מאת:

מהם זכויותיו של אדם המחזיק במקרקעין שאינם שלו במשך עשרות שנים בידיעת הבעלים, וללא שננקטו כנגדו פעולות לפינויו, והאם יש לראותו כזכאי לפיצוי במקרה של פינוי? שאלה זו וגבולות הפיצוי נדונה ע"י בית המשפט במקרה שלפנינו:

הנתבע, אב המשפחה התגורר במקרקעין המצויים בקרית אתא כ- 50 שנה מאז ילדותו יחד עם אשתו וילדיו. הנכס משמש את משפחת הנתבעים במשך שנים ארוכות למגורים ולגידול סוסים המהווים את מקור פרנסתם העיקרי, ואף הוקמה במקום חוות סוסים. העירייה (התובעת), הגישה תביעה לפינוי ולסילוק ידם של משפחת הנתבעים מן המקרקעין, ובית משפט השלום בקריות (הש' ערן נווה) קבע בפסק דין מנומק, כי על המשפחה לפנות את הנכס וכי על העירייה לפצותם בגין פינוי זה.

על פס"ד הוגשו ערעורים ע"י שני הצדדים לבית המשפט המחוזי בחיפה אשר קבע בדעת רוב כי אכן מגיע למשפחה פיצוי בגין הפינוי.
בהתייחס לשאלה המשפטית אשר נדונה בערעור בדבר מקור הזכות לקבלת פיצויים בעת הפינוי בנסיבות המקרה שלפנינו, נקבע כי הזכות לקבלת פיצוי (אשר ניתנה על אף הקביעה שהנתבעים לא הוכיחו זכויות קנייניות בקרקע), נגזרה מקיומו של "רישיון מכללא" ומהיותם של הנתבעים במעמד של "ברי רשות" עד להגשת תביעת הפינוי.

מאחר והוכח כי העירייה ידעה על הימצאותם של הנתבעים במקרקעין במשך השנים, במיוחד לאור קיומם של האורוות הבולטות של חוות הסוסים, ואף בוצעו הזמנות של שירותי רכיבה מהחווה ע"י העירייה, הרי שהימנעות העירייה מלפעול לפינוי הנתבעים יצרה ברבות השנים ציפייה אשר הביאה את הנתבעים להשקיע סכומים נכבדים במקרקעין לצורך הקמת והפעלת חוות הסוסים.
לאור האמור, אישר בית המשפט המחוזי את חיוב הפיצוי, ותחם את גובה הפיצוי לשווי השקעותיהם של הנתבעים בחוות הסוסים במשך השנים.

בית המשפט המחוזי אף קיבל את עמדת הנתבעים והורה כי ביצוע הפינוי יותלה בתשלום הפיצוי בפועל.
העניין הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור מטעם העירייה אשר נדחתה, והדיון הוחזר לבית המשפט השלום על מנת שידון בגובה הפיצוי המגיע לנתבעים.
במסגרת ההליך המשלים באשר לגובה הפיצוי מונה ע"י בית המשפט שמאי מוסכם ע"י הצדדים אשר אמד את גובה השקעות הנתבעים במקרקעין במהלך השנים.
בתום ישיבת הוכחות במסגרתה נחקר השמאי ונשמעו סיכומי הצדדים ניתן ביום 1.8.11 פסק דין משלים בהתבסס על חוות דעת השמאי, לפיו, פינוי הנתבעים יתבצע בכפוף לתשלום פיצויים בסך של 645,622 ₪ אשר מהווים פיצוי ראוי בגין השקעותיהם בחוות הסוסים במשך השנים.

את התובעת ייצג עו"ד יוסף סגל ואת הנתבעים ייצג עו"ד יוסף פרינס ממשרד דורון, טיקוצקי, צדרבוים. התיק נוהל בראשיתו ע"י עו"ד משה טמבור ז"ל (תא"מ 5305-03).

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תאונת דרכים כפעולת איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? כל הפרטים המאמר

הכרה בפגיעה נפשית בפעולות איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל אזרח או תושב ישראל אשר נפגע פיזית או נפשית מפעולה של מדינה או ארגון עוין לישראל וודאי שנפגעי מלחמת חרבות ברזל נחשבים ככאלה, זכאי לפיצויים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל 1970. כאמור גם פגועי נפש נפגעי חרדה ופוסט טראומה וכדומה נכנסים לקטגוריה זו.

שיעור תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מי שהוכר כנפגע פעולות איבה זכאי לתגמולים ע"פ החוק. נפגע בפעולת איבה שהגיש תביעה לתגמול נכות, יוזמן להופיע לפני ועדה רפואית, שבסמכותה לקבוע את דרגת נכותו לתקופה זמנית או קבועה, לפי חומרת הפגיעה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.