פנייה קלה ומהירה
סעיף 4 לחוק (תיקון 50) מציב את המסגרת הנורמטיבית המשחררת את היורשים לא יראו בהם כמכירה אם כן פעולה של העברת נכס מקרקעין בירושה לא תחשב "לעיסקת מכר" החייבת במס. בעקרון כל נכס מקרקעין אשר לגביו נחתם הסכם מכר, לפיו מועברות הזכויות בנכס מהמוכר לקונה (להלן: "עסקת מקרקעין") נחשב לפעולה החייבת בתשלום מס מקרקעין (מס שבח למוכר ומס רכישה לרוכש), אך למעט המקרים בהם הכיר המחוקק "בעיסקה פטורה ממס" ובינהם העברת נכס שניתן בירושה כאמור לעיל. אם כן, העברת זכויות מעין זו תהיה חופשית מתשלומי מיסוי מקרקעין שבח ורכישה, ולא נראה את העיסקה המחייבת את צדדיה בתשלום מס (בעבר היה מוטל "מס עיזבון" על עזבונות הנפטרים, שלרבות השנים בוטל). אם כך נוכל לראות בהעברת נכס בירושה ליורשים, "כאילו" הומשכו הזכויות של המוריש על ידי היורש ומשכך יכול היורש להינות מהזכויות שהיו למוריש בנכס. הווה אומר, שמרגע קבלת צו הירושה יוכל היורש לפעול לרישום הזכויות על שמו, להשתמש בנכס על פי רצונו, ובבוא היום אף למכור את הדירה וליהנות מהשבח שנוצר בגין מכירתה.
כשנבקש לרשום נכס מקרקעין, הליך הרישום לגבי נכס שניתן בירושה מבוצע בצורה מהירה ובאופן פשוט יותר מעיסקת מכר רגילה וכל שנדרש לעשות הוא למלא טופס בקשה לביצוע פעולה במקרקעין ולצרף את צו הירושה ו/או צו לקיום ירושה לרבות הצוואה עצמה, שאושרו על ידי רשם הירושות או בית משפט לענייני משפחה ובכפוף לכך ירשום רשם המקרקעין את הזכויות כפי שמצויינות בצו וככל שישנם מספר רוכשים לפי החלקים הרשומים לכל אחד (מובן שפעולה זו תהא כרוכה בתשלום אגרה מתאימה לרשות).
במקרה של מכירת הנכס על ידי היורש, כאמור לעיל, יוכל היורש ליהנות מפירות המכירה, אם כי לא מן ההכרח שיהא זכאי לפטור ממס שבח. מס השבח אמנם לא משולם בעת העברת הנכס ליורשים (לפי ירושה), אם כי במקרה של מכירת הנכס על ידי היורשים יכול שכן יכול מס שבח. לכן ניתן לומר שנראה בפטור הניתן ליורשים לא כ-"פטור מוחלט" אלא כפטור שהוא "מס נדחה" – והכל בכפוף לתנאים המנויים בחוק מיסוי מקרקעין, ובתקנות אותם יש לבחון מול כל מקרה קונקרטי לגופו של עיניין. העיקרון בדין קובע כי נראה בזכות היורש מעין "המשך" זכויות הנפטר/המוריש וככל שזה היה יכול להנות מפטור אזי גם יורשיו והכל בכפוף לתנאים מצטברים שנקבעו בתקנות.
במידה והמוריש לא היה זכאי ליהנות מפטור ממס שבח (לפי הפטורים המנויים בחוק מיסוי מקרקעין סעיף 49 ב5) ובמידה ולא התקיימו התנאים האמורים בחוק לגבי המוריש, ויכול שהיורש יחוייב בתשלום מס שבח, לרבות בתחשיב שיבוצע רטרו-אקטיבית מיום רכישת הנכס (מועד רכישה על ידי המוריש) ועד למכירתו - לעיתים החיוב במס שבח הינו משמעותי ביותר ויכול להשפיע על כדאיותה של עיסקה המכירה. חשוב אפוא, לבדוק את התנאים לעסקה ואת הזכויות העומדות בפני יורש המבקש למכור נכס מקרקעין (באם קיים פטור או לא ובמידה ולא מה ההשלכות הכספיות שיחולו וכו'), שהתקבל בירושה.
מומלץ תחילה להתייעץ עם גורם אמין, עו"ד בקיא ומיומן בתחום הנדל"ן.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
מה באמת מסתתר מאחורי תיקי גירושין מורכבים – וכיצד משפיעים דוחות כספיים, הערכות שווי ומבני מס על חלוקת הרכוש? האם עורך דין שאינו דובר “חשבונאות וכלכלה” עלול לגרום להפסדים של מיליונים? ואיך ייצוג משפטי־כלכלי משולב יכול להפוך את הכף לטובתכם?
כיצד משפיע “מרוץ הסמכויות” על גורל תיק הגירושין? למה בחירה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה יכולה לשנות את חלוקת הרכוש, המשמורת והמזונות? ואיך ניהול אסטרטגי של ההליך, מהכריכה ועד לייצוג, הופך את אי־הוודאות המשפטית ליתרון טקטי ממשי?
האם סכסוך בבית הדין הרבני בחיפה עלול להכריע מי ישלוט ברכוש, בעסקים ובהון המשפחתי? מה באמת קורה מאחורי הקלעים כשצד אחד מסתיר נכסים — והאם אפשר לחשוף הכול בזמן? ואיזה יתרון יש למי שמיוצג על-ידי מומחה שמבין גם הלכה וגם פיננסים?
חיפוש 
סגור 
