מאת:
20/11/2019

פנייה קלה ומהירה

אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
 
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓

 בעקבות תקנות CRS - רשות המיסים עצרה ישראלים בחשד להעלמת הכנסות בחשבונות בנק זרים

 לראשונה, בעקבות מידע שהתקבל ממדינות זרות עמן חתומה ישראל על תקן דיווח CRS, רשות המיסים נקטה בהליכים פליליים כנגד ישראלים בחשד לעבירות מס. שלושת החשודים נעצרו במסגרת שתי פרשות שונות אשר תחילתן בקבלת מידע מאת רשויות המס של מדינות זרות ולפיו חשודים אלו מחזיקים בחשבונות בנק מחוץ לישראל.
 
לאחרונה נכנסו לתוקף תקנות דיווח חדשות, תקנות CRS, שהינן הטמעה בדין הישראלי של הסכמים עליהם חתמה ישראל ולפיהם חלה חובת דיווח על מוסדות פיננסיים לגלות לגבי תושבים זרים המנהלים חשבונות בנק. במסגרת חובות אלה נדרשים הבנקים להעביר לרשויות המס מידע לגבי חשבונות המתנהלים אצלם ואשר בבעלות אזרחים זרים. דיווחים אלו מועברים לידי רשויות המס, אשר בתורן, חולקות מידע זה עם רשויות מס במדינות זרות ובכך מאפשרות הטלת מס גם על כספים המוחזקים על ידי אזרחיהן מחוץ למדינה. המידע מועבר באופן אוטומטי בין הבנקים לרשויות המס, ובין המדינות, ולאחר ניתוחו נוקטות רשויות המס בהליכים אזרחיים ולעיתים אף פליליים כנגד אזרחים המעלימים הכנסות באמצעות חשבונות מחוץ למדינה.
 
ההליכים שנקטה רשות המיסים כנגד חשודים ישראליים:
לראשונה מאז כניסתן לתוקף של תקנות ה-CRS ביולי 2019 נעשה שימוש במידע שהתקבל ממדינות זרות לגבי ישראלים המחזיקים חשבונות בנק מחוץ לישראל ולא דיווחו או שילמו מס כנדרש. אחד החשודים, אהרון וינקלר, נקט בעבר בהליכי גילוי מרצון עבור חשבונותיו מחוץ לישראל ואף חתם על הסכם שומה לצורך תשלום חבות המס בגינם. מאידך, בהתאם להסכם עליו חתם למול רשויות המס התחייב מר וינקלר לדווח ולשלם מס בעתיד בגין חשבונות אלה. מידע שהתקבל ברשות המיסים במסגרת חילופי המידע במסגרת ה-CRS העלה כי מר וינקלר לא דיווח או שילם מס על כספיו המופקדים בחשבונות הזרים, וזאת חרף התחייבויותיו בהסכם השומה, ועל כן ננקטו כנגדו הליכים פליליים ואזרחיים. מר וינקלר נעצר בחשד לעבירות מס ושוחרר בתנאים מגבילים. מקרה נוסף הוא של שני תושבי קיבוץ משמר העמק אשר החזיקו מספר חשבונות בנק בנורבגיה בהיקף של כ-2.5 מיליון ₪ אשר הושקע באמצעות בנקים ובתי השקעות. המידע לגבי הכספים הועבר לישראל מנורבגיה בהתאם ל-CRS ורשויות המס בישראל העלו כי החשודים לא שילמו מס עבור הכנסותיהם מכספים אלו מעולם. השניים נעצרו בחשד לעבירות מס ושוחררו בתנאים מגבילים.
 
חשיבותו של הליך גילוי מרצון לאור תקן ה-CRS
ניתן לראות כי לאור כניסתן לתוקף של תקנות ה-CRS החל להתקבל מידע ברשויות המס לגבי ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק במדינות זרות, וכתוצאה מכך החלה רשות המיסים בהליכי אכיפה וגבייה הן במישור האזרחי אך גם במישור הפלילי. לאור מצב זה חשוב וחיוני עבור ישראלים המחזיקים בחשבונות זרים לנקוט כבר כעת בהליכי גילוי מרצון למול רשויות המס וליזום הסדרי שומה לצורך הסרת החשש להליכים פליליים מחד, ולהסכמי שומה לתשלום חוב המס מאידך. ישנו יתרון מובהק בהליך יזום של גילוי מרצון על פני גילוי של רשויות המס לגבי כספים שלא דווחו והדבר עלול בהחלט להשפיע על אופן ועוצמת ההליכים שיינקטו כנגד הנישום.
 
 

משרדנו מתמחה בליווי ישראלים בהליכי גילוי מרצון לגבי כספים המופקדים בחשבונות בנק מחוץ לישראל וכן לגבי הכנסות מנכסים נוספים המצויים מחוץ לישראל. משרדנו מורכב מעורכי דין ורואי חשבון יוצאי רשויות המס ומשרדי רואי החשבון הגדולים ויודע ללוות את הלקוח למול רשויות המס בכל שלבי ההליך עד השלמתו בנאמנות ובדיסקרטיות תוך מתן התוצאות המיטביות עבורו.

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

4.66 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

רשות המסים מפצה נפגעי פרוטקשן – מי זכאי?

מאת: אלי דורון, עו"ד

נפגעתם מפרוטקשן? המדינה עשויה לפצות אתכם בעד 2 מיליון ₪. מסלול פיצויים חדש מאפשר לבעלי עסקים שנפגעו מסחיטת דמי חסות להגיש תביעה בגין נזקי רכוש. אבל שימו לב: יש להגיש את התביעה בתוך 7 ימים בלבד, והזכאות כפופה לתנאים מחמירים. ​מי זכאי ומה חשוב להכין מראש?

מע"מ על ניכיון שיקים: עמדת רשות המסים החדשה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מנכים שיקים? ייתכן שאתם חייבים במע"מ. רשות המסים פרסמה נייר עמדה חדש הקובע כי ניכיון שיקים נחשב לעסקת מכר ולא להלוואה. כיצד מחושב המע"מ, האם קיים פטור בעסקאות מול מוסדות כספיים, ומה המשמעות לעסקים ולגופים העוסקים בניכיון שיקים?

תחבולות חקירה במשטרה: מתי מותר לחוקר לשקר לחשוד?

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם מותר לחוקר משטרה לשקר לחשוד ולומר שהשותף שלו כבר הפליל אותו? הפסיקה בישראל מאפשרת שימוש מסוים במצגי שווא בעל פה כחלק מ"קרב המוחות" בחקירה – אך מציבה גבולות ברורים. מתי תחבולת חקירה לגיטימית הופכת לאמצעי פסול, מה ההבדל בין שקר מילולי לבידוי ראיות, ומתי הודאה שהושגה בעקבות ההטעיה עלולה להיפסל? המאמר מנתח את הגבול הדק שבין תחבולות חקירה מותרות, הודאות שווא וזכויות החשוד.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.