חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק"), עוסק בארבעה סוגי היטלי סחר: היטל היצף, היטל משווה, היטל ביטחה והיטל יבוא. מטרתו של החוק לסייע לתעשייה המקומית בהתמודדותה עם סחר בלתי הוגן, מתוך הכרה כי גרימת נזק לייצור המקומי על ידי יבוא במחירי היצף אינו הוגן, ועל כן יש לאפשר נקיטת אמצעים למניעת הנזק בדרך של הטלת היטל.
הטלתם של היטלים אלה מעוגנת בהסכמים בין לאומיים במסגרת ארגון הסחר העולמי (WTO) ובהסכמי סחר בין ישראל למדינות שונות. מאמר זה עסקינן בהיטל היצף. היטל היצף הוא היטל על יבוא בהיצף הגורם נזק ממשי לענף היצרני המקומי בישראל. יבוא בהיצף כהגדרתו בחוק הינו: "יבוא טובין כשמחיר היצוא שלהם נמוך ממחירם המקובל" כאשר המחיר המקובל של טובין מיובאים, הוא מחיר בר השוואה של טובין דומים לטובין המיובאים, המיועדים לצריכה מקומית במדינת היצוא והנמכרים בשוק המקומי של מדינת היצוא במהלך העסקים הרגיל. לדוגמא: כוסות זכוכית המיוצרות בסין יחשבו כמיובאות במחירי היצף לארץ, אם מחירן בשוק המקומי בסין הינו 3 ומחיר המכירה ליצוא לישראל הינו 2. זאת לאמור כי טובין יחשבו כמיובאים במחירי היצף כאשר מחיר היצוא שלהם לישראל נמוך מהמחיר בו הם נמכרים במדינת הייצור ברמת מסחר דומה. ניתן להטיל היטל היצף על היבוא רק לאחר שהוכח כי היבוא הגיע במחירי היצף, וכי היבוא בהיצף גרם לנזק ממשי או עומד לגרום לנזק ממשי לתעשייה המקומית.
יצרן של טובין הדומים לטובין המיובאים לישראל, או מי שמייצג אותו, רשאי להגיש לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת (מינוי סטטוטורי של בעל ידע ומומחיות בכלכלה ובסחר חוץ המופקד על ביצוע החוק) תלונה, בכתב, על כך שהטובין יובאו בהיצף, וכי כתוצאה מכך נגרם או עלול להיגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי. הוגשה תלונה, יפתח הממונה בחקירה בהתקיים שני אלה:
א. לתלונה נתונה תמיכה של מרבית הענף התעשייתי אליו היא שייכת.
ב. הממונה מצא, לאחר שבחן את המידע והראיות שנכללו בתלונה, כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה לקיומם של התנאים הנדרשים להטלת ההיטל.
הממונה רשאי בנסיבות מיוחדות לפתוח בחקירה מיוזמתו אף בלא הגשת תלונה, ובלבד שמצא כי ישנן ראיות מספיקות לקיום האמור. החוק קובע נהלים מפורטים ומניין ימים לעניין אופן בירור התלונות. הממונה בבואו לקבוע קיומו של נזק ממשי לענף יצרני מקומי ישקול את היקף היבוא בהיצף וההשפעה של היבוא בהיצף על מחירם בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים שיוצרו בישראל. מצאה הוועדה המייעצת לשר כי קיים יבוא בהיצף הגורם נזק ממשי לענף היצרני המקומי וקיומו של קשר סיבתי ביניהם, אזי יוטל היטל היצף. היטל היצף יהיה בשיעור ההיצף ויכול שיהיה בסכום קצוב, באחוזים או לפי חישוב אחר.
הטיפול בתיקי היצף דורש מומחיות ומקצועיות רבה של המייצגים - לפיכך, מומלץ לפנות למשרדנו המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ משפטי.
תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה
לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500.
על אף התחושה כאילו המגיפה מאחורינו נישומים רבים, עסקים ועוסקים, ממשיכים לדון מול רשות המיסים בקשר לזכאותם למענק השתתפות בהוצאות הקבועות כפי שנקבע בחוק התוכנית לסיוע כלכלי - נבקש לעדכנכם, כי לאחרונה ניתנה החלטה על ידי ועדת הערר בעניין חברת נ.ע גולדה נתניה בע"מ (ערר 1003-21).
להלן סיקור מקצועי נרחב בעניין עקרון סופיות השומה והחריג לפתיחת שומה בהתאם לסעיף 147 לפקודת מס הכנסה.
נבקש לעדכנם, כי לאחרונה, ניתן פסק דין (ה"פ 12995-04-20 טמיר ברק נ' מדינת ישראל) בעניינה של יוספה טמיר ברק נ' מנהל מע"מ תל אביב שעסק בהסדרי גביית חוב אל מול רשות המסים.
מגדל ב.ס.ר BSR 4, קומה 33, 7 רחוב מצדה. בני ברק, 5126112
חיפוש 
סגור 
