פנייה קלה ומהירה
חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק"), עוסק בארבעה סוגי היטלי סחר: היטל היצף, היטל משווה, היטל ביטחה והיטל יבוא. מטרתו של החוק לסייע לתעשייה המקומית בהתמודדותה עם סחר בלתי הוגן, מתוך הכרה כי גרימת נזק לייצור המקומי על ידי יבוא במחירי היצף אינו הוגן, ועל כן יש לאפשר נקיטת אמצעים למניעת הנזק בדרך של הטלת היטל.
הטלתם של היטלים אלה מעוגנת בהסכמים בין לאומיים במסגרת ארגון הסחר העולמי (WTO) ובהסכמי סחר בין ישראל למדינות שונות. מאמר זה עסקינן בהיטל היצף. היטל היצף הוא היטל על יבוא בהיצף הגורם נזק ממשי לענף היצרני המקומי בישראל. יבוא בהיצף כהגדרתו בחוק הינו: "יבוא טובין כשמחיר היצוא שלהם נמוך ממחירם המקובל" כאשר המחיר המקובל של טובין מיובאים, הוא מחיר בר השוואה של טובין דומים לטובין המיובאים, המיועדים לצריכה מקומית במדינת היצוא והנמכרים בשוק המקומי של מדינת היצוא במהלך העסקים הרגיל. לדוגמא: כוסות זכוכית המיוצרות בסין יחשבו כמיובאות במחירי היצף לארץ, אם מחירן בשוק המקומי בסין הינו 3 ומחיר המכירה ליצוא לישראל הינו 2. זאת לאמור כי טובין יחשבו כמיובאים במחירי היצף כאשר מחיר היצוא שלהם לישראל נמוך מהמחיר בו הם נמכרים במדינת הייצור ברמת מסחר דומה. ניתן להטיל היטל היצף על היבוא רק לאחר שהוכח כי היבוא הגיע במחירי היצף, וכי היבוא בהיצף גרם לנזק ממשי או עומד לגרום לנזק ממשי לתעשייה המקומית.
יצרן של טובין הדומים לטובין המיובאים לישראל, או מי שמייצג אותו, רשאי להגיש לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת (מינוי סטטוטורי של בעל ידע ומומחיות בכלכלה ובסחר חוץ המופקד על ביצוע החוק) תלונה, בכתב, על כך שהטובין יובאו בהיצף, וכי כתוצאה מכך נגרם או עלול להיגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי. הוגשה תלונה, יפתח הממונה בחקירה בהתקיים שני אלה:
א. לתלונה נתונה תמיכה של מרבית הענף התעשייתי אליו היא שייכת.
ב. הממונה מצא, לאחר שבחן את המידע והראיות שנכללו בתלונה, כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה לקיומם של התנאים הנדרשים להטלת ההיטל.
הממונה רשאי בנסיבות מיוחדות לפתוח בחקירה מיוזמתו אף בלא הגשת תלונה, ובלבד שמצא כי ישנן ראיות מספיקות לקיום האמור. החוק קובע נהלים מפורטים ומניין ימים לעניין אופן בירור התלונות. הממונה בבואו לקבוע קיומו של נזק ממשי לענף יצרני מקומי ישקול את היקף היבוא בהיצף וההשפעה של היבוא בהיצף על מחירם בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים שיוצרו בישראל. מצאה הוועדה המייעצת לשר כי קיים יבוא בהיצף הגורם נזק ממשי לענף היצרני המקומי וקיומו של קשר סיבתי ביניהם, אזי יוטל היטל היצף. היטל היצף יהיה בשיעור ההיצף ויכול שיהיה בסכום קצוב, באחוזים או לפי חישוב אחר.
הטיפול בתיקי היצף דורש מומחיות ומקצועיות רבה של המייצגים - לפיכך, מומלץ לפנות למשרדנו המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ משפטי.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\ האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל? מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל? האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת? ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים? המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות. טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?
חיפוש 
סגור 
