מאת:
חובת הגילוי החלה על הבנק זכתה לדיון נרחב בפסיקה בהקשרים רבים ומגוונים. הבנק כפוף לחובות גילוי מוגברות אשר נועדו לשקף את עוצמתו של הבנק אל מול הלקוח, כמו גם את עוצמת ההשפעה הנודעת להתנהלותו ביחס למשק כולו. העוצמה הרבה אשר בידי הבנקים מונעת מן הלקוח, במקרים רבים, יכולת להתמודד עם הבנק בצורה שווה. הבנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השירות, לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן ולא פחות חשוב – עליו לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות זה.

כאשר מדברים על חובת גילוי המוטלת על הבנקים מתכוונים, בדרך כלל, לחובתו של הבנק למסור ללקוח את הנתונים והעובדות המהותיים לביצוע העסקה הנידונה. אולם זוהי אך חובת גילוי במובן הצר של המילה. מכוח חובת האמון הבנקאית מוטל על הבנק חובה רחבה הרבה יותר.

חובה זו כוללת מלבד החובה למסור נתונים עוד כמה חובות נוספות השונות זו מזו ומשלימות זו את זו: החובה לערוך חוזה בכתב, ליתן ללקוח שהות לעיין בו לפני חתימתו ולמסור ללקוח עותק לאחר החתימה, החובה להדגיש ולהבליט פרטים מסוימים, החובה לתרגם את הכתוב ללקוחות שאינם דוברי עברית, החובה להסביר את מהות העסקה על היבטיה המשפטיים והחובה לוודא שהלקוח הבין את מלוא המידע שנמסר לו. ההצדקה לכך טמונה באותה תפישת אמון מיוחדת המאפיינת את יחסי הבנק עם הלקוח ובחשיבות המיוחדת שמקנה לה שיטת המשפט שלנו.

מכאן חובתו של הבנק לא להסתפק במסירת נתונים אינפורמטיביים (חובת הגילוי במובן הצר), כי אם לקיים את כל אותן חובות נוספות, המיועדות להבטיח את הבנת הלקוח בכל הנוגע לעסקה.

על הבנק למלא את חובת הגילוי במובן הרחב על כל רכיביה, אף אם הוא פועל בכך נגד האינטרס האישי שלו, עניין המדגיש את הקשר בין חובת הגילוי לחובת האמון. על מנת להקטין את מימדיו של הפער האמור וכדי להבטיח שהבנק לא ינצל לרעה את כוחו הרב, יש לחייב את הבנק בכל אותן חובות המיועדות להשיג את הבנק הלקוח לכל היביטה של העסקה שהוא מבקש לבצע בבנק.
 
סעיף 17 בחוק הבנקאות
עפ"י סעיף 17 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א - 1981, חובות הבנק כלפי הלקוח ובכלל זה חובת הגילוי הנגזרת מחובת האמון הרחבה, חלות גם באשר לערב והפסיקה הקישה מדינו של הערב אל דינו של נותן הבטוחה ובכלל זה - הממשכן - וקבעה כי חוק הבנקאות חל גם על הממשכן.

כך לדוגמא, כאשר עסקינן בעסקה של משכון נכס, הנתון בדבר גובה החוב הקיים מהווה נתון מהותי במסגרתו נותן המשכנתא זכאי לדעת מהו החוב שלהבטחתו הוא ממשכן נכס מנכסיו, ובפרט כשהממשכן איננו בעל החוב ואין לו גישה ישירה לנתוני העסקה. כפועל יוצא זהו נתון שיש חובה לגלותו. בע"א 8546/06 סולטאני נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם) חתם המערער על שטרי משכנתא לפיהם משכן לטובת הבנק את זכויותיו בנכס מקרקעין מסוים, וזאת בקשר לחובות של בנו.

מטרת המשכון היתה לסייע לבנו בניהול עסק משפחתי אשר היה ממוקם בנכס המקרקעין הממושכן. לאחר שהעסק המשפחתי כשל בהשבת חובותיו לבנק, ביקש הבנק לממש את הנכס. בית המשפט המחוזי אימץ לעניין זה את עדותו של עורך הדין אשר בפניו נעשתה החתימה על שטרי המשכנתא, וקבע כי אותו עורך דין נדלן הציג בפני המערער את מהותה של הפעולה המשפטית שהוא עתיד לבצע בחתימתו על שטרי המשכנתא וגם הסביר לו את הסיכונים הכרוכים בה.

עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי המערער לא ידע ולא עודכן, לפני חתימתו על שטרי המשכנתא, בדבר חובות קיימים בסך של 275,000 ₪ לטובת הבנק וכן בדבר מידע לגבי חובות העבר ובנסיבות אלה ביטל את שטר המשכנתא תוך קביעה כי הפרת חובת הגילוי בנסיבות אלה, מביאה לבטלותו של שטר המשכנתא באופן מוחלט הואיל והנתון בדבר חובות קיימים בחשבונות במועד החתימה על שטרי המשכנתא הינו מהותי ביותר, קל וחומר כאשר עסקינן בעסק המצוי בקשיים פיננסיים וייתכן בהחלט כי אילו היה המערער מודע למצב החוב בחשבונות, כפי שהיה עובר לחתימה לא היה ממשכן את הנכס שבבעלותו.

טול מקרה נוסף (ע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים בע"מ [טרם פורסם]) ובו חתמה המערערת מול הבנק על מסמך ויתור מסוים אשר במסגרתו ויתרה על זכויותיה בנכס מקרקעין שהיה בית המגורים של המשפחה, תוך הצהרה כי היא לא תעלה כל טענה בדבר זכויות בנכס. המערערת חתמה על המסך, לטענתה, מבלי לקרוא אותו ונשמעה לדבריו של בן זוגה, לפיהם חתימתה נחוצה להם לצורך קבלת מימון לפרויקט בניה מסוים. כב' השופט רובינשטיין קבע בפסק הדין כי בעת החתימה על אותו מסמך ויתור , לא הוסבר למערערת דבר ע"י הבנק.

כמו כן, נקבע כי תום ליבו של הבנק נשלל משזה החתים את המערערת על מסמך הויתור, שהרי חשש כי עלולה היא להעלות טענה לשיתוף בנכס וזאת מבלי להסביר לה דבר ובאופן שלא עומד בסטנדרטים שלו עצמו. כך גם לאחר שעמד בהרחבה על חובותיו של הבנק כלפי ערב, ובכלל זה ממשכן, קבע כב' השופט רובנשטיין כי "על נציג של הבנק היה לפגוש במערערת, להסביר לה על מה היא חותמת, מה משמעות הדבר ומה היקף החובות. המערערת לא פגשה בנציג הבנק, ולא הוסברו לה משמעות חתימתה והשלכותיה. קשה להלום התנהגות זו של הבנק, ותמהני עליה" (פסקה ל"א לפסק דינו).

 
חובת הגילוי מוטלת על הבנק
ד"ר רות פלאטו-שנער בספרה "דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית", מציינת כי חובת הגילוי המוטלת על הבנק כלפי הממשכן היא חובת גילוי במובן הרחב, הכוללת לגישתה כמה חובות משנה, ובכלל זה: חובת גילוי נתונים במובן הצר, הנוגעת לנתונים חיצוניים לחוזה, חובת ההדגשה של עניינים מהותיים, חובת מתן הסבר באשר למשמעות המלאה, לתוצאותיה ולהשלכותיה של העסקה וחובת וידוא הבנתם של הנתונים וההסברים שנשמעו.

ודוק: הבנק מעוניין לתת הלוואות ולהרוויח עליהן. עם זאת, הבנק זקוק לביטחונות נאותים כנגד ההלוואות שהוא מעניק. לבנק יש לקוח שהספיק לצבור חובות והוא מבקש לקבל אשראי בחשבון פרטי או עסקי. הבנק דורש ביטחונות והלקוח מציע דירה המשותפת לו ולאשתו ו/או דירה בבעלות אמו ו/או אחיו וכיוב'. בסיטואציה זו, שהיא סיטואציה שכיחה, הבנק יודע כי גילוי היקף החובות הקיים בחשבון יכול להביא את הגורם הממשכן לסרב למשכן את הדירה וכאן נכנסת לתמונה חובת הגילוי של הבנק כלפי המתקשר האחר. גילוי המידע יאפשר למתקשר האחר לקבל החלטה המודעת לנתונים המתחייבים וחיוב הבנק בגילוי יש בו כדי לפתור את ניגוד העניינים המובנה.
 
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הפטר על חוב מזונות - פסק דין תקדימי

מאת: אלי דורון, עו"ד

פס"ד תקדימי וחשוב זה קבע כי בתנאים מסוימים ניתן ליתן הפטר לחוב מזונות בהליך פש"ר או חדל"פ

22/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

השיטה היעילה לגביית חובות מלקוחות

מאת: אלי דורון, עו"ד

בעולם העסקי, כמעט כל עסק או גוף מסחרי, נתקל מפעם לפעם בתופעה של לקוחות, החייבים בתשלום על התמורה בגין השירות או המוצר שסופקו להם. תהליך גביית חוב על פי דין נעשית בהדרגה, 'מהקל אל הכבד', תוך הפעלת סנקציות בחומרה מתגברת על החייב על מנת לכפות את פירעון החוב.

5/7/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הדרכים לטיפול בגביית חובות לעסק שלך

מאת: אלי דורון, עו"ד

חובות כספיים הינם תופעה אשר כמעט כל עסק בישראל נתקל בה במהלך פעילותו העסקית השוטפת. חובות כספיים אשר אינם מטופלים ונאכפים, עלולים לגרום לעסק לאובדן הכנסות של ממש ופגיעה בתזרים המזומנים וניהול העסק באופן תקין.

20/6/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.