בשנים האחרונות מוגשות בישראל מעל ל-1,000 (!) תובענות ייצוגיות בכל שנה. היקף התובענות הייצוגיות המוגשות בישראל גדול במיוחד - למעשה מכשיר התובענה הייצוגית הפך לכלי "אכיפה פרטית" ראשון במעלה, שבמקרים רבים הנו יעיל יותר ומביא לתוצאות מהירות יותר, אף מפעולות של גופי האכיפה של המדינה האמונים על קיום הוראות הדין. השימוש בכלי המשפטי של התובענה הייצוגית נעשה כנגד עסקים/ארגונים/רשויות מגדולים ועד קטנים, ונראה כי אין גוף שחסין מפני הגשת תובענה ייצוגית כנגדו.
מהי התובענה הייצוגית? תובענה ייצוגית משמשת כלי משפטי באמצעותו יחיד תובע בשם קבוצת נפגעים גדולה, שבמרבית המקרים לכל אחד מהם נגרם נזק קטן מאוד שאינו מצדיק ניהול הליך משפטי וההוצאות הכרוכות בו, אולם הנזק המצטבר לכלל חברי הקבוצה גבוה מאוד. בעלי עסקים/ארגונים שמוגשת נגדם תובענה ייצוגית, מוצאים עצמם נאלצים להתמודד עם תביעה מאיימת ומרתיעה בסכומי עתק, לרוב בסדרי גודל של מיליוני שקלים ויותר. רבים, שאינם מצוידים בסוללת יועצים ועורכי דין, מוצאים עצמם אחוזי אימה, וכבר מדמיינים את קריסת העסק שלהם, מקור פרנסתם, אותו בנו במשך שנים ובו השקיעו את מלוא מרצם. חשוב להדגיש - ניהול נכון של ההגנה המשפטית של הנתבע בהליך תובענה ייצוגית, יכול ובמקרים רבים יביא למזעור הנזק הפוטנציאלי לנתבע למינימום!
אז מה חשוב להכיר בהתמודדות עם תובענה ייצוגית?
התובענה הייצוגית מורכבת משני שלבים: חשוב מאוד עבור המתמודד עם תובענה ייצוגית להכיר כי הליך זה שונה ואינו מנוהל מבחינת סדרי הדין כמו תביעה משפטית "רגילה". הליך התובענה הייצוגית מורכב למעשה משני שלבים - "שלב "מקדמי" שבו על בית המשפט להכריע האם התובענה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק לצורך ניהולה כתובענה ייצוגית אם לאו (על התנאים נפרט בהמשך). שלב זה נקרא בפי העוסקים בתחום שלב "בקשת האישור". רק אם בית המשפט מכריע כי התובענה מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית ומאשר את בקשת האישור, יתקיים השלב השני של הליך התובענה הייצוגית - שלב בירור התביעה.
לא סתם כתבנו כי הליך בקשת האישור הנו "מקדמי" במרכאות, שכן על אף היותו שלב מקדים לבירור התביעה, מדובר בהליך משפטי שלם בפני עצמו, הכולל הגשת כתבי טענות מגובים בתצהירים מפורטים ובצירוף ראיות, דיונים מקדמיים, ולרוב דיוני הוכחות (חקירות המצהירים מטעם הצדדים) והגשת סיכומים. חשוב להדגיש, כי בניגוד לתביעה "רגילה" ,שבה תחילה מגישים הצדדים את כתבי הטענות ורק בשלב מאוחר יותר את תצהיריהם וראיותיהם, בהליך בקשת האישור, כתבי הטענות הראשונים המוגשים על ידי הצדדים - בקשת האישור והתגובה לבקשת האישור, מגובים כבר בתצהירי הצדדים ובראיות התומכות בגרסתם. ככל שבית המשפט מאשר את ניהול התובענה כייצוגית בשם קבוצת נפגעים לכאורה, מסתיים ההליך ה-"מקדמי", וההליך עובר לשלב בירור התביעה, שלב שגם הוא הליך משפטי שלם בפני עצמו. רק בתום השלב השני של בירור התביעה יינתן פסק דין ע"י בית המשפט, שיכריע אם לדחות או לקבל את התביעה.
br />
התנאים להגשת תובענה ייצוגית:
1. ניתן להגיש תובענה ייצוגית רק בעניינים המנויים בחוק - ניתן להגיש תובענה ייצוגית אך ורק בעניינים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית, למשל תביעה של צרכן כנגד עוסק, תביעת לקוח כנגד תאגיד בנקאי, תביעה בקשר למפגע סביבתי, תביעה בשל הפרת חובות הנגשה לבעלי מוגבלויות, תביעה בענייני עבודה מסוימים, תביעה נגד רשות להשבת כספים שגבתה שלא כדין ועניינים נוספים. אשר על כן, יש לבחון תחילה האם הסוגייה הספציפית הנדונה בתובענה הייצוגית, היא כזו שניתן להגיש בגינה תובענה ייצוגית.
2. עילה אישית - לא כל אחד יכול להגיש תובענה ייצוגית, אלא רק מי שיש לו זיקה ממשית לסוגיה שבגינה הוגשה התובענה: א. אדם שיש לו עילת תביעה אישית בעניין המעורר שאלות המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם. כלומר, רק מי שנפגע באופן אישי בקשר לסוגיה שבגינה מוגשת התובענה, יכול להגיש תובענה ייצוגית. אם נודע לאדם על פגיעה רוחבית בקבוצת בני אדם אך הוא עצמו לא נפגע הוא לא יוכל להגיש תובענה ייצוגית. ב. רשות ציבורית, בתביעה שבתחום אחת מהמטרות הציבוריות שבהן היא עוסקת. ג. ארגון, בתביעה שבתחום אחת מהמטרות הציבוריות שבהן הוא עוסק. למשל ארגון צרכנים כזה או אחר. יצוין, כי אפשרות זו תינתן בנסיבות בהן ישוכנע בית המשפט כי קיים קושי להגיש את התובענה בידי מי שיש בידיו עילה אישית.
3. התובענה מעוררת שאלות משותפות - תנאי נוסף לאישור ניהול התובענה כייצוגית הנו כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. כאמור, כלי התובענה הייצוגית נועד לאפשר ניהול הליך אחד בשם קבוצת נפגעים רבים.
4. הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת - אישור תובענה ייצוגית מותנה בכך שהתובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. מקום בו למשל, יש צורך לערוך בירור פרטני ביחס לכל אחד ואחד מחברי הקבוצה או אם סכום התביעה האישית של מגיש התביעה הנו בערכים גבוהים מאוד, ייתכן כי התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
5. עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב - תנאי נוסף לאישור תובענה ייצוגית הנו כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. דרישה זו נובעת ממה שקרוי "בעיית הנציג". על בית המשפט להשתכנע כי מגיש התביעה ובאי כוחו, פועלים לטובת כלל חברי הקבוצה ולא לטובתם האישית או לטובת אינטרסים זרים.
סיום ההליך בדרך של פשרה או הסתלקות
סוגיה נוספת שיש לשים לב אליה, היא גיבוש הסדר מוסכם בין הצדדים לסיום ההליך לפני פסק דין, זאת ניתן לעשות בכל שלב של הליך התובענה הייצוגית. בשונה מהליך משפטי "רגיל", שבו הצדדים יכולים להגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט ללא התערבות חיצונית של בית המשפט או גורם אחר, הרי שאישור הסדר אליו הגיעו הצדדים במסגרת הליך תובענה ייצוגית כפוף לאישורו של בית המשפט, כאשר לבית המשפט סמכות שבדין להתערב בהוראות ההסדר. הטעם לסמכות המוקנית לבית המשפט בהליך תובענה ייצוגית נעוץ בכך, שהתובע מתיימר לייצג קבוצה של בני אדם, אשר אינם לוקחים חלק אקטיבי בניהול ההליך המשפטי, ולכן, כדי להגן על זכויות חברי הקבוצה, מוקנית לבית המשפט הסמכות לפקח ולהתערב בהסדר.
ישנם שני סוגים של הסדרים בהליך התובענה הייצוגית - הסדר הסתלקות והסדר פשרה. דרך המלך, הנו הסדר הפשרה. הדין מורה על מנגנון מפוקח למשעי שיש ליישמו בטרם יכריע בית המשפט אם לאשרו אם לאו (כאמור, בית המשפט אף רשאי להתערב בתוכנו כתנאי לאישורו). כאשר מגישים צדדים להליך תובענה ייצוגית, בקשה לאישור הסדר פשרה, בית המשפט יכול (וכברירת מחדל אף צריך) למנות בודק, בעל מומחיות בתחום בו עוסקת התובענה הייצוגית, על מנת לקבל חוות דעתו ביחס להסדר. כן, בטרם החלטה לאשרו, הסדר הפשרה מועבר לעיונו של היועמ"ש ולגופים נוספים בהתאם לסוגיה הנדונה, אשר יכולים להעיר הערותיהם ואף להתנגד להסכם. בנוסף, בית המשפט יורה על פרסום הודעה לציבור בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה (ולאחר מכן, ככל שיאושר, על אישורו), על מנת לאפשר לאדם הנמנה עם הקבוצה או פועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה להגיש התנגדות להסדר הפשרה או חלק ממנו. אישור הסדר פשרה מהווה מעשה בית דין כלפי מגיש התובענה וחברי הקבוצה, דהיינו - לאחר אישור הפשרה, לא ניתן יהיה להגיש תובענה באותה העילה. הסדר נוסף הנו הסדר הסתלקות, במסגרתו התובע עצמו מסתלק מהתביעה, לעיתים ללא גמול ולעיתים בתמורה לגמול, אולם אין מדובר במעשה בית הדין ביחס לחברי הקבוצה. כלומר, מבחינה משפטית (על אף שבפרקטיקה הדבר אינו נהוג ובתי המשפט עשויים לראות זאת בעין בלתי יפה), יכול אדם אחר להגיש לאחר אישור הסדר ההסתלקות תביעה באותה העילה. הסדרי הסתלקות הפכו נפוצים מאוד בסיום הליכי תובענה ייצוגית, על אף שאינם מהווים מעשה בית דין, שכן הפרוצדורה המשפטית לאישור הסדר זה פשוטה יותר וכרוכה בפחות משאבים. הסדרי הסתלקות יכולים להוות פתרון הולם, למשל, במקרים בהם ההפרה תוקנה ואין עוד טעם בהמשך ניהול ההליך או למשל במקרים בהם יש קושי ממשי בהוכחת הנזק או בכימותו.
לסיכום הדברים...
הליך התובענה הייצוגית הנו הליך משפטי מיוחד שניהולו שונה מניהול הליך משפטי של תביעה "רגילה". יש להכיר את סדרי הדין, הדרישות המיוחדות והתנאים לניהול התובענה הייצוגית. יש להתייחס כבר בתחילת הדרך, להליך "המקדמי", שלב בקשת האישור, בקפדנות ובמלוא הרצינות, שכן מדובר בשלב קריטי שישפיע על ההליך כולו. מאחר שהתובענה הייצוגית מנוהלת בשם חברי קבוצה שאינם לוקחים חלק אקטיבי בהליך המשפטי, הליך התובענה הייצוגית הנו הליך מפוקח ע"י בית המשפט וגורמים נוספים. הכרת ההליך ושלביו יקנו יתרונות מהותיים למתגונן מפני התובענה הייצוגית. על אף היותה של התובענה הייצוגית מאיימת ומרתיעה, ניתן בהחלט באמצעות ניהול נכון של ההליך, בשילוב ניסיון ופתרונות יצירתיים, למזער את הנזק הפוטנציאלי לנתבע למינימום.
ישנן מספר תביעות ייצוגיות נפוצות בתחום הנגישות, אשר מקורן נמצא בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקרים רבים ניתן יהיה להקטין את סיכויי הגשתה של התביעה הייצוגית במתן ליווי משפטי מתאים אשר יידע לתת מעטפת מלאה וחזקה כבר בשלבים המקדמיים של ההליך.
מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); הארון חזן, משפטן
האם עלינו לצפות לתום לב מצד רשתות קמעונאיות בבואנו לרכוש מוצרים במבצע, או שעלינו להיות חשדנים יתר על המידה? בית המשפט העליון דן בנושא זה בהרחבה, בשבתו כבית משפט לערעורים.
חיפוש 
סגור 
