מאת:

ביום 1/8/2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של חברת מנו – בייס בע"מ (להלן: "המערערת") כנגד שומות לשנים 2009-2013 בסך של כ-790,000 ₪, שהוציא מנהל מס ערך מוסף פתח תקווה (להלן: "המשיב") בהן לא הכיר בעסקאות עם חברה זרה שדווחו על ידי המערערת ככאלה שחל עליהן מע"מ בשיעור אפס (ע"מ 18831-04-17 מנו - בייס בע"מ נ' מע"מ - פתח תקווה).

 
המערערת היא חברה פרטית שהוקמה בראשית שנת 2009 תחת השם "מנו איתור כיוס והכוונה בע"מ" ובסוף שנת 2013 שונה שמה ל"מנו – בייס בע"מ". המערערת עוסקת בשירותי השמה ותיווך עבודה בין מעסיקים לבין מבקשי עבודה תושבי ישראל. בנוסף, המערערת עוסקת במתן זכות שימוש במאגרי מידע לחברה זרה. בין המערערת לחברה הזרה מקפריסין בשם M.S Security & Personal Ltd, C.N (להלן: "החברה הזרה") נכרת הסכם לפיו החברה הזרה תשלם למערערת מדי חודש סך של 30,000 דולר ובתמורה המערערת ביצעה פעולות לאיתור ומיון מועמדים לעבוד בחברה הזרה, לרבות איסוף מסמכים, ביצוע ראיונות למועמדים ועוד. פרטי המועמדים שנאספו הועברו לחברה הזרה שקיבלה החלטה סופית על קבלה או דחייה של המועמדים. המשיב ערך ביקורת חשבונות למערערת והוציא לה שומת מס עסקאות לתקופה שבין השנים 2009-2013 בסך של כ-790,000 ₪ וזאת בגין תקבולים שהתקבלו מהחברה הזרה ודווחו על ידי המערערת למע"מ בשיעור אפס. המערערת הגישה השגה למשיב אולם השגתה נדחתה. המערערת לא השלימה עם החלטת המשיב וערערה לבית המשפט אשר החזיר את המחלוקת (בהסכמת הצדדים) לדיון נוסף בפני המשיב. המערערת הגישה השגה שנייה ומשנדחתה גם היא פנתה המערערת בערעור נוסף נשוא הליך זה.
 
טענות הצדדים
המערערת טענה כי העניקה לחברה הזרה זכות שימוש במאגר מידע או לחילופין מסרה "מידע" לחברה הזרה וזאת בתמורה לתשלום קבוע וחודשי בסך של 30,000 דולר. כן הוסיפה המערערת, כי ה-"מידע" המצוי בידיה מוגדר כ-"נכס" השייך למערערת וכי העברת המידע לחברה הזרה מהווה עסקת מכר של נכס בלתי מוחשי. עוד לעניין זה הוסיפה המערערת, כי גם במידה בה עסקת המכר כללה בתוכה מאפיינים של מתן "שירות", מדובר בדבר נלווה שלא ניתן להפריד ביניהם. המערערת הוסיפה וטענה כי בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 30(א)(2) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), יש לראות בכספים שקיבלה מהחברה הזרה כתמורה בגין מכירת נכסים בלתי מוחשיים, החייבת במע"מ בשיעור אפס. לחילופין, טענה המערערת כי התמורה שקיבלה מהחברה הזרה היא בגין "שירות לחברה הזרה" עליה חל מע"מ בשיעור אפס מכוח סעיף 30(א)(5) לחוק.
 
מנגד, סבר המשיב כי התנאים הקבועים בסעיף 30(א)(2) לחוק אינם חלים על המערערת שכן היא לא הוכיחה כי מכרה נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ. בנוסף, סבר המשיב כי לאור ההסכם בין המערערת לחברה הזרה ולאור דיווחיה של המערערת בזמן אמת לא עולה כי היא מכרה נכס בלתי מוחשי כלשהו. בעניין פעילותה של המערערת עם החברה הזרה, סבר המשיב כי מדובר בהספקת שירותי כח אדם וזאת גם מעצם הגדרתה של המערערת בחוזה עם החברה הזרה ובנתונים שמסרה למשיב כחברה שנותנת שירותים של איתור, גיוס ומיון עובדים. אשר לטענת המערערת כי היא סיפקה לחברה הזרה "שירות" בהתאם לסעיף 30(א)(5) לחוק, סבר המשיב כי המערערת סיפקה שירותים לא רק לחברה הזרה, אלה גם לתושבי ישראל בעצם העבודה שהיא ביצעה של גיוס ומיון העובדים, ועל כן אין היא זכאית למע"מ בשיעור אפס.
 
דיון והכרעה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי כבוד סגן הנשיא, השופט אחיקם סטולר, בחן את הוראות הדין והראיות שהוצגו בפניו וקבע כי השירותים שסיפקה המערערת לא עומדים בתנאים הקבועים בחוק וכי דין הערעור להידחות. את החלטתו נימק בית המשפט בקביעתו כי המערערת נתנה שירות ממשי ומשמעותי גם לדורשי העבודה למשרות אותן פרסמה המערערת באמצעים השונים, שהנם תושבי ישראל, וזאת בנוסף על השירות שנתנה לחברה הזרה ולמעסיקים אחרים. בית המשפט התייחס למבחן "העיקר והטפל" שנקבע בפרשת גולדשטיין (1) וקבע כי בחינת פעילותה היומיומית של המערערת בגיוס ומיון מועמדים מלמדת כי בלא שירות זה, לא הייתה יכולה המערערת לספק לחברה הזרה את המועמדים האיכותיים לה היא נזקקה. לעניין זה נקבע כי היקף הפעילות של המערערת כלל פרסום מודעות דרושים באתרי האינטרנט השונים, המועמדים שפנו בעקבות הפרסומים עברו תהליך מורכב של אבחון, סינון, מיון, בדיקת התאמה לתפקיד, בדיקת בריאות, בדיקת יושר ומבחנים בעברית ובאנגלית ולצורך כך הפעילה המערערת מערך של 10-12 עובדים שישבו במשרדי המערערת בהרצליה. לעניין זה נקבע, כי פעילותה של המערערת לא הסתיימה עם "אספקת המידע" לחברה הזרה שכן, המערערת ביצעה שירותים מגוונים נוספים לחברה הזרה לרבות ליווי של העובדים החדשים בתהליך קליטתם מהרגע הראשון ועד לתחילת עבודתם בפועל. לאור כל זאת, נקבע כי החלק העיקרי בעסקה בין המערערת לחברה הזרה הוא שירותים כוללניים של שירותי השמה ותיווך עבודה וכן ליווי העובדים החדשים לעבודה, ולא כטענת המערערת כי המדובר ב"אספקת מידע הא ותו לא".
 
לעניין טענת המערערת לזכאותה לתשלום מע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק, קבע בית המשפט כי לא עומדת המערערת בתנאי הזכאות לשיעור מע"מ אפס שכן, המערערת נתנה שירות ממשי ומשמעותי גם לדורשי העבודה, המועמדים למשרות אותם פרסמה המערערת באמצעים השונים, שהנם תושבי ישראל, וזאת בנוסף על השירות שנתנה לחברה הזרה ולמעסיקים אחרים.

---------------------------------------------------------------

(1)ע"א 848/75 גולדשטיין נ' פקיד השומה תל-אביב פ"ד לב (1) 365, 370-371 (1977).

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תיקון תקנות מס רכוש - אפריל 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

ב-9.4.24 פורסמו תיקונים לתקנות מס רכוש תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. כל הפרטים במאמר>>

18/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

פיצוי ממס רכוש בגין מיזמים שלא יצאו אל הפועל עקב המלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם הנזקים העקיפים שנגרמו לבעל עסק כתוצאה מביטול, דחייה, או סיכול של מיזם אשר לא יצא לפועל כתוצאה מהמלחמה, הינו נזק בר פיצוי במסלול האדום?

18/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מסלול אדום לבוקרים, בעלי עדרי בקר בקו העימות

מאת: אלי דורון, עו"ד

את התביעות במסלול האדום יש לקדם ללא דיחוי, מועד הגשת התביעות נגזר משורה של פרמטרים, אם כי אין בנמצא צורך ב"הפסקת פעילות" שכן התקנות אינן דורשות הפסקת פעילות בענף החקלאות.

10/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.