פנייה קלה ומהירה
זכייה למשרדנו! - הרמאות אינה משתלמת, כפי שלמד על בשרו בימים האחרונים מתווך נדל"ן מקרית אתא, שבית המשפט דחה את תביעתו לקבלת דמי תיווך מכח הסכם מזויף ובשעה שכלל לא היה בעל רישיון תיווך בעל תוקף.
כחלק מחיפוש אחר בית מגורים בקרית אתא החתים המתווך את הלקוח על הסכמי תיווך ביחס לשלושה נכסים שלא נרכשו על ידו בסופו של דבר. במקביל התעניין הלקוח עצמאית בנכסים אחרים שהוצגו בפניו על ידי בעלי הבתים. אחד מנכסים אלו נשא חן בעיניי הלקוח והוא ניהל משא ומתן לרכישתו עם הבעלים. לאחר שהמשא ומתן נכשל והעסקה לא יצאה לפועל בשל המחיר הגבוה של הנכס, שיתף הלקוח את המתווך בפרטי המשא ומתן וסיפר לו על הנכס. זמן מה לאחר מכן פנה המתווך ללקוח והציע להכיר לו מתווכת שאותה הציג כחברתו, שקיבלה בלעדיות על נכס זה. המתווכת הציגה את הנכס בשנית בפני הלקוח והוסכם ביניהם שאם המתווכת תצליח להפחית את מחיר הנכס, ישלם לה הלקוח דמי תיווך מופחתים מכיוון שהנכס הוצג בפניו לראשונה שלא במסגרת עסקת תיווך. המתווכת הצליחה להוריד את המחיר, הלקוח חתם איתה על הסכם תיווך וכן על זיכרון דברים עם הבעלים ושילם למתווכת את דמי התיווך. שמח על שהעסקה הצליחה, החליט הלקוח לצ'פר את המתווך שהכיר בינו ובין המתווכת ונתן לו במתנה סכום של כמה אלפי שקלים. אלא שתאבונו של המתווך התעורר וכעת הוא דרש מהלקוח לשלם לו דמי תיווך בשיעור של 2% מסכום העסקה. כשהלקוח סירב וטען שכלל לא התקשר עם המתווך בעסקת תיווך, טען המתווך לראשונה שהלקוח חתם לו על הסכם תיווך.
במסגרת התביעה הכספית שהגיש המתווך נגד הלקוח בה יוצג על ידי משרדנו, הגיש הלקוח חוות דעת גרפולוגית שקבעה שהחתימה על הסכם התיווך איננה חתימתו. בית המשפט קיבל את טענת הלקוח שהסכם התיווך מפוברק ושהמתווך זייף את חתימתו ודחה את התביעה. בית המשפט אף קבע שהלקוח הצליח להוכיח שהמתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה אלא המתווכת, ועל כן ממילא המתווך אינו זכאי לדמי תיווך. עוד נקבע בפסק הדין שהמתווך לא היה בעל רישיון תיווך בזמן בו הציג בפני הלקוח נכסי מקרקעין, פעולה שבפני עצמה שוללת זכאות לדמי תיווך על פי חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו–1996.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם ישראל נמצאת בעיצומו של משבר חוקתי חסר תקדים? בין הרפורמה המשפטית, הוועדה לבחירת שופטים, משבר הגיוס והעימות המתמשך בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון – שנת 2026 עשויה להיזכר כאחת השנים המשמעותיות ביותר בתולדות המשפט הישראלי. במאמר מקיף מנתח עו"ד אלי דורון את מוקדי העימות המרכזיים, את השלכותיהם על הדמוקרטיה, הכלכלה ושלטון החוק, ואת השאלה האם ישראל מתקרבת לנקודת הכרעה חוקתית.
האם ניתן לקבל פיצוי מהמדינה גם ללא נזק גופני? האם עוגמת נפש, חרדה ופגיעה נפשית מזכות בפיצוי? במאמר מקיף אנו מנתחים את הלכת גורדון – פסק הדין ששינה את דיני הקיןנזי בישראל, הרחיב את אחריות הציבוריות והכיר בזכות לפיצוי בגין נזק לא ממוני. לצד זאת נס את המגמות העדכניות בפסיקת בית המשפט העליון בשנת 2026 ואת גבולות האחריות של המדינה והציבור
חתמתם על חוזה דירה ומתחרטים? האם באמת אפשר לבטל הסכם מכר מקרקעין אחרי החתימה? מתי מדובר ב־הטעיה, הפרה יסודית או ליקויים נסתרים -ומתי בית המשפט דווקא יכפה את העסקה? האם מוכר חייב לחשוף חריגות בנייה ורטיבויות? ומה קורה כשקונה לא מצליח לקבל משכנתא? המאמר החדש מנתח לעומק את דיני ביטול חוזי נדל״ן, הפיצויים, עוגמת הנפש, הפיצוי המוסכם, סוגיית השיהוי וההבדל הדרמטי בין עסקאות מקרקעין לבין עסקאות צרכניות רגילות.
חיפוש 
סגור 
