכיוון וההליך שננקטו הם נכונים. פעולה זו של החברה התאפשרה עם כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, חוק שהחליף חקיקה מנדטורית בת כ-100שנה ואשר הגדיר כמטרה ראשונה את קידום יסוד השיקום בהליכי חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים. המחוקק ניסה ליצור תמריצים שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה, תוך איזון האינטרסים בין החייבים, הנושים ואינטרס הציבור הכללי. תיקון זה (כפי שבא לידי ביטוי במקרה של חברת "סלטי שמיר") חוקק לשם סיוע ועידוד הגעת תאגידים המצויים בקשיים כלכליים כתוצאה ממשבר הקורונה, להסדרים עם הנושים וזאת כתחליף לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. מגמה חדשה זו, לפיה לא הנושים "רצים אל בית המשפט" להגיש בקשה אלא החברה ביוזמתה עושה זאת, מצביעה על מגמה שיכולה להוביל מצב חדש ובריא בהרבה במדינת ישראל. נציין כי אחד מהשינויים הנוספים שהביאו למצב זה היא הטלת אחריות אישית על דירקטור או מנכ"ל שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון במקרים בהם הייתה ידיעה או סבירות אודות הידרדרותו הכלכלית של התאגיד ולא ננקטו אמצעים סבירים לצמצום היקפה. מאחר ונקבע בחוק כי חזקה על דירקטור או מנכ"ל שנקט אמצעים סבירים והוא זוכה להגנה אם פתח בהליכי חדלות פירעון, ניתן להבין את השינוי בגישה של חברות.
תיקון זה בולט בהזדמנות הניתנת לחייב שהוא תאגיד, שטרם החל בהליכי חדלות פירעון, לפנות לבית המשפט בבקשה להסדיר את חובותיו. במסגרת תיקון 4 ניתנת לתאגיד המגיש בקשה להגיע להסדר, הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה למשך שלושה עד ארבעה חודשים על מנת שבתקופה זו יפעל התאגיד לגיבוש הסדרי חוב עם הנושים בליווי מנהל הסדר החוב שימונה מטעם בית המשפט. התיקון חל מיום 18.3.2021 למשך שנה, בעקבות המשבר שיצר נגיף הקורונה, לשם סיוע ועידוד הגעה להסדרים כתחליף לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. ההגנה האמורה, מעניקה לחברה המצויה בקושי תזרימי הזדמנות להשתקם ולמנוע את קריסתה המוחלטת וזאת באופן יזום ומבלי לחכות שאחד מנושי החברה יבקש צו כנגדה במסגרת הליכי חדלות פירעון. ראוי להבהיר כי חברת "סלטי שמיר" הינה חברת הסלטים השלישית בגודלה בישראל ויצרנית המותג הפרטי של שופרסל, עם נתח של 9.4% משוק הסלטים בישראל ומחזור מכירות העומד על כ-120 מיליון שקל בשנה. גם חברה מובילה עם מחזור מכירות נאה עלולה למצוא עצמה בהליכי חדלות פירעון אשר עשויים להסתיים גם בפירוק החברה וזאת במידה והחברה לא עוצרת את 'כדור השלג' המתחיל בקושי תזרימי, אשר אליו עלולה להיקלע כל חברה וזאת בלא כל קשר לניהולה או לאיכות תוצריה לאורך השנים. קושי תזרימי עלול לנבוע מגורמים רבים ואף מגורמים חיצוניים לפעילות החברה, כאשר המקרה המוכר ביותר בשנה החולפת על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל הינו הפחתת היקף פעילותן של חברות רבות שהביאה לירידה חדה בהכנסות וללא שינוי בגובה ההוצאות הקבועות. נקווה כי מגמה זו תתבסס ותתחזק, חברות שייכנסו לקושי יזדרזו לנקוט מהלכים מניעתיים, יפעלו בשקיפות ולא ייבהלו לפנות לגופים המתמחים בשיקום לקבלת יעוץ וליווי. קריסות כלכליות ימותנו ויימנעו ובכך נביא יציבות למשק הישראלי.
לאחר שנים של קריסות כואבות של חברות, המביאות אחריהן "דומינו" של נפגעים, לרבות עובדים, ספקים ונושים למיניהם, נראה כי בימים אלה מתחילה לחלחל בעולם חדלות הפירעון גישה חדשה ומשופרת של ניהול מניעתי. מגפת הקורונה, שהביאה חברות ועסקים רבים אל סף פשיטת רגל או פירוק, משפיעה, כך מסתבר, גם להתפתחות מגמת חשיבה אחרת בקרב חברות ועסקים בישראל; מקרה "סלטי שמיר" שקיבל תהודה לאחרונה, הוא ההוכחה הניצחת לכך.
חיפוש 
סגור 
