מאת:
לאחרונה הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת נזיקין כנגד האחראים למחדל שריפת הכרמל. הנתבעת המרכזית הינה מדינת ישראל, הנתבעת על זרועותיה ויחידותיה בגין הנזקים נשוא התביעה. שאלת קיומה העקרוני של אחריות בנזיקין היא שאלת הטלת חובת זהירות על המדינה.

בעבר, הייתה המדינה חסינה מפני תביעות ואולם לאור חקיקת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), אחראית המדינה, כמו כל אחד מאזרחיה, על "רשלנות שבמעשה". כבר בפס"ד עיריית ירושלים נ' גורדון, נקבע כי "עקרון השוויון בפני החוק מחייב הטלת אחריות ברשלנות על הרשות הציבורית על פי אותן אמות מידה כמו על הפרט". התפתחות זו מעוגנת בהשקפה, כי לא קיים שוני בין המדינה לבין אזרח רגיל, ועל זו כזה לנהוג בזהירות ובהיעדר רשלנות ביחסיהם עם הזולת. אם המדינה, באמצעות אחד משלוחיה או מבצעי סמכויותיה, גרמה, ברשלנות, לנזקיו של פלוני, אין כל סיבה שהלה יישאר ללא פיצוי רק משום שגורם הנזק הוא המדינה ולא אדם פרטי.

מכאן שאחריות המדינה היא אחריות ישירה, והמדינה חבה חבות אישית כאשר אורגן מן האורגנים שלה ביצע עוולה ואותו מעשה מחייב את המדינה.
 

נשאלת השאלה - מהם שיקולי המדיניות בעד ונגד הטלת האחריות על המדינה?

הרתעת יתר: דיני הנזיקין מסדירים את היחסים בין פרטים בחברה על ידי הרתעה מפני לקיחת סיכונים שהתממשותם תפגע בתועלת הכללית. הטוענים נגד הטלת אחריות על המדינה גורסים כי ישום מלא של עקרון האחריות ייצור הרתעת יתר של המדינה על רשויותיה, ויגרום לקיפאון בפעולותיה ובשלטון החוק ואכיפתו. מאידך טוענים התומכים כי הטלת אחריות נזיקית תרסן את כוחה הרב של המדינה, ותגביר את זהירותה בקבלת החלטות ובביצוען.

שיקול של פיזור הנזק: גורס כי עדיף להטיל את האחריות על המדינה כולה מאשר על ציבור ניזוקים מצומצם, אשר מבחינה כלכלית יתקשה לספוג הפסדים גדולים. מאידך קיים חשש מפני הצפה בתביעות ותשלומי כספים מצד ניזוקים שאוצר המדינה לא יעמד בהם.

עקרון השוויון: מניעת הפליה פסולה משום שכולם שווים בפני החוק.

מנהל תקין: הטלת אחריות על המדינה תבטיח מינהל תקין וקביעת נוהלים ברורים אשר יבטיחו קיומם של אמצעי זהירות ראויים.

התערבות במעשי הרשות: המתנגדים להטלת אחריות על המדינה טוענים כי תביעת המדינה בנזיקין נתפסת כהתערבות אסורה במעשי הרשות השלטונית וכפגיעה בהפרדת הרשויות, שכן בית המשפט אינו אמור לשבת כערכאת ערעור על החלטות מדיניות של הרשות השלטונית.

ככלל במאזן הכולל בין השיקולים השונים, לא קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים את שחרור המדינה מאחריות בנזיקין. לאורך השנים הרחיבה הפסיקה את אחריות המדינה וביטלה חסינויות שעמדו לה, בשל הרציונאל של מעורבותה ההולכת וגוברת של המדינה בשלל תחומי חיינו. ואולם בפס"ד מדינת ישראל נ' לוי צמצם ביהמ"ש את אחריות המדינה בנוגע להחלטות המערבות שיקול דעת, כאשר נקבע כי בעניינים בעלי אופי חברתי, פוליטי או כלכלי, יש לרשות שק"ד רחב אשר בית המשפט לא יתערב בו.

ניתן לומר כי הלכת לוי הינה חריג למגמה המרחיבה את אחריות המדינה, וכי הלכה  למעשה לא קיים נימוק שלא להטיל חובת זהירות ואחריות ברשלנות על המדינה.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תאונת דרכים כפעולת איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? כל הפרטים המאמר

7/11/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הכרה בפגיעה נפשית בפעולות איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל אזרח או תושב ישראל אשר נפגע פיזית או נפשית מפעולה של מדינה או ארגון עוין לישראל וודאי שנפגעי מלחמת חרבות ברזל נחשבים ככאלה, זכאי לפיצויים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל 1970. כאמור גם פגועי נפש נפגעי חרדה ופוסט טראומה וכדומה נכנסים לקטגוריה זו.

7/11/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

שיעור תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מי שהוכר כנפגע פעולות איבה זכאי לתגמולים ע"פ החוק. נפגע בפעולת איבה שהגיש תביעה לתגמול נכות, יוזמן להופיע לפני ועדה רפואית, שבסמכותה לקבוע את דרגת נכותו לתקופה זמנית או קבועה, לפי חומרת הפגיעה.

6/11/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.