מאת:


נבקש לעדכנכם בפסק דין בו קיבל תושב חוזר ותיק פטור ממס על רווחי הון שצמחו לו ממכירת מניות: המערער, יליד ארה"ב, מחזיק באזרחות אמריקאית וישראלית, עלה עם הוריו לארץ בשנת 1973, גדל והתחנך במוסדות חינוך דתיים בירושלים. בשנים 1983-1987 למד והשלים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית, השלים התמחותו ולמד לתואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן. בשנת 1990 התקבל המערער ללימודי מנהל עסקים בארה"ב ובשנה זו ירד מהארץ. בשנת 1993 נישא בארה"ב לאזרחית ישראלית.

 
בני הזוג הקימו את ביתם בארה"ב ובניסיונות להקים משפחה נאלצו לעבור טיפולי פוריות. משכשלו הטיפולים בארה"ב החליטה רעייתו של המערער לחזור ולנסות לעבור את הטיפולים בישראל לאור הניסיון והידע שנצבר בארץ בתחום זה. והנה, בשנת 1999 הרתה, ומטעמי זהירות נשארה להתגורר בבית הוריה בירושלים עד הולדת הבן בחודש מרץ 2000, ובזמן זה המשיך המערער להתגורר בארה"ב ולנהל שם את שגרת חייו ועסקיו. במסגרת עבודתו וכן למטרת ביקור רעייתו ובנו החל המערער להגיע לביקורים תכופים בישראל. בזמן זה רכשו בני הזוג דירה "על הנייר" בתל אביב ואשת המערער התגוררה בדירה שכורה בעיר. בשנת 2001 נולד לבני הזוג בנם השני, בתקופה שבין יולי 2002 למרץ 2003 חזרה רעיית המערער לארה"ב בניסיון לשקם את חיי המשפחה, אך בשל אינטנסיביות עסקיו של המערער החליטה לשוב ולהתגורר בארץ. קצרה היריעה מלהכיל את כלל עסקיו, עבודתו ופעילותו העסקית/מסחרית של המערער אך ניכר כי בתקופה זו המערער היה פעיל מאוד, ניהל חברות, רכש ומכר נדל"ן וביצע השקעות שונות.
 
בתצהירו של המערער הקובע את מועד חזרתו לארץ בספטמבר 2009 ציין כי "הַחְלָטָתִי לחזור לישראל ולרכז שם את חיי ולהשקיע את הוני, התקבלה בין היתר, בשל הרצון לתקן את קשרי עם נגה וילדיי, המשבר הפיננסי שפקד את ארה"ב בכלל ואת טקסס בפרט, ולאור הפסדים נכבדים שספגתי בעקבות המשבר וכן בשל העובדה שביתי נפגע מההוריקן שפקד את טקסס בשנת 2008". בשנת 2011 ובשנת 2014 מכר המערער מניות שהיו בבעלותו בחברת וויקס.קום בע"מ ("וויקס"), מניות אותן לשיטת המערר רכש בעת היותו תושב ארה"ב ולכן מימושן בישראל בעת היותו תושב חוזר - פטורות ממס. מכירות אלו הניבו רווח הון כולל של מעל 10.5 מיליון שקלים חדשים ומכאן התעוררה המחלוקת. המערער והמשיב, פקיד השומה, חלוקים בשאלת אופן חיוב המכירות במס: האם המערער זכאי להיחשב כתושב חוזר ותיק כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, כך שרווח ההון אשר נצמח לו פטור ממס בישראל, או שמא, כעמדת המשיב, סיווג זה אינו חל בנסיבות העניין, ועל כן רווח ההון חייב במס בשיעורים הקבועים בחלק ה' לפקודה. בפסק הדין צוין כי ההכרעה במחלוקת תלויה בקביעת שנת חזרתו של המערער לישראל לאחר תקופה ארוכה של מגורים בארה"ב. במסגרת שאלה נדרש בית המשפט להחליט, כגרסת המערער, שמדובר במועד נפרד ומאוחר לזמן שובם ארצה של אשתו וילדיו.
 
בירור תושבות לצורכי מס - המסגרת הנורמטיבית כללי
סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע מי ייחשב "תושב ישראל" - לגבי יחיד, מי שמרכז חייו בישראל; ולעניין זה יחולו הוראות אלה:
 א . לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:
  1. מקום ביתו הקבוע.
  2. מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.
  3. מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע.
  4. מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.
  5. מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.
ב. חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל:
  1. אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר.
  2. אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
ג. החזקה שבפסקה 2 ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה. עוד נקבע בסעיף הנ"ל מיהו "תושב חוץ" = מי שאינו תושב ישראל וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:
  1. הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה
  2.  מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה 'תושב ישראל' או 'תושב', בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה )א).
אם כן, נדרש בית המשפט לקבוע מהי "נקודת המפנה" שלאחריה מירב זיקותיו של המערער היו בישראל.
הפרדה בין מרכזי החיים של משפחה גרעינית - בית המשפט נדרש לבחון מרכז חייו של אדם על אף פיצול המשפחה הן במישור הגיאוגרפי והן במישור האישי. בפסיקה אחרת שנקבעה בעליון ציינה השופטת חיות כי מקום מגורי המשפחה הגרעינית הוא "נתון משמעותי" לבירור תושבות פיסקאלית של אדם, אך בו בזמן היא גם הבהירה כי "הוא לבדו אינו יכול להכריע את הכף".
 
ימי שהייה בישראל - בבחינת ימי השהייה בישראל עלתה בבדיקת בית המשפט שונות במספר ימי השהייה בשנים שנבחנו. המערער הסביר כי שהותו הארוכה יחסית בשנים 2002,2004 (184, 193 ימים( נבעה מטעמים שאינם תלויים רק בו כגון: לידת בנו השני, מעורבות בהליכי תביעה שהוגשה כנגד הקבלן של הדירה המשותפת באלנבי; טיפול בליקויי הבנייה בדירה זו; וכן תפקידו בחברת Aduva שהצריך את הגעתו לישראל כאמור. בהמשך לשאלת בית המשפט בנוגע לעוצמת האינטרסים הכלכליים של המערער בארה"ב ענה נציג המשיב תשובה המעידה על בקיאות נמוכה באינטרסים הרבים של המערער בחו"ל – בית המשפט קיבל את עמדת המערער בנוגע לימי השהייה.
 
מקום הבית הקבוע - ממכלול הראיות עולה כי למערער היו מספר בתי קבע בישראל ובארה"ב. לדעת בית המשפט המערער עמד בנטל להוכיח כי דירות מגוריו בארה"ב היו בגדר בתי קבע. המערער הציג חוזי רכישה, חשבונות, רכישת ריהוט וכיוצ'. המערער הבחין באופן סדור בין הנכסים ששימשו לצרכים עסקיים לבין נכסים ששימשו למגוריו.
 
מקום העיסוק הרגיל - מהעדויות שנשמעו מתקבל הרושם כי המערער אכן השקיע לאורך השנים את עיקר מרצו וזמנו בבנייה ובפיתוח של עיסוקיו מחוץ לישראל. ניכר כי רצונו של המערער להמשיך ולממש את מפעל חייו היה אחד הגורמים למרחק הגיאוגרפי מבני המשפחה.
 
מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים - קריטריון זה נועד לברר היכן מצוי עיקר רכושו של הנישום. ביחס שבין כמות האינטרסים הכלכליים הפעילים בחו"ל למול האינטרסים בישראל הרי שבולט היקף העשייה הענפה בחו"ל אל מול הפעילות היחסית דלה בישראל. הן בכמות האינטרסים והן בשוויים.  
 
קשרים חברתים ותרבותיים - על אף שהמערער ניסה להוכיח רשימת מכרים וחברים רבים מחו"ל וקשר תרבותי עמוק לארה"ב, לא התרשם בית המשפט שהמערער הצליח להוכיח קשר עמוק לארה"ב, יחד עם זאת ציין בית המשפט כי השאלה היא עיתוי החזרה לישראל להבדיל משאלת תושבות באופן כללי.
 
ביטוח לאומי ושירותי בריאות - המערער ציין כי משנת 1990 מועד הירידה מהארץ ועד 2009 לא היה חבר בקופת חולים ולא שילם ביטוח לאומי. המערער ציין כי את טיפוליו הרפואיים עבר בארה"ב.
 
התנהלות יומיומית - בית המשפט בחן שימוש בכרטיסי אשראי, החזקת רישיונות נהיגה, מכשיר סלולרי ועוד. ניכר שהמערער הקפיד על שימוש בכרטיסי אשראי אמריקאיים אך מנגד נהג בכל שנה לחדש את רישיון הנהיגה הישראלי שלו. כמו כן הוכיח המערער כי בכל השנים הללו שילם מס לרשויות המס בארה"ב.
 
לסיכום – בית המשפט קיבל את הערעור וקבע שהמערער יחשב כתושב חוזר ותיק (משנת 2009) ועל כן יהיה פטור מתשלום מס על רווחי הון שצמחו לו ממכירת המניות. בית המשפט למעשה קיבל את טענת המערער לפיה המצאותו במהל השנים 2002 ו-2004 בישראל מעל ל 50% מימות השנה אינם גודעות את רצף עשרת השנים הנדרשות לטובת הכרה בתושב החוזר כתושב חוזר ותיק. משמע, בית המשפט למעשה יקבל את עמדת המערער לפיה גם בשנים 2002 ו-2004 מרכז חייו היה בארה"ב ולכן גם בשנים אלה היא נחשב כתושב ארה"ב ופועל יוצא מכך – כך נקבע, הצליח המערער להוכיח כי עובר לחזרתו ארצה בשנת 2009 מרכז חייו/ תושבותו ע"פ תקופה של 10 שנים היו בארה"ב ולכן יש ליתן לו את ההטבות הניתנות לתושב חוזר ותיק ובכלל זה פטור בישראל ממכירת מניות ישראליות אותן הוא רכש בעת היותו תושב זר. בית המשפט קבע כי המשיב (פקיד השומה) ביסס את השומה בצו על שני פרמטרים איכותיים (בלבד) שהתקיימו להשקפתו – כמות ימי השהות בישראל בשנים 2002,2004 וכן מיקום ביתו הקבוע של המערער. בית המשפט קבע כי צריך להמשיך לבחון את שאר הסממנים, ובסופו של דבר קביעת נקודת המפנה היא מבחן כולל מצרפי של כל סעיפי החוק.
 
(ע"מ 41182-01-19 זאב לדרמן נ' פקיד שומה תל אביב 5)
מיסוי רווחי הון לתושב חוזר ותיק

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

החלטת מיסוי בנוגע למועד תושבות ישראלית יחיד

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

נבקש לעדכנכם אודות החלטת מיסוי שהתקבלה ביום 19.4.2021 בנושא קביעת מועד תושבות בישראל לראשונה ליחיד וזכאות להטבות מס בשל כך וכן מיסוי שירותים שהעניק היחיד לחברה זרה בשליטתו לאחר מועד העלייה – החלטת מיסוי בהסכם.

פרשת בר רפאלי - איך מנתקים תושבות לצרכי מס?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביום 10.4.2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של בר רפאלי על שומה שהוציא פקיד השומה כפר סבא וקבע כי בין השנים 2009-2010 הייתה המערערת לתושבת ישראל וכפועל יוצא מכך, חבה בתשלום מסים בישראל בגין הכנסותיה בישראל ובחו"ל (בע"מ 6418-02-16 רפאלי נ' פקיד שומה כפר סבא).

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים