מאת:


תופעת הפרת זכויות הקניין הרוחני ותפקידו של אגף המכס במלחמה בתופעה זו

קניין רוחני מוגדר כזכות הבעלות של מאן דהוא על היבטים ערטילאיים, לא מוחשיים, של מוצרים שונים אשר בהם הושקעו על ידו הון, מאמץ וכושר יצירה.  קיימות צורות שונות של קניין רוחני וביניהן:
 
זכות יוצרים: מתייחסת לזכות היוצר על יצירתו בתחומים שונים כגון האמנות, המוסיקה, הספרות, הסרטים, התוכנה וכדומה;
סימן מסחר: מתייחס לשם, ציור או לוגו אשר מזהה באופן חד משמעי מוצר מסוים על היצרן שלו;
פטנט: מתייחס להמצאות בלבד (רעיון טכנולוגי), כאשר המצאה לעניין זה מתייחסת לתהליך או מוצר חדש שיש בו התקדמות המצאתית, שהינו מועיל וניתן לשימוש בכל מיני תחומים;
מדגם: מתייחס לצורה החיצונית של המוצר ולמראהו;
זכות מטפחים: מתייחסת להגנה על מעין פטנט של מגדלים חקלאיים בגין זנים מיוחדים של צמחים.
 
יצוין כי הטעמים העומדים מאחורי הצורך בהגנה על קניין רוחני רבים הם. מבין טעמים אלה ניתן להביא את ההיבט המוסרי או ליתר דיוק אי המוסריות הקיימת בשימוש בלתי חוקי בנכסים רוחניים אשר יצירתם אינה בהכרח קלה יותר מיצירת נכסים חומריים למיניהם; טעם נוסף הוא ההגנה על הצרכן שעלול למצוא את עצמו רוכש מוצר מזויף בעל ערך נחות מהמוצר המקורי המוגן וזאת מבלי שהוא מודע לכך ותוך כדי כך שהוא משלם מחיר מלא; כמו כן, קיים לו הטעם של ההגנה על היוצר עצמו מפני גניבה של יצירתו. אי הגנה על הקניין הרוחני עלול להוביל למצב של חוסר כדאיות כלכלית מבחינת היוצרים וכתוצאה מכך לחוסר מוטיבציה מבחינתם ליצר רעיונות חדשים.
 

החקיקה הישראלית בנושא

מתוך מודעות לשיקולים הנ"ל הממחישים את החשיבות של ההגנה על הקניין הרוחני, נחקקו במדינת ישראל לא מעט חוקים שנועדו להגן על הקניין הרוחני וביניהם:
עם השנים הלכה וגברה גם המודעות הבינלאומית בצורך להגן על הקניין הרוחני ולהילחם בתופעת הסחר הבינלאומי במוצרים אשר מפרים קניין זה. לאור האמור, חתמה מדינת ישראל בשנת 1995 על ההסכם אשר הקים את ארגון הסחר העולמי ובמסגרתו התחייבה היא להתאים עד סוף שנת 1999 את חוקיה לדרישות הכלולות במסגרת "הסכם הטריפס" אשר מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם ארגון הסחר העולמי ומטרתו העיקרית הינה להסיר את הקשיים העלולים להתעורר במסחר הבינלאומי בעניין זכויות בקניין רוחני וזאת תוך מודעות לצורך לתת הגנה לזכויות הקניין הרוחני מחד גיסא והצורך להבטיח שהאמצעים לאכיפת ההגנה על זכויות אלה לא יפגעו במסחר הבינלאומי מאידך גיסא.
 
לאחידות הנורמות בתחום הקניין הרוחני במדינות השונות קיימת חשיבות מיוחדת, זאת לאור מגמת העלייה במספר ההפרות של הזכויות השונות בתחום הקניין הרוחני גם במישור הבינלאומי. זאת הסיבה שבגללה הושם במסגרת הסכם הטריפס דגש מיוחד על אכיפה. במסגרת המאמץ לשילוב מדינת ישראל בפורום המדינות המתוקנות הנלחמות בהפרות אלו ובכדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי ארגון הסחר העולמי, חוקקה הכנסת את החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), תש"ס-1999 (להלן: "החוק"), אשר פורסם ביום 30.12.1999 ונכנס לתוקף ביום 1.1.2000. במסגרת החוק, תוקנו גם פקודת זכות יוצרים, פקודת סימני מסחר (נוסח חדש) ופקודת המכס במטרה להסדיר את תפקידו של אגף המכס ומע"מ במלחמה בייבוא טובין המפרים זכויות קניין רוחני בהקשר של זיוף סימני מסחר ופגיעה בזכויות יוצרים.
 
בהתאם לדברים שפורסמו מטעם רשות המסים, לא המתין אגף המכס לפרסום החוק ופעל עוד קודם לכן מתוקף החוקים הנ"ל שהיו כבר קיימים. בהתאם לנתוני רשות המסים, חלה עליה משמעותית בסוף שנת 1999 בתפיסות של טובין מיובאים המפרים זכויות קניין רוחני בהשוואה למה שהיה בתחילת שנת 1998. רשות המסים הוסיפה וציינה כי פעילות זו של אגף המכס ומע"מ הלכה וגברה עקב חקיקת החוק, יחד עם הגברת המודעות של עובדי אגף המכס מחד ושל ציבור בעלי זכויות הקניין הרוחני מאידך, אשר דואגים לממש את זכותם החוקית להתלונן בפני אגף המכס נגד היבוא של טובין מזויפים ופיראטיים למדינת ישראל.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מישהו משמיץ אותך? אנו נסייע לך משפטית כנדרש

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

המציאות בה אנו חיים כרוכה בלא מעט השמצות, הוצאת לשרון הרע, פרסומים שקריים ו"הדלפות" של נתונים שגויים ולא נכונים, כאלה שיש בהם כדי לפגוע באחרים, אם ברמה האישית ואם ברמה העסקית, אם בדרך מפורשת ואם בדרך עקיפה. התחרות במדינתנו גדלה במגוון תחומים ובפועל יש בנמצא כאלה העושים רבות, לפעמים ברמה היום-יומית לטובת הכפשות של חבריהם למקצוע ו/או של גורמים אחרים, לרבות יריבים עסקיים ו/או יריבים במישורים חברתיים אחרים, מה שבסופו של יום מסב לגורמים המושמצים נזק תדמיתי וממוני.

לשון הרע - עדכוני פסיקה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

שני פסקי דין חדשים אשר יצאו בשבועות אחרונים ממחישים את נטל ההוכחה המוטל על המפרסם להוכחת אמיתות הפרסום. הוכחת אמיתות הפרסום הינה הגנה מפני טענות בדבר הוצאת לשון הרע, כך שכל מי שנטען כלפיו כי פרסם דבר מה המהווה הוצאת לשון הרע, חייב לטעון להגנתו – "אמת דיברתי".

העתקת תמונות ותכנים באינטרנט

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מתמחה בטיפול משפטי והתגוננות בפני תביעות שעניינן העתקת תמונות ותכנים באינטרנט ו/או הפרת זכויות יוצרים, על ידי צוות עורכי דין מנוסים בתחום.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.